אגנס קלטי

אגנס קלטי
Ágnes Keleti
	אגנס קלטי מאמנת במכון וינגייט בשנת 1960
	אגנס קלטי מאמנת במכון וינגייט בשנת 1960
לידה	9 בינואר 1921 (בת 103); בודפשט, הונגריה
מידע כללי
מדינה	הונגריה
בן או בת זוג	István Sárkány (1944–1950)
מספר צאצאים	2
ספורט
ענף ספורט	התעמלות
הישגים
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2017); האתלט הלאומי (2004); מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית (1951); Prima Primissima Prize (2015) ;
	מאזן מדליות
התעמלות
מתחרה עבור הונגריה
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם בהתעמלות
הפסטיבל העולמי לנוער וסטודנטים

אגנס קלטי (בהונגרית: Ágnes Keleti, ההיגוי ההונגרי: קלטי אגנש; שם משפחתה המקורי היה קליין (Klein); נולדה ב-9 בינואר 1921) היא מתעמלת עבר הונגרייה-ישראלית, אלופה אולימפית (הלסינקי 1952 ומלבורן 1956) בעלת עשר מדליות, בהן חמש מדליות זהב ואלופת עולם (רומא 1954). כלת פרס ישראל בתחום הספורט לשנת ה'תשע"ז (2017).

קלטי היא הישראלית שזכתה בהכי הרבה מדליות אולימפיות אישיות, ויותר מדליות מבין כל המתעמלים היהודים פרט למארק ספיץ. על כן היא נחשבת לאחת המתעמלות היהודיות הטובות בהיסטוריה.

מבין כל המתעמלים במשחקים האולימפיים, מדורגת קלטי במקום העשירי בכל הזמנים, לפי מספר מדליות הזהב שצברה, ובמקום ה-11 בכל הזמנים, לפי סך כל המדליות שצברה, ולכן היא נחשבת על ידי רבים כאחת הספורטאיות היהודיות הגדולות ואחת המתעמלות הגדולות בכל הזמנים.

בתום הקריירה הספורטיבית שלה עלתה לישראל בשנת 1957, ופיתחה בה את תחום ההתעמלות כמאמנת ומורה.^[1]

ביוגרפיה

בהונגריה

קלטי נולדה בבודפשט למשפחה יהודית מבוססת בשם אגנס קליין לפרנץ יליד סגד, ורוז'ה.^[2] היא החלה להתאמן בהתעמלות בגיל ארבע במועדון ספורט יהודי. מגיל 6 עד 17 הקדישה את עיקר זמנה לנגינה בצ'לו במוסד ללימודי מוזיקה. מגיל 16 החלה להתאמן בקביעות בהתעמלות והייתה לאלופת הונגריה. בימי הרדיפות נגד היהודים בהונגריה נישאה קלטי בנישואים פיקטיביים לספורטאי ההונגרי אישטוואן שארקאן (Sárkány István). שארקאן השתתף באולימפיאדת ברלין ב-1936. נישואים אלה נועדו למנוע אפשרות של גירוש למחנות לעבודת כפייה.^[3] השניים נותרו נשואים למשך חמש שנים.

בזמן הכיבוש הגרמני ב-1944 התחבאה באמצעות מסמכים מזויפים (בשם הבדוי "יוהאס פירושקה") כמשרתת בכפר ואחר כך כפועלת בבית חרושת לתחמושת. אביה ודודים שלה ומשפחותיהם נשלחו לאושוויץ ושם נספו. אמה ואחותה ניצלו הודות ל"דרכוני הגנה" שקיבלו מהנציגות השוודית עקב מאמציו של ראול ולנברג. לאחר המלחמה חידשה קלטי את אימוניה.

בשנת 1946 זכתה לראשונה באליפות הונגריה בהתעמלות, בתרגיל על מקבילים מדורגים. בשנת 1947 זכתה להצלחה הבינלאומית הראשונה שלה כשהייתה למתעמלת הדומיננטית באליפות מרכז אירופה בהתעמלות.

קלטי לא השתתפה באולימפיאדת לונדון (1948) בגלל פציעה.

בפסטיבל העולמי השני לנוער וסטודנטים (אנ') (טרום האוניברסיאדה) שנערך בבודפשט בשנת 1949 זכתה קלטי בשש מדליות מהן ארבע זהב אישיות (קורה, קרקע, מקבילים מדורגים וקרב-רב אישי), מדליית כסף (קבוצתי) ומדליית ארד (קפיצות).

באולימפיאדת הלסינקי שנערכה בשנת 1952, זכתה קלטי בגיל 31 בארבע מדליות. מדליית זהב בתרגיל קרקע, מדליית כסף בתחרות הקרב-רב קבוצתי ושתי מדליות ארד בתרגיל המקבילים המדורגים ובתרגיל עם מכשירים קבוצתי. נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי בתרגיל על הקורה ובמקום שישי בתחרות הקרב-רב אישי.

באליפות העולם שנערכה ברומא בשנת 1954 זכתה קלטי ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב בתרגיל על מקבילים מדורגים, מדליית כסף בתחרות הקבוצתית ומדליית ארד בתרגיל על הקורה. נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי בתרגיל הקרקע.

באולימפיאדת מלבורן שנערכה בשנת 1956 זכתה קלטי בגיל 35 בשש מדליות. ארבע מדליות זהב, שלוש אישיות (מקבילים מדורגים, קורה וקרקע – האחרונה במשותף עם לאריסה לטינינה, מתחרתה הראשית באולימפיאדה) ובתרגיל עם מכשירים קבוצתי. שתי מדליות כסף, בתחרות קרב-רב אישי ובתחרות קרב-רב קבוצתי.

בזמן אולימפיאדת מלבורן התרחש המרד ההונגרי, וקלטי, כמו ספורטאים הונגרים רבים, נשארה באוסטרליה וקיבלה מקלט מדיני.

בישראל

ב-1957 הגיעה קלטי לישראל, למשחקי המכביה החמישית, והחליטה להישאר בארץ.^[4]

בישראל עבדה במכון וינגייט, וכן שימשה כמאמנת נבחרת המתעמלות של ישראל.

ב-1960 היא הובילה כמאמנת שלוש מתעמלות למשחקים האולימפיים ברומא: רותי אבלס (פלד), מרים קארה (נוי) ורלי בן יהודה (בר גורן). קלטי הקימה גם את הנבחרת הראשונה למופעי התעמלות שייצגה את ישראל בגימנסטראדות האירופיות החל מ-1964.

לדברי המאמנת חיה הלפרין:

קלטי ייסדה פה את כל הענף הזה של ההתעמלות התחרותית על מכשירים מהבסיס שלו. לא היה כזה דבר. לא היו כאן מכשירי התעמלות בכלל - את הכסף שקיבלה על ההופעות שלה במכביה היא תרמה כדי שיקנו מכשירי התעמלות. היא בעצם שמה את אבן הפינה של הענף^[5]

אחרי שעלתה לישראל נישאה בשנית בשנת 1959 לרוברט בירו (Bíró Robert), מורה לחינוך גופני יליד הונגריה אף הוא שעיברת את שמו לראובן שופט, ולזוג נולדו שני בנים: דני ורפי.

בשנת 1989, אחרי נפילת הקומוניזם בהונגריה, חזרה לבקר שם וזכתה בהוקרה רבה מהמשטר הדמוקרטי החדש.

לאחר 60 שנה בישראל, בגיל 96 שבה להתגורר בהונגריה.

ב-8 בספטמבר 2023 אגנס קלטי הפכה לאלופה האולימפית הוותיקה ביותר, כשמלאו לה 102 שנים ו-242 ימים.^[6]

הוקרה

1981 – נבחרה להיכל התהילה של הספורט היהודי
1981 – נבחרה להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות
1991 – נבחרה להיכל התהילה של הספורט ההונגרי
2002 – נבחרה להיכל התהילה הבינלאומי של ההתעמלות^[7]
2017 – זכתה בפרס ישראל בספורט ותרבות הגוף^[1]
2021 – הוחלט כי אליפות ישראל בהתעמלות מכשירים לנשים תיקרא מעתה על שם אגנס קלטי^[8]