אדם רז
לידה | 25 באוקטובר 1982 (בן 42) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | האוניברסיטה הפתוחה |
שפות היצירה | עברית |
אדם רז (נולד ב-25 באוקטובר 1982) הוא היסטוריון פוליטי, סופר ומחזאי ישראלי. מחקריו עוסקים, בין השאר, בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בתוכנית הגרעין של ישראל ובתיאוריה פוליטית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רז נולד ב-25 באוקטובר 1982.[1] גדל בהרצליה בבית סוציאליסטי. שירת בצה"ל בגרעין נח"ל. למד לתואר ראשון ושני בהיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה.[2] לומד לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב.
ב-2019 החל לעבוד במכון עקבות ולשמש עורך כתב העת תלם מבית קרן ברל כצנלסון.[3][2] בן הדור השלישי של חוג אורנים.[4]
אדם נשוי לעדי אנגרט ואב לשניים. מתגורר בכפר סבא.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המאבק על הפצצה (כרמל, 2015)
- יגאל וגנר ואדם רז, הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (כרמל, 2017)
- טבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (כרמל, 2018)
- משטר היד הקשה: דוד בן-גוריון, פולמוס הממלכתיות והמחלוקת הפוליטית על תוכנית הגרעין הישראלית (כרמל, 2019)
- ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות (כרמל, 2020)
- הממשל הצבאי 1948–1966, אסופת מסמכים (מכון עקבות, 2021)
- הדמגוג: המכניזם של הפעלת השררה (תלם, 2023)[5]
- הדרך לשבעה באוקטובר (פרדס, 2024): ניתוח המהלך האסטרטגי שהוביל את בנימין נתניהו בשנותיו כראש ממשלת ישראל. רז טוען בספרו כי נתניהו בחר במודע לחזק את חמאס על-מנת לסכל הסדרים מדיניים שפירושם חלוקת הארץ, מתוך התנגדות אידאולוגית עמוקה לכך. רז מתייחס גם למדיניותו של נתניהו ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית, וטוען שנתניהו נוקט מדיניות עקבית של מעבר ממדיניות העמימות למצב בו ישנו מאזן הרתעה גרעיני, וכישלונו לכאורה להשפיע על המעצמות בהסכם הגרעין עם איראן הוא פרי תוכנית מחושבת.[6]
פרוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המנקה טטיאנה - סיפורו של סמרטוט מדבר
מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נוכח איראן גרעינית: יתרונותיה של מדיניות העמימות הישראלית, עדכן אסטרטגי, כרך 14, גיליון 3, אוקטובר 2011
- חזיתות מתנגשות - האנטומיה 'המוזרה' של הכרעת אוסלו של רבין, ישראלים 4, 2012, עמ' 97-131
- הידיים ידי זעירא והקול קול דיין — מדוע לא הופעלו 'האמצעים המיוחדים' ערב מלחמת יום הכיפורים, ישראלים 5, 2013, עמ' 162-213
- אדם רז, בדרך לדימונה: ראשיתה של המחלוקת על מדיניות הגרעין הישראלית, פוליטיקה 22, 2013, עמ' 107-134
- הפרשה הגרעינית של מלחמת יום הכיפורים ומשמעויותיה אז והיום, עדכן אסטרטגי, כרך 16, גיליון 4, ינואר 2014
- כשישעיהו ליבוביץ התייצב נגד הפרויקט הגרעיני של ישראל, כיוונים חדשים 30, יוני 2014, עמ' 244–257
- הרוטיניזציה של מדיניות העמימות, עדכן אסטרטגי, כרך 18, גיליון 4, ינואר 2016
- הרצל פינת נורדאו – מבקרי הקפיטליזם הפיננסי ומלחמתם ב"דבורים", רבעון לכלכלה, שנה 62, חוברת 1/2 – מרץ/יוני 2018, עמ' 127–164, JSTOR 26787353
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרי אדם רז, באתר "הארץ"
- הפודקאסט אמצעים וכוונות – שיחות על מחקרים, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
- איתן אורקיבי, "פתאום אני צריך להוכיח שאני ציוני", באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2019
- שירי לב־ארי, "יותר קל להשיג מידע על הכור בדימונה מאשר תלוש שכר של הייטקיסט", באתר כלכליסט, 17 ביולי 2023
- אדם רז – ברכט, המלחמה על האמת וההיסטוריון האקטיביסט, הקוגיטו – אברום בורג משוחח עם אנשים מעוררי מחשבה, באתר All•in
על ספריו:
- המאבק על הפצצה
- תום שגב, הפוליטיקה שמאחורי הקמת הכור בדימונה, באתר הארץ, 1 בינואר 2016
- אודי מנור, "כולם תמכו - כל אחד מסיבות שונות": על ספרו של אדם רז "המאבק על הפצצה", פוליטיקה 25, 2016, עמ' 166-183, JSTOR 24860758
- הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ
- חנוך מרמרי, "הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ": מה נותר מחזונו בעידן של אנוכיות וחמדנות, באתר הארץ, 10 בינואר 2018
- אמנון לורד, המהפכן המטופח, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2018
- טבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית
- תום שגב, "טבח כפר קאסם": סימן השאלה הגדול על מה שהמדינה מתעקשת להסתיר, באתר הארץ, 13 בפברואר 2019
- ד"ר גדי חיטמן, ביקורת ספר, חוסן לאומי, פוליטיקה וחברה 1, 2019, עמ' 115-118 doi: 10.26351/NRPS/1-2/11
- משטר היד הקשה
- יחיעם ויץ, "משטר היד הקשה": המהפכה הממלכתית של בן-גוריון, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2020
- ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות
- עופר אדרת, הם ראו פסנתרים וכורסאות והעמיסו על המשאיות. כולם ידעו — ושתקו, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2020
- רונה סלע, התעמולה של בן-גוריון נחתה הישר לתוך הספר הזה, באתר העוקץ, 12 באוקטובר 2020
- בני מוריס, 1948 היתה שנת הביזה, באתר הארץ, 26 במאי 2021
- חנינא פורת, ביזת הרכוש הערבי - במלחמת העצמאות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בנובמבר 2021
- Avi-ram Tzoreff, "Carpets, books, and jewelry: Why looting was central to the Nakba", +972Magazine, 24 March 2022
- אסונו הפרטי של מר סמי סעאדה
- שירין פלאח סעב, מכתבים אל בן גוריון מספקים מבט מבפנים לגורלם של המגורשים הפלסטינים, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אדם רז, רחוק מלהיות תועמלן של בן גוריון, באתר העוקץ, 9 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 איתן אורקיבי, "פתאום אני צריך להוכיח שאני ציוני", באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2019
- ^ ההיסטוריון אדם רז הצטרף לצוות מכון עקבות, באתר מכון עקבות, 28 בינואר 2019
- ^ אמנון לורד, המהפכן המטופח, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2018
- ^ שני פוקר, איך צומחים דמגוגים, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2023
- ^ קרולינה לנדסמן, כך טיפח נתניהו את חמאס ועשה הכל כדי למנוע שלום עם הפלסטינים, באתר הארץ, 16 ביולי 2024