אבן תיבון
משפחת אִבְּן תִּיבּוֹן הייתה משפחה יהודית ספרדית מקהילת פרובנס אשר נודעה כמתרגמת כתבי רבני יהדות ספרד מערבית יהודית לעברית, ממשפחה זו צמחו פילוסופים, מדענים, רופאים ופרשני מקרא. מוצא המשפחה מגרנדה שבספרד, ובניה שחיו בפרובנס נודעו בעיקר בתרגומם של חיבורים חשובים בפילוסופיה ובפילוסופיה יהודית, במדע ובהלכה, מערבית (ומערבית יהודית) לעברית. המשפחה כונתה גם "התיבונים", ועל שמה קיימים רחובות בערים ברחבי ישראל.
לצורך תרגום מונחים מעולם הפילוסופיה והמדעים, חידשו בני המשפחה מילים רבות בעברית. בין המילים שחידשו ישנן מילים רבות שנקלטו בשפה העברית לדורות ונפוצות גם בעברית החדשה, למשל איכות, כמות ומרכז.
בני משפחה בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה בן שאול אבן תיבון – שתרגם את: הנבחר באמונות ודעות, ספר הכוזרי, תורת חובות הלבבות ועוד.
- שמואל אבן תיבון (בנו של יהודה) – שתרגם את: מורה נבוכים, חלקים מפירוש המשנה לרמב"ם ועוד.
- משה אבן תיבון (בנו של שמואל) – שתרגם את: מילות הגיון, ספר המצוות לרמב"ם ועוד.
- יהודה בן משה אבן תיבון – רב במונפלייה. על פי עדותו של בן דודו יעקב בן מכיר הוא כתב חיבורים ותרגומים, אך הם אינם בידינו.
- יעקב בן מכיר אבן תיבון (נכדו של שמואל) (אנ') – אסטרונום ומתרגם.
עוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם אבן תיבון - מתרגם ספר הנהגת הבית (Economics) המיוחס לאריסטו. הקשר המדויק שלו למשפחת אבן תיבון אינו ידוע.
- משה בן יצחק אבן תיבון - מעתיק של ספרי קבלה מקנדיה במאה ה-15.[1]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער, עמ' 29
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: תרביץ: רבעון למדעי היהדות, שנה סב (תשנ"ג) כרך 1–2, עמ' 109.