אבא לפין
 | |
| אבא לפין | |
| לידה | 15 באוקטובר 1863 טאווריג, האימפריה הרוסית   |
|---|---|
| פטירה | 21 ביולי 1940 (בגיל 76) קובנה, ליטא |
| מקום קבורה | קובנה, ליטא  |
| פעילות בולטת | עסקנות ציונית, רווחה, רופא, פילנתרופיה |
| ידוע בשל | ראש קהילת קובנה, ליטא, נדבן, שליח ציבור, פעיל ציוני |
| מקצוע | רופא |
| תואר | ד"ר, אל"ם  |
  | |
אַבָּא (אֶיְבֶּל) לַפִּין (בליטאית: Abelis Lapinas; 15 באוקטובר 1863 – 21 ביולי 1940)[1] היה פעיל ציוני, רופא, סופר ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפין נולד בטאווריג למשפחה חסידית. בנם של נח, סוחר, קבלן, שומר מסורת ומשכיל, ומינה לבית פרלמן. התחנך בגימנסיה הרוסית בקובנה. ובהשפעת תנועת ההשכלה סיים ב-1893 בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטת טרטו באסטוניה ובאוניברסיטת ורשה, והתמחה ברפואת עור. ב-1896 נישא לפאני לבית פרנס מווילנה.[2][3] לפין פרסם ספרים רבים בתחום הרפואה בשפה הגרמנית, והוא פתח קליניקה פרטית בעיר קובנה, שם חי ופעל בתום לימודיו.
לפין התגייס לצבא הליטאי ושירת כקצין רפואה בדרגת אלוף-משנה במלחמת העולם הראשונה. לאחר שחרורו היה לראשון בליטא[4] להחזיק במכשיר רנטגן. עם הזמן הפך לפין לאיש אמיד, כשברשותו נכסים רבים בקובנה ובסביבתה. בין נכסיו, שאת חלקם ירש ואחרים רכש, היו בית ראש ממשלת ליטא ומגורי בכירים, בניין הפרקליטות המחוזית בקובנה, תחנת משטרה, בית מעצר ובניין משרד התחבורה בקובנה. נכסיו אלה הולאמו על ידי השלטונות.
פעילות ציבורית וציונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לעיסוקיו בתחום הרפואה, עמד לפין בראש הקהילה היהודית בקובנה, והיה פעיל בארגונים יהודיים וציוניים, כשהוא רואה בפעילותו בתנועה הציונית את שליחות חייו. לפין השתתף בכל האסיפות והוועדות סביב הרעיון הציוני שהתקיימו בקובנה.
כאחד המנהיגים המשפיעים ביותר בקהילה היהודית, הפך ביתו למועדון לראשי התנועה הציונית ולאנשי רוח שונים שביקרו בקובנה, בהם זלמן שזר, זאב ז'בוטינסקי, חיים נחמן ביאליק ושמעון דובנוב,[5] שאף הקדיש את המהדורה הרוסית של סדרת ספריו, "דברי ימי עם עולם", ללפין.
לפין נחשב למקורב לבנימין זאב הרצל, והמפגש הראשון בין השניים התקיים ב-1903 בקובנה.[6][7] השתתף במשלחת שקיבלה פניו של ד"ר הרצל בווילנה.[8] הם נפגשו בהמשך בקונגרסים הציוניים, וחלק מחלופת מכתבים שהתקיימה בין השניים מוצגת במוזיאון הרצל בירושלים.[9]
במסגרת פעילותו הציונית היה בקשר קרוב עם נחום סוקולוב ומנהיגים ציונים מרכזיים נוספים. בנוסף סייר לפין עם קבוצת רופאים ליטאים בארץ ישראל ב-1932. במהלך מסעו נערכה לכבודו ולכבוד ד"ר צמח שאבאד מווילנה קבלת פנים על ידי ועדת הבריאות של כנסת ישראל והסתדרות הרופאים בירושלים.[10] והיה אורחם של ד"ר אברהם קצנלסון וד"ר רוקח.[11] לפין ניצל את הביקור לרכישת מגרש בשכונת רחביה בירושלים עבור בנו, ד"ר עמנואל לפין. במסגרת מסעו זה, היה לפין בין אורחי הכבוד במשחקי המכבייה הראשונה.
רווחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפין ייסד את בית היתומים היהודי בקובנה על שם רב העיר, רבי יצחק אלחנן ספקטור, והיה מעורב בניהולו.[12][13][14] ב-1913 היה לפין ממקימי הזרוע המבצעת של יק"א בליטא - "ארגון לריפוי מהגרים - החברה הקולינארית היהודית",[15] ארגון שסייע ליהודים החולים במחלות שמנעו מהם כניסה לארצות ההגירה (בעיקר לארצות הברית). לפין יזם וייסד מספר ארגונים ומוסדות נוספים דוגמת החברה "פלשתינא", תלמוד תורה בקובנה, בית תמחוי לענייה היהודים של קובנה, ובתקופה בין המלחמות, בשנת 1921, היה חבר בעיריית קובנה ואף הקים את הבלוק היהודי ליטאי בבחירות לדומה. כן היה גם חבר "ועד הקהילה" בקובנה, ונמנה עם מייסדי הארגונים "עזרה" ו"טרוד" בעיר ו"הליגה למלחמה נגד השחפת" בליטא.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1885, בהיותו סטודנט באוניברסיטת דוֹרפַּאט (טַרטוּ), ייסד יחד עם ד"ר כהן ברנשטיין את "האגודה לתולדות היהדות והספרות היהודית", שהייתה פעילה עד לפלישת הבולשביקים לאסטוניה. ב-1908 אסף למעלה מעשרת אלפים כתבים מהקהילה היהודית בנושאי "בראיקה" ו"יודייקה", והקים יחד עם אבא בלושר ודר ד.מ. שוורץ את הספרייה היהודית על שם אברהם מאפו בקובנה.[16] ספריית מאפו הייתה מרכז לתרבות יהודית, למידה ומועדון ציוני, עד שהיא הועלתה באש על ידי פשיסטים ליטאים ערב הפלישה הגרמנית לקובנה.[17][18] בנוסף, לפין ייסד וכיהן כיושב ראש הראשון של החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא (בקובנה).[19][20] לפין גם פעל יחד עם ד"ר ד.מ. שוורץ להצלת ספרייתו המפורסמת של ד"ר פיינברג מקובנה, דרך ברלין, לירושלים (על ידי פרופ' הנקיך לווה).[21] לפין היה תומך נלהב בהחייאת השפה העברית והשימוש שלה בתרבות היהודית[22]
ציונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפין היה ממייסדי החוג הציוני הראשון בדורפט וממייסדי "מכבי" העולמי. לפין שימש גזבר קרן היסוד, תרם רבות מהונו עבור קרן היסוד והקרן הקיימת, ואף התרים נדבנים אחרים עבור קרנות אלו.[23] לפין גם כיהן כציר בהקונגרס הציוני העולמי הראשון ב-1897,[24] בקונגרס הציוני התשיעי שהתכנס ב-1909 בהמבורג, בקונגרס העשירי ב-1911 בבזל ובקונגרס ה-11 ב-1913 בווינה.[25][26] לאחר לכתו התקיימה אזכרה בבית קונסול ליטא בארץ ישראל נ. רמחמילביץ, בו הועלה פועלו הציוני על נס כלוחם למען הרעיון הציוני בגולה,[27] בנוסף שימש נציג קהילת קובנה בכנסים סביב הרעיון הציוני באירופה כולה.[28]
אבא לפין נפטר בקובנה, ליטא ב-26 בפברואר 1940. על מצבתו נחקק בעברית ”ד"ר לרפואה תארו - אך כל ימיו עליי אדמות שאף להגיע לתור המעלה - תואר אדם”. לאחר לכתו התקיים אירוע לזכרו בתל אביב, בהשתתפות אישי ציבור רבים שאורגן על ידי אחי חתנו, קונסול ליטא בארץ ישראל, הד"ר נחמן רחמילביץ.
לפין היה אב לשלושה. בנו, ד"ר עמנואל לפין, עלה לארץ ישראל ב-1932, הקים משפחה והתגורר בתל אביב.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Abel Lapin, Zur Pharmakologie Der Camphergruppe Und Der Ätherischen Oele, C. Mattiesen, 1893 (בגרמנית)
- B. Sereiskis, Lietuviškai-rusiškas žodynas [Lithuanian-Russian dictionary], Kaunas: A. Lapino ir G. Volfo leidinys, 1933 (מילון ליטאי-רוסי שלפין הוציא לאור ביחד עם וולף)
- 1940, 35 יאר טעטיקייט פון דעם - בית היתומים - אויפן נאמען פון דעם - רבי יצחק אלחנן ספעקטאר זצ"ל, אבא לאפין (ביידיש)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'לפין אבא מרדכי', בתוך יהדות ליטא, בהוצאת איגוד יוצאי ליטא בישראל, תשכ"ו 1967, הוצאת רשפים, כרך ג', עמוד 188.
- 'משפחת לפין', בתוך ועוד ראיתי תחת השמש, מאת אליהו רחמילביץ, אוטוביוגרפיה. ישראל, תשס"ב 2002 עמודים 11–25. הוצאה עצמית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבא לפין, באתר מושב עזריה
- 'לפין, אבא-מרדכי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 188 טור 1 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1386)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Lithuania Death Records LVIA/1817/1/131
- ^ המליץ, 1 במרץ 1896, עמוד 7
- ^ המליץ, 24 בפברואר 1896, עמוד 1
- ^ Lietuvos radiologų laborantų draugija, באתר האיגוד הליטאי למעבדות רדיולוגיה
- ^ "רזסווט" מספר 5, עמוד 15, 1922
- ^ מתוך "הצופה (ורשה)", 12 באוגוסט 1903 - "ד"ר לאפין ברך בשם הציונים בקאוונא... הד"ר הרצל השיב להם תודה"
- ^ מתוך "יובל החמישים לאגודות אקדמאיות יהודיות בליטא 1924-1974"
- ^ "יהדות ליטא" כרך ג', עמ' 188
- ^ מתוך "קובץ ארכיב משפחת לפין
- ^ מתוך "דאר היום", כ"ו ניסן תרצ"ב, 2 במאי 1932
- ^ מתוך "The Palestine Bulletin" 29 29 באפריל 1932
- ^ דין וחושבון "בית היתומים" נדפס ביידיש בקובנה, פברואר 1940, ד"ר אבא לפין
- ^ מתוך "די אידישע שטימע" בית היתומים בויט נייעם בנין, 9 ביוני 1931
- ^ מתוך "אגרת שלום וברכה" מאת ראשי "עדת ישראל" בקובנה, י"ד סיוון תרצ"ח
- ^ מתוך דו"ח ועידת נציגי האגודות "יק"א" בווילנה, 3-6 במאי 1913, עמוד 66
- ^ JewishGen ShtetelLinks *Kovno, Lithuania Page 6
- ^ דיווח "פאלקור" ז'נבה, "ספרית אברהם מאפו עלתה על המוקד בקובנה"
- ^ Lithuanian Jewish Communities, Nancy Schoenburg and Stuart Schoenburg, page 143
- ^ מתוך "היכל ששקע" מאת י. בולוקובסקי, עמוד 255
- ^ KehilaLinks JewishGen, Apendix II
- ^ דוד תדהר (עורך), "דוד מרדכי שוורץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2168
- ^ הצפירה, חג היובל של הצפירה, 19 באפריל 1912, עמוד 4
- ^ מתוך דברים שנאמרו לזכרו בתל אביב, 1940, על ידי ד"ר ד. מ. שוורץ, בנוכחות הקונסול הליטאי בארץ ישראל, ד"ר נחמן רחמילביץ
- ^ Lithuanian Jewish Communities, By Nancy Schoenburg, Stuart Schoenburg, page 308
- ^ "קורות חיי", מאת ד"ר דוד מרדכי שוורץ, ת"א תש"ט, עמודים 125-126
- ^ מתוך "יהדות ליטא", כרך III, הוצאת האגודה לעזרה הדדית ליוצאי ליטא בישראל, עמודים 188, 277, 279, 280. רשפים הוצאה לאור
- ^ הארץ, 28 באוגוסט 1940, עמוד 4
- ^ הזמן, 9 בפברואר 1912, עמוד 3, מכתב מווארשה