אאוסטה
| |||
 | |||
| אאוסטה במבט מההרים סביבה | |||
| מדינה |  איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |  ואל ד'אוסטה | ||
| ראש העיר | Gianni Nuti | ||
| שפה רשמית | איטלקית, צרפתית  | ||
| תאריך ייסוד | 25 לפנה"ס | ||
| שטח | 21 קמ"ר | ||
| גובה | 583 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 33,093 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 1,616 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 45°44′N 7°19′E / 45.733°N 7.317°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.comune.aosta.it | |||
  | |||
אָאוֹסְטָה (באיטלקית: Città di Aosta; בצרפתית: Ville d'Aoste; בפרובנסלית: Oustâ או Aoûta) היא עיר בצפון איטליה, השוכנת בהתמזגות הנהרות בותייר ודורה בלטאה, סמוך לכניסה האיטלקית למנהרת המון בלאן בהרי האלפים, ועל הצטלבות מעברי האלפים סן ברנאר הגדול וסן ברנאר הקטן, כ-110 קילומטר צפון-צפון מערב לטורינו. העיר היא בירת המחוז האוטונומי ואל ד'אוסטה שבאיטליה, אולם היא אינה בירה של נפה מכיוון שוואל ד'אוסטה הוא המחוז היחידי באיטליה שאינו מחולק לנפות. זוהי עיר דו-לשונית, ומדוברות בה איטלקית וצרפתית, שתיהן בניב מקומי.
אאוסטה נכבשה על ידי רומא בתקופת אוגוסטוס קיסר מידי הקלטים-הליגוריים שישבו בה ונקראה אאוגוסטה פרטוריה (Augusta Praetoria). מאוחר יותר הפכה לבירת הפרובינציה Alpes Graies. אחרי נפילת הקיסרות הרומית המערבית נכבשה העיר על ידי הבורגונדים שהחזיקו בה בימי הביניים. בשנת 1032 ניתנה כאחוזה פיאודלית לאומברטו לבן הידיים, אבי בית סאבויה. תחת בית סאבויה ניתן לעמק אאוסטה מעמד מיוחד עם אישור החוקה האיטלקית והסדרת מעמדן של מחוזות איטליה. בעיר אתרים היסטוריים רומיים, ובהם קשת ניצחון של הקיסר אוגוסטוס (35 לפנה"ס) חלק מחומות העיר ומגדליה, וכן השער המערבי ותיאטרון היכול להכיל עד ארבעת אלפים צופים (המאה הראשונה). כן יש בה קתדרלה מהמאה ה-11, שסופחה אל חלקים מקתדרלה רומית קדומה יותר, וששופצה במאה ה-19.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אאוסטה יושבה לראשונה בתקופה הפרוטו-היסטורית ולאחר מכן הפכה למרכז של הסלאסי, שרבים מהם נהרגו ונמכרו לעבדות בידי הרומאים ב-25 לפנה״ס. לאחר מכן הקים מרקוס טרנטיוס וארו את היישוב "אוגוסטה פרטוריה סלאסורום". לאחר שנת 11 לפנה״ס הפכה אאוסטה לבירת האלפים האפורים (באיטלקית: Alpes Graies), פרובינציה של האימפריה הרומית. עמדתה של אאוסטה בהתמזגות של שני נהרות ובקצם של שני מעברי האלפים סט. ברנרד הגדול וסט. ברנרד הקטן, הקנתה לעיר חשיבות צבאית גדולה.
לאחר נפילתה של האימפריה הרומית המערבית העיר נכבשה, לפי הסדר, על ידי הבורגונדים, האוסטרוגותים, הביזנטים והלומברדים, שסיפחו את העיר לממלכה האיטלקית שלהם. הלומברדים גורשו על ידי אימפריית הפרנקים שבראשה עמד פפין הגוץ. תחת שלטון בנו, קרל הגדול, קיבלה אאוסטה חשיבות גדולה כתחנת ביניים בדרך שהובילה מאיטליה לאאכן. בשנת 888 נהייתה אאוסטה לחלק מהממלכה האיטלקית המחודשת.
במאה ה-10 צורפה אאוסטה לממלכת בורגונדי, וב-1032 לתחום שלטונו של אומברטו לבן הידיים מבית סאבויה. תחת בית סאבויה אאוסטה החזיקה במעמד מיוחד, שנשמר גם כאשר הוכרזה הרפובליקה האיטלקית החדשה ב-1948.
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתרים עתיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החומות העתיקות של היישוב אוגוסטה פרטוריה סלאסורום נותרו כמעט לגמרי שלמות. גובהן של החומות הוא 6.4 מ', והן בנויות מבלוקים קטנים של אבן, עוביין בבסיס הוא 2.75 מ' ובחלקן העליון 1.83 מ'.
בחומות העיר יש 20 מגדלים, רובם נהרסו אך חלק מהם קיימים עד היום:
- טורה דה לפרוקס (באיטלקית: Tour du lépreux), שקיבל את שמו לאחר שמצורעים (בצרפתית: Tour du lépreux) נכלאו במגדל במאה ה-17.
- טורה נואובה (המאה ה-13).
- טורה דה פיילרון.
- הטירה של ברמאפן, שנבנתה במאה ה-11 על מבצר רומי. הטירה הייתה משכנם של הוויסקונטים מבית סאבויה.
- טורה דה ביילאג
- טורה פרומאז
שערי העיר בדרום ובמזרח נותרו על תילם ללא פגע. בנוסף, בצד המזרחי של החומות ניצב שער כפול עם שלוש קשתות ולצדיו שני מגדלים המכונה פורטה פרטוריה (נבנה במאה ה-1 לספירה), אשר נשמר בצורתו המקורית חוץ מכיסוי השיש ששרד רק בחלקו. השער נבנה במקור כשתי סדרות של קשתות המקיפות כיכר קטנה. ההסדר המלבני של רחובות העיר הוא מודל לתוכנית רומית לחלוקת העיר ל-64 בלוקים (אינסולות). הדרך הראשית, שרוחבה 10 מ', מחלקת את העיר לשני חצאים שווים ומקשרת בין מזרח למערב העיר.
- התיאטרון הרומי העתיק, שחזיתו הדרומית קיימת עד היום, מגיע לגובה של 22 מטרים. מבנה התיאטרון הרומי מתוארך לימי שלטונו של אוגוסטוס ויכול להכיל כ-4,000 צופים. סמוך לתיאטרון נמצא האמפיתיאטרון שנבנה תחת שלטון קלאודיוס.
- כיכר השוק (פורום) נבנתה עם הקמת העיר והורחבה במאה השנייה לפנה"ס, מוקפת במחסנים משלושה צדדים, וסמוך לה נמצא מקדש. האתר נכלל ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו משנת 2020. כמו כן נתגלו באזור מרחצאות.
- מחוץ לחומות נמצא שער ניצחון לכבודו של אוגוסטוס הקרוי "קשת אוגוסטאן", המנציח את ניצחונו של הקונסול וארו מורנה על הסלאסי.
- כ-8 ק״מ מערבה נמצא גשר בעל קשת אחת הקרוי פונט ד'אל. ישנם שרידים ניכרים של הדרך מאפורדיה (לימים איווריאה) לאוגוסטה פרטוריה וואל ד'אוסטה, ונבנתה עליה גם מסילת ברזל.
אתרים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקתדרלה של אאוסטה שנבנתה במאה ה-4 והוחלפה במאה ה-11 על ידי מבנה חדש המוקדש למדונה. הקתדרלה נמצאת מעל חלקו הדרומי של הפורום הרומי.
- הקתדרלה הגותית-רומנסקית סנט'אורסו, מוקדשת לאורסוס מאאוסטה, ומתגאה בסטואה המיוחדת שניתן להיכנס אליה דרך צד שמאל של החזית. ממול לקתדרלה, מתחת למבנה המשמש לתערוכות, נמצא אתר ארכאולוגי המציג את החפירות של שלושה שלבי בניה של כנסייה שהייתה במקום ממאה 5 עד מאה 18.
- אוניברסיטת סנט-בנין, שנבנתה לקראת סוף האלף הראשון על ידי הבנדיקטינים. במקום מוצגות תערוכות.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחנת הרכבת של אאוסטה נפתחה ב-1886 ומהווה חלק ממסילת הברזל מקיוואסו לאאוסטה. בנוסף במרחק קצר ממזרח לעיר, בעיירה סנט כריסטוף, נמצא שדה התעופה של אאוסטה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שרידי התיאטרון הרומי באאוסטה -
כנסיית סן לורנצו. -
מפת האתרים הארכיאולוגיים וההיסטוריים באאוסטה. -
קשת אוגוסטוס. -
הפטיו של קולגיאטה סנט אורסו באאוסטה. -
בית העירייה של אאוסטה, בפיאצה אמיל שאנו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אאוסטה (באיטלקית ובצרפתית)- (באיטלקית)
- סולו איטליה - עמק אאוסטה: אל האלפים של איטליה
