אבי הופמן
 | |
| אבי הופמן, בסביבות שנת 1969 | |
| לידה | 30 בנובמבר 1936 ווסטר, ארצות הברית  |
|---|---|
| התאבד | 12 באפריל 1989 (בגיל 52) סולברי, ארצות הברית |
| שם לידה | Abbot Howard Hoffman |
| מדינה | ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית |
| השקפה דתית | אתאיזם |
| בן או בת זוג | Anita Hoffman |
| abbiehoffman | |
  | |
אַבּוֹט הָוַארְד "אַבִּי" הוֹפְמָן (באנגלית: Abbot Howard "Abbie" Hoffman; 30 בנובמבר 1936–12 באפריל 1989) היה פעיל פוליטי רדיקלי וכריזמטי אמריקאי-יהודי שפעל למען זכויות אדם ונגד מלחמת וייטנאם. היה מייסד וראש ארגון ה"ייפיז" ("Yippies", מצלול על הביטוי "היפים" אך למעשה ראשי תיבות של Youth International Party – מפלגת הנוער הבינלאומית). היה חלק מהשבעה משיקגו אשר הועמדו לדין במשפט המפורסם משנת 1968 בעקבות ההתפרעויות נגד מלחמת וייטנאם[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדל בווסטר שבמסצ'וסטס במשפחה בורגנית ממוצא יהודי. אביו היה סוחר בסמרטוטים בשנות השפל הגדול. לשמחת אביו התחיל ללמוד רפואה באוניברסיטת ברנדייס, אך נשר במהרה מתוכנית זו, עבר ללמוד פסיכולוגיה וסיים תואר ראשון. באוניברסיטה זו למד אצל הרברט מרקוזה הנאו-מרקסיסט, שנטע בו ניצנים של איבה לקפיטליזם ולרמיסת זכויות הפרט.
בתחילה הצטרף לארגוני SNCC ו"בית החירות", ארגונים שלחמו בעד זכויות אזרח בדרום ארצות הברית, אך לאחר שראש הארגון השחור של SNCC, הדיח את כל ראשי התנועה הלבנים, עבר לתנועת ההיפים. הוא הצליח להפנות את ילדי הפרחים להפוך לפעילים פוליטיים. בהיותו בשיקגו פתח "חנות חינם", שבה היה אפשר להיכנס לחנות ולקחת מכל הבא ליד, ללא כל תשלום. נחשב למרצה מבוקש ואהוד בקמפוסי האוניברסיטאות.
הצליח לארגן הפגנות גדולות כנגד הממשל ומלחמת וייטנאם. האלמנטים הבולטים בהן היו: אי-אלימות, תחכום, הונאה, התרסה ותיאטרליות. כך למשל, אחת מהמחאות החכמות שלו הייתה ב-24 באוגוסט 1967, כאשר הנהיג קבוצה של מתנגדים לקפיטליזם. בהפגנה שערכו, נכנסו כ-50 מחבריו לבית הבורסה בניו יורק (NYSE), זרקו שטרות של דולרים מהיציע וגרמו למהומה שם ולהפסקת המסחר, כאשר סוחרי הבורסה עטו על השטרות. בהפגנה אחרת נגד מלחמת וייטנאם, הצליח לאסוף 50,000 מפגינים שהקיפו את בנין הפנטגון וביקשו לגרום לו לרחף באוויר, באמצעות אנרגיה פסיכולוגית ואנשי דת שיקראו פסוקים מספרי הקודש.
בוועידה הדמוקרטית הארצית של המפלגה השלטת בראשות לינדון ג'ונסון, שהתקיימה בשיקגו בשנת 1968, ארגן ביחד עם המשורר אלן גינסברג הפגנת רבבות שנמשכה מספר ימים[1]. במפגן כוח גדול התכנסו המפגינים לפסטיבל של חיים בפארק, בו השמיעו מוזיקה, עישנו גראס והפריחו הצהרות אנטי-מלחמתיות. בהפגנת כוח גדולה ארגן למולו ראש העירייה אלפי שוטרים, אלפי חיילים וכוחות נוספים ונתן להם אולטימטום לעזוב את הפארק עד הערב. במהלך הפגנה זו הוכו המפגינים, נעצרו והועמדו למשפט שכונה "משפט השבעה" בשל הפרת הסדר הציבורי והמרדה. הופמן עצמו נעצר והועמד למשפט, כיוון שכתב על מצחו את המילה fuck.
הממשל ניסה להילחם בו ובתנועתו באמצעות הפגנת כוח, התנגשויות, מעצרים, מאסרים ומשפטים, אך ברוב המשפטים זכו הופמן וחבריו. במשפט השבעה עשה הופמן פרובוקציות רבות והגיע למשפט בגלימת שופט שמתחתיה היו מדי שוטר, כדי לרמוז את דעתו על המשפט. במהלך המשפט אף טען שהוא הבן הממזר של השופט, שבאופן מקרי שם משפחתו היה אף הוא הופמן. הוא אף התגרה בשופטים והציע להם לנסות LSD ואמר שהוא מכיר דילרים שמוכרים את הסם בזול. אף שהופמן וחבריו הורשעו במשפט זה, בערעור ב-1972 בית הדין לערעורים פסל את גזר הדין בשל אי-סדרים והוא יצא לחופשי[1].
לאחר שנושא מלחמת וייטנאם שקע, מעד והסתבך בפרשיה של מכירת 1.5 ק"ג קוקאין לשוטר סמוי ונשפט לשבע שנות מאסר. יש הטוענים כי הדבר היה קונספירציה של זרועות החוק שנרקמה כנגדו.[דרוש מקור] לאחר ששוחרר בערבות ברח למקסיקו, שם מצא את אשתו השלישית, ולאחר מכן חי במחתרת בארצות הברית תחת זהות בדויה. לאחר כשבע שנים תחת זהות בדויה, הסגיר את עצמו, ובמסגרת עסקה ריצה רק שנת מאסר אחת. בשנים אלו שחי במחתרת לא יכול להתאפק והמשיך לנהל מאבקים פוליטיים נוספים ואף נפגש בהם עם הסנטור מויהן במסגרת מאבק איכות סביבה כדי למנוע פיצוץ איים בנהר בתנועה שהקים "הצילו את הנהר".
לאחר שריצה את עונשו, חזר לארגן הפגנות אך שקע בדיכאון והפרעה דו-קוטבית. לאחר שנפרד מאשתו השלישית, התאבד בביתו בבליעת 150 כדורי פנוברביטל והוא בן 52[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבי הופמן, ברשת החברתית Goodreads* אבי הופמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)- אבי הופמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ריכוז של תמונות וקישורים, אתר עליו
