אהוד אלעד

אהוד אלעד

לידה	11 במאי 1936 כפר סבא, פלשתינה (א"י)
נהרג	5 ביוני 1967 (בגיל 31) סיני, מצרים
מקום קבורה	כפר סבא
מדינה	ישראל
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד גדוד 79, טנקים, בחטיבה 7
פעולות ומבצעים
פעולת התגמול בתאופיק מלחמת ששת הימים
עיטורים
עיטור העוז

אהוד אלעד (11 במאי 1936 – 5 ביוני 1967) היה מפקד גדוד טנקים בחטיבה 7 של צה"ל, אשר נהרג בעת שפיקד על גדודו בקרב בסיני במהלך מלחמת ששת הימים. על פעולתו במלחמה זו הוא עוטר בעיטור העוז.

אהוד אלעד נולד בכפר סבא למשפחת איידלמן. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון על שם ברל כצנלסון בעיר. בשנת 1954 התגייס לצה"ל, ולאחר סיום שירותו הסדיר המשיך לצבא הקבע. כקצין שריון זוטר לחם אלעד בשנת 1960 בפעולת התגמול בתאופיק.

באמצע שנות ה-60 נמנה אלעד עם אנשי השריון הראשונים אשר יצאו לארצות הברית ללמוד את טנק המגח (פטון M48) לקראת ראשית קליטתו בחיל השריון. לדברי פקודיו, בלט אלעד כמפקד קשוח בעל ידע מקצועי רב. הוא נחשב כמומחה לטנק הפטון^[1] בשל תכונות אלו בחר מפקד גיסות השריון, האלוף ישראל טל באלעד, בעודו בדרגת רב-סרן, לפקד על אחד משני גדודי טנקי הפטון שהוקמו בצה"ל לפני מלחמת ששת הימים.^[2]

ערך מורחב – קרב רפיח (1967)

ערב מלחמת ששת הימים פיקד אלעד על גדוד 79, גדוד טנקי הפטון של חטיבה 7. בבוקר 5 ביוני 1967 תקפה אוגדה 84 בפיקודו של האלוף טל, ובה חטיבה 7, את המערכים המצריים המבוצרים בצפון סיני. אלעד פיקד על גדודו בהסתערות חטיבה 7 על המתחם המצרי בצומת רפיח, ובמהלך חלק מן הקרב נע הטנק שלו בראש הגדוד.^[3] בעת הקרב פגעו פגזי נ"ט בטנק שלו והוא נפצע בפניו, בגבו ובידו, אך הוסיף לפקד על הגדוד. בצהרי אותו יום פיקד על הגדוד בקרב לכיבוש המתחם המצרי בשיח' זוויד, ממערב לרפיח.

ערך מורחב – קרב הג'יראדי

ב-5 ביוני אחר הצהרים תקף גדוד 79 את המתחם המצרי המבוצר במיצר הג'יראדי שממזרח לעיר אל עריש. אלעד פיקד על גדודו בהתקפה והתייצב שוב בראשו, אך זמן קצר לאחר תחילתה נפגע הטנק שלו והוא נהרג. קצין המבצעים של הגדוד, סגן עמרם מצנע, שהיה עמו בטנק, לא רצה בתחילה להודיע לגדוד על מות המג"ד, שהיה נערץ על אנשיו. המח"ט גונן חשב כמוהו ופיקד על הגדוד במשך כמחצית השעה. לאחריה נמסר הפיקוד על הגדוד לידי סגנו של אלעד, רב-סרן חיים ארז, והגדוד הבקיע את המתחם והגיע לאל-עריש.

אהוד אלעד הניח אשה. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי לשעת חירום שליד קיבוץ בארי. לאחר מכן הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בכפר סבא. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן-אלוף.

לזכרו של אלעד מוקדש השיר "הלך אחי", שכתב אחיו, גדעון אלעד, והלחין יוחנן זראי. השיר, שנכתב לבקשתו של ישראל טל, הושר על ידי רן אלירן.^[4][5]

על לחימתו של אלעד בראש גדודו הוענק לו ציון לשבח, אשר הומר בשנת 1973 לעיטור העוז.

נוסח העיטור:

במלחמת ששת הימים, פקד סא"ל אהוד אלעד ז"ל על גדוד טנקים. בקרב על מוצבי צומת רפיח, הוביל את יחידתו להסתערות, נפצע בפניו ובידו, אך לא הסכים שיעבירוהו לטיפול. בהמשך הלחימה פקד על גדודו בהעזה ובאומץ-לב. בהסתערות על מערכי אל-ג'ירדי בהובילו את הכוח שעליו פקד, נפגע ונהרג.

• אהוד אחי, שריונר, ליקט וערך: גדעון אלעד, באר שבע : הקרן להנצחת זכרו של אהוד אלעד, תשל"ז.
• שבתי טבת, חשופים בצריח, ירושלים: שוקן, תשכ"ח.

• יוסי פורת, "המג"ד אהוד אלעד עדיין דמות מופת", באתר הגבורה, צוות, 1999 (באתר "הגבורה")
• אהוד אלעד באתר ההנצחה יזכור
• אהוד אלעד באתר עיטורי צה"ל "בעוז רוחם"
• אתר לזכרו (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine) הכולל תמונות ממהלך חייו
• אהוד אלעד (1936-1967), דף שער בספרייה הלאומית

מעוטרי עיטור העוז במלחמת ששת הימים
חזית הדרום	שמואל אורן • ז'ק אלימלך • אהוד אלעד (נ) • יצחק דותן • ישראל הוברמן • חיים שטיין • עזרא וישניא • ישראל זולברג (נ) • יעקב חסדאי • יוסף טמיר • אורי ישראלי (נ) • מאיר כהן (נ) • יצחק לוי • שמואל ליבנוירט • רפאל כץ (נ) • אריה מאיר (נ) • אברהם מוניץ • זאב נתיב • דוד פלץ (נ) • חיים פניכל (נ) • שמאי קפלן (נ)
ירושלים והשומרון	זרח אפשטיין • שלמה אפשטיין (נ) • יגאל ארד • שלום דוד • אשר דר • יעקב חץ • צבי סדן • גיורא צחור • חיים רוסק (נ) • ישראל שינדלר
חזית הצפון	אפרים יצחקיאן (נ)
חיל האוויר	אריה בן-אור (נ) • אמנון גלעד • כוכב הס • בן-ציון זהר • יעקב מורגן • יהודה פרי
חיל הים	אברהם דרור