Џ
| Џ џ | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| האלפבית הקירילי | ||||||||
| А | Б | В | Г | Д | Е | Ж | З | |
| И | Й | К | Л | М | Н | О | П | |
| Р | С | Т | У | Ф | Х | Ц | Ч | |
| Ш | Щ | Ъ | Ы | Ь | Э | Ю | Я | |
| אותיות סלאביות נוספות | ||||||||
| А́ | А̀ | А̄ | Ӓ | Ґ | Ђ | Ѓ | Е́ | |
| Ѐ | Е̄ | Ё | Є | З́ | Ѕ | І | Ї | |
| И́ | Ѝ | Ӣ | Ј | Љ | Њ | О́ | О̀ | |
| Ō | С́ | Ћ | Ќ | У́ | Ӯ | Ў | Џ | |
| אותיות שאינן סלאביות | ||||||||
| Ӑ | А̊ | А̃ | Ӓ̄ | Ӕ | Ә | Ә́ | Ә̃ | |
| Ӛ | В̌ | Ғ | Г̑ | Г̣ | Г̌ | Ҕ | Ӻ | |
| Ғ̌ | Ӷ | Д̣ | Д̆ | Ӗ | Е̃ | Ё̄ | Є̈ | |
| Ӂ | Җ | Ӝ | Ҙ | Ӟ | З̌ | З̱ | З̣ | |
| Ԑ | Ԑ̈ | Ӡ | И̃ | Ҋ | Ӥ | Қ | Ӄ | |
| Ҡ | Ҟ | Ҝ | К̣ | Ԛ | Ӆ | Ԯ | Ԓ | |
| Ӎ | Ӊ | Ң | Ԩ | Ӈ | Ҥ | О̆ | О̂ | |
| О̃ | Ӧ | Ӧ̄ | Ө | Ө̄ | Ө́ | Ө̆ | Ӫ | |
| Ҩ | Ԥ | Р̌ | Ҏ | Ҫ | С̣ | С̱ | Т̌ | |
| Т̣ | Ҭ | У̃ | Ӱ | Ӱ́ | Ӳ | Ү | Ү́ | |
| Ұ | Х̣ | Х̱ | Х̮ | Х̑ | Ҳ | Ӽ | Ӿ | |
| Һ | Һ̈ | Ԧ | Ҵ | Ҷ | Ӵ | Ӌ | Ҹ | |
| Ҽ | Ҿ | Ы̆ | Ы̄ | Ӹ | Ҍ | Э̆ | Э̄ | |
| Э̇ | Ӭ | Ӭ́ | Ӭ̄ | Ю̆ | Ю̈ | Ю̈́ | Ю̄ | |
| Я̆ | Я̄ | Я̈ | Ԝ | Ӏ | ||||
| אותיות ארכאיות | ||||||||
| Ꙁ | Ꙃ | Ꙅ | Ꙇ | Ꙉ | Ҁ | Ѻ | Ѹ | |
| Ꙋ | Ѡ | Ѽ | Ꙍ | Ѿ | Ꙏ | Ѣ | Ꙑ | |
| Ꙓ | Ꙕ | Ꙗ | Ѥ | Ѧ | Ꙙ | Ѫ | Ꙛ | |
| Ѩ | Ꙝ | Ѭ | Ѯ | Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ | |
| Ԙ | Ꙟ | Ꙡ | Ꙣ | Ꙥ | Ꙧ | Ꙩ | Ꙫ | |
| Ꙭ | ꙮ | Ꚙ | Ꚛ | Ԁ | Ԕ | Ԗ | Ԡ | |
| Ԣ | Ҧ | Ꚋ | Ꚁ | Ꚅ | Ꚍ | Ꚕ | Ꚏ | |
| Ꚗ | Ꚃ | Ԃ | Ԅ | Ԉ | Ԋ | Ԍ | Ԏ | |
| Ԇ | Ꚑ | Ꚉ | Ꚇ | Ꚓ | Ԟ | Ԫ | Ԭ | |
| Г̧ | Г̄ | |||||||
גֶּ'ה היא אות בואריאנט של האלפבית הקירילי שפיתח ווק סטפנוביץ' קראג'יץ' ומשמשת בסרבית ובמקדונית לייצוג הצליל /ʤ/ (כמו ג" במילה ג'ירפה; זהו גם הצליל של האות J באנגלית). היא מקבילה לדיגרפים ДЖ ו־ЧЖ, ולאותיות Җ, Ҷ, או Ӂ בואריאנטים אחרים של האלפבית הקירילי, ואכן בגרסה ראשונית של הרפורמה שלו, השתמש קראג'יץ בדיגרף ЧЖ, אף כי ידע על קיומה של האות Џ. באבחזית היא מייצגת את הצליל /ɖʐ/ או /dʐ/.
ג'ה איננו שמה הרשמי של האות, שכן אותיות סרביות אינן נקראות בשמות (בניגוד לאותיות עבריות, לדוגמה, להן יש שמות של ממש), והיא נקראת כך למטרות איות. עם זאת, לעיתים היא מכונה גֶּ'רב, בדומה לאות Ч המכונה בסרבית צֶ'רב.
מקור האות באלפבית הקירילי הרומני, והיא נכנסה לשימוש לכתיבת הסרבית במאה ה־17. אל המקדונית היא התווספה ב־4 בדצמבר 1944 לאחר הצבעה של הוועדה הפילולוגית לכינון האלפבית המקדוני והשפה המקדונית הספרותית לאחר שעשרה חברים תמכו בהצעה ואילו אחד התנגד. החלופה הייתה שימוש בדיגרף ДЖ לפי הדגם הבולגרי.
