אביר הוורד

אביר הוורד
Der Rosenkavalier

ציור של רוברט שטרל ניצוח של ארנסט פון שוך על האופרה ב-1912
מידע כללי
מלחין	ריכרד שטראוס
לבריתן	הוגו פון הופמנסתאל
תאריך יצירה	1910
סוגה	אופרה
שפה	גרמנית
מספר מערכות	3
תפקידים
A milliner Octavian Valzacchi The Marschallin's Major-Domo Sophie von Faninal Marianne The Marschallin Annina Herr von Faninal Mohammed 3 Noble orphans Four lackeys A police inspector A notary Four waiters A vendor of pets An Italian singer An innkeeper Faninal's Major-Domo Baron Ochs auf Lerchenau

אביר הוורד (בגרמנית: Der Rosenkavalier) היא אופרה קומית בשלוש מערכות מאת ריכרד שטראוס ללברית מקורי מאת הוגו פון הופמנסתאל. הצגת הבכורה שלה נערכה בזמפר-אופרה שבדרזדן, גרמניה, ב-26 בינואר 1911 תחת ניהולו של מקס רייהרדט ובניצוחו של ארנסט פון שוך.

ההיסטוריה של האמנות רואה את שנת 1892 כנקודת המוצא של האר נובו. קבוצה של אמנים במינכן: פרנץ פון שטוק, פריץ פון אוהדה, אלברט פון קלר ועוד רבים אחרים - הפנו עורף לאקדמיה, לאולמות התצוגה "המסומנים", לביקורת האמנות השמרנית ולסמכות הרשמית עצמה כדי לעמוד על רגליהם וליצור משהו חדש, שהיה האר נובו. ברוח הגירוש מגן העדן של האקדמיה, הצעיר את פני האמנות המוגבלת והמיושנת של המאה ה-19. האר נובו היה כמו פרח הגדל באווירת חממה שופעת - הוא היה ריחני מדי, צבעוני מדי, מדהים מדי. כל עבודות האר נובו - בין אם דובר בציור, בחפץ אמנותי אחר, במבנה, בקרמיקה, בפסל או בגרפיקה - קיבלו צבע נובו רישי מיוחד: חזיתות הבניינים התמלאו בעיטורי טיח, באריחים, ביריעות מתכת, בזכוכית, בברזל מחושל; הציורים נשזרו באיורים מתפתלים, גחמניים, ובצבעים שהבהיקו בכל צבעי הקשת.

האר נובו לא עצר ולא יכול היה לעצור בין כותלי מינכן. בווינה יצר גוסטב קלימט את קבוצת האר נובו, בברלין התקבצו "המאמינים" סביב מקס ליברמן ומקס סלפוגט. את התייבשות עץ התרבות שהלך והתאדה על אף כל העלים הדקורטיביים והפרחים המלאכותיים שהיו תלויים עליו, שום דבר לא יכול היה למנוע את ירידתו והכחדתו.

מאפיינים האופייניים של האמנויות היפות של תחילת המאה ה-20 עברו במהירה גם לעולם האמנויות האחרות. הריבוי המהיר של קישוטים, סלסולים והופעות לא היה זר לספרות. הכלים החזקים של אמנות החממה הזו כללו גם ארוטיקה יותר ויותר לא יציבה. סופרים שמחו לדבר על נושאים שלא היו "נאים ומתאימים" לדון בהם עד אז. איך נשמעת הנשיקה הראשונה של האדון הצעיר בשקט המחניק של המטבח או בחדרה של המשרתת? (ארתור שניצלר: המחזה "המעגל" שנכתב ב-1897) וכן הפילוסופיה המיוחדת של האר נובו פרחה גם בעקבות אוסקר ויילד ופרידריך ניטשה והאר נובו הגיע כמובן גם למוזיקה.

לכתיבה בסגנון האר נובו היו כישרונות מצוינים משלה. אולי נזכיר תחילה את הוגו פון הופמנסתאל.

לאופרה ארבע דמויות מרכזיות: אשת הגנרל האצילה (המרשאלין); אהובה הצעיר מאוד, הרוזן אוקטביאן רופראנו; בן דודו האכזרי הברון אוקס; וארוסתו העתידית של אוקס, סופי פון פאנינל, בתו של פאנינל, בורגני עשיר. בעצת המרשאלין, אוקטביאן מתנהג כאביר הוורד (רוזנקוולייר) של אוקס על ידי הצגת וורד כסף טקסי לסופי. עם זאת, הצעירים (אוקטביאן וסופי) מתאהבים במקום ועד מהרה מתכננים תככים קומיים לחלץ את סופי מהאירוסין עם אוקס. הם משיגים זאת בעזרת המרשאלין, שאחר כך נותנת את אוקטביאן לאישה הצעירה סופי. אף על פי שזו אופרה קומית, היצירה משלבת כמה נושאים כבדי משקל (במיוחד דרך קשת הדמויות של המרשאלין), כולל בגידה, הזדקנות, טרף מיני וחוסר אנוכיות באהבה (או היעדרו).

אביר הוורד הועלתה לראשונה בישראל באופרה הישראלית החדשה בשנת 2006 בבימויו של מקסימיליאן של ובעיצובו של האמן החזותי גוטפריד הלנוויין. בהפקה השתתפו התזמורת הסימפונית ראשון לציון ומקהלת "בת קול". על השחקנים נמנו חן רייס בתפקיד סופי, סבטלנה סנדלר וגיא מנהיים (אנינה וולצאקי) ואירה ברטמן ברטמן לסירוגין עם שרון דבורין (כמריאנה).

• דאם אליזבת שוורצקופף (אשת הגנרל), אוטו אדלמן (הברון אוקס), כריסטה לודוויג (אוקטביאן), תרזה סטיך-רנדל (סופי); מקהלת והתזמורת הפילהרמוניה של וינה, מנצח. הרברט פון קאראיאן (1956 - סטריאו מקורי) EMI 5 67605 2 ו-9 66824 2
• אנה טומווה-סינטוב (אשת הגנרל), קורט מול (הברון אוקס), אגני באלצה (אוקטביאן), ג'נט פרי (סופי); התזמורת הפילהרמונית של וינה, מנצח הרברט פון קאראיאן (1984) Deutsche Grammophon 477 9131

מדיה וקבצים בנושא אביר הוורד בוויקישיתוף

• מידע על היצירה "אביר הוורד" באתר מיוזיק בריינז
• מידע על הקומפוזיציה "אביר הוורד" באתר AllMusic
• אביר הוורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)