אדו דה וארט

אדו דה וארט
Edo de Waart

לידה	1 ביוני 1941 (בן 83) אמסטרדם, הולנד, אז נציבות הרייך הולנד (בחסות גרמניה הנאצית)
מוקד פעילות	ממלכת ארצות השפלה
מקום לימודים	קונסרבטוריום ואן אמסטרדם, גימנסיית איגנציוס הקדוש באמסטרדם
סוגה	מוזיקה קלאסית
כלי נגינה	אבוב
פרסים והוקרה	קצין כבוד במסדר של אוסטרליה (30 במאי 2005) מדליית יובל המאה האוסטרלית
פרופיל ב-IMDb

אדו דה וארט (בהולנדית: Edo de Waart; נולד ב-1 ביוני 1941 באמסטרדם) הוא מנצח הולנדי נודע. הוא מנצח על מוזיקה תזמורתית ואופראית גם יחד והתפרסם ביותר כבונה-תזמורות (הוא העלה כמה וכמה תזמורות מן השורה השנייה לרמה של הרכבי צמרת). בין השנים 2009-2017 שימש כמנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של מילווקי ובין השנים 2016–2019 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של ניו זילנד.

דה וארט למד נגינה באבוב ופסנתר ובמקביל למד ניצוח בקונסרבטוריון סוולינק באמסטרדם וסיים את לימודיו שם בשנת 1962. בשנה שלאחריה התמנה למשנה לנגן האבוב הראשי בתזמורת הקונצרטחבאו המלכותית. בשנת 1964, בגיל 23, זכה בתחרות הניצוח על שם דימיטרי מיטרופולוס בניו יורק. כחלק מן הפרס, שימש במשך שנה אחת כעוזר מנצח לליאונרד ברנשטיין בפילהרמונית של ניו יורק.

עם שובו להולנד, התמנה לעוזר מנצח של תזמורת הקונצרטחבאו המלכותית, שמנצחה הראשי אותה עת היה ברנרד הייטינק. בשנת 1967, התמנה למנצח הן של הרכב כלי הנשיפה מעץ של הולנד והן של התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם, והיה המנהל המוזיקלי של האחרונה משנת 1973 עד 1979.

דה וארט ניצח לראשונה על התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו בשנת 1975; שנה לאחר מכן היה למנצח אורח ראשי, ומשנת 1977 עד 1985 היה מנהלה המוזיקלי. בין 1986 ל-1995 היה המנצח הראשי של תזמורת מינסוטה.

בשנת 1989 חזר דה וארט להולנד, שם התמנה למנהל מוזיקלי של תזמורת הרדיו ההולנדית. הוא התפטר ממשרתו ב-2004 ועכשיו הוא מנצח תזמורת של כבוד.

בשנת 1993 התמנה למנצח ראשי ויועץ אמנותי של התזמורת הסימפונית של סידני, משרה שממנה פרש בשנת 2003 כדי להיות למנהל אמנותי ומנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של הונג קונג.

דה וארט מופיע כמנצח אורח בתזמורות נודעות ברחבי העולם, ביניהן הפילהרמונית של ברלין, תזמורת הגוונדהאוס של לייפציג, תזמורת פילהרמוניה, התזמורת הפילהרמונית המלכותית, תזמורת שווייץ המערבית, התזמורת הסימפונית של בוסטון, תזמורת קליבלנד, התזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס והתזמורת הסימפונית של שיקגו.

דה וארט הוא תומך נלהב במוזיקה בת זמננו ובתור שכזה ניצח על ביצועי בכורה של יצירות משל ג'ון אדמס, שאת האופרה שלו "ניקסון בסין" גם הקליט; סטיב רייך, שמיצירותיו הקליט את ה"וריאציות לכלי נשיפה מעץ, כלי מיתר ומקלדת",; ואחרים בסן פרנסיסקו.

דה וארט מרבה לנצח גם על אופרות. לראשונה ניצח על האופרה של סנטה פה בשנת 1971, על הגראנד אופרה של יוסטון ב-1975, על בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן ב-1976 ובפסטיבל ביירוית ב-1979. משנת 1970 הופיע תכופות עם האופרה ההולנדית. בשנת 1980 ניצח על מחזור "הטבעת" באופרה של סן פרנסיסקו.

בעונות האחרונות ניצח על הפקה חדשה של, אביר הוורד" באופרה דה באסטיל, על חליל הקסם ונישואי פיגארו במטרופוליטן אופרה ועל "קטיה קאבאנובה", "ורתר", "פיטר גריימס", "פרשת מאקרופולוס", "מאדאם באטרפליי", "פידליו", "הטרויאנים" באמסטרדם. עוד הפקות מן הזמן האחרון כוללות את "בוריס גודונוב" לאופרה של ז'נבה, פיגארו לפסטיבל זלצבורג ו"ביאטריס ובנדיקט" לאופרה של סנטה פה. בסידני עמד בראש ביצועים תזמורתיים של מחזור הטבעת מאת וגנר, מיזם שראשיתו בשנת 1995 ושיאו בביצועי דמדומי האלים כחלק מפסטיבל האמנויות האולימפי של סידני בשנת 2000. כמו כן ניצח על "סאלומה" ו"אלקטרה" של ריכרד שטראוס בביצוע קונצרטנטי עם הפילהרמונית של הונג-קונג, לשבחי הביקורת.

לדברי דה וארט, הוא נהנה חעבוד עם תזמורות צעירות, משום שבהזדמנויות אלה הוא משוחרר מנטל המסורת. כשהוא עומד על דוכן הקונצרטחבאו באמסטרדם, הסביר דה וארט, הוא חש שמאהלר, ריכרד שטראוס ושאר מנצחים דגולים שניצחו שם נושפים בעורפו.

מדיה וקבצים בנושא אדו דה וארט בוויקישיתוף

• אדו דה וארט, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אדו דה וארט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אדו דה וארט, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• אדו דה וארט, באתר ספוטיפיי
• אדו דה וארט, באתר AllMusic (באנגלית)
• אדו דה וארט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אדו דה וארט, באתר דיזר
• אדו דה וארט, באתר Discogs (באנגלית)
• אדו דה וארט, באתר Songkick (באנגלית)