אוליביה קוק
קוק בכנס וונדרקון, 2018 | |
לידה | 27 בדצמבר 1993 (בת 30) מנצ'סטר רבתי, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
---|---|
מדינה | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-2012 |
פרופיל ב-IMDb | |
אוליביה קייט קוּק (באנגלית: Olivia Kate Cooke; נולדה ב-27 בדצמבר 1993) היא שחקנית אנגלייה, שהתפרסמה בשל תפקידה בתור אמה דקודי בסדרת הדרמה "בייטס מוטל" (2013–2017), בתור בקי שארפ במיני-סדרה "יריד ההבלים" (2018) ובשל תפקידה בסרטו של סטיבן ספילברג "שחקן מספר אחת" (2018).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוק נולדה וגדלה באולדהאם, מנצ'סטר רבתי שבממלכה המאוחדת, למשפחה נוצרית-אנגלית. אביה, ג'ון קוק, הוא שוטר בגמלאות, ואמה לינדזי היא אשת מכירות. יש לה אחות צעירה ממנה, אלינור.[1][2][3] הוריה התגרשו כשהייתה ילדה, והיא ואחותה גרו עם אמם.[4] קוק למדה בבית הספר רויטון וקרופטון ולמדה דרמה בקולג' שש-שנתי אולדהאם. היא עזבה לפני שסיימה את בחינות ה- A-levels כדי להופיע בסדרה "האפלה".[2]
מגיל צעיר השתתפה קוק בשיעורי בלט והתעמלות. בגיל 8 החלה לשחק בתוכנית דרמה בעיר הולדתה בשם "סדנת התיאטרון של אולדהאם". במשך שנים הופיעה כחלק מאנסמבל, עד שבגיל 17 כיכבה בתפקיד מריה בהפקה של הקולג' למחזמר "סיפור הפרברים". זמן קצר אחר כך כיכבה בתפקיד ראשי בתיאטרון אולדהאם במחזה "Prom: The Musical", רימייק של סיפור סינדרלה.[1][2]
בגיל 14 נרשמה בסוכנות כישרונות במנצ'סטר שדרכו הופיעה בפרסומות אחדות.[5] ב-2012 הופיעה בווידאו קליפ של "Autumn Term" של ואן דיירקשן בתפקיד סטודנטית הרוכבת עם הארי סטיילס.[6][7] אף על פי שהסוכן הניא אותה מלהירשם לבית ספר למשחק, מכיוון שהייתה לה כבר עבודה בתחום, היא לא נרתעה ונסתה להתקבל לאקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA). היא הגיעה לשלב האחרון של הבחינות, אבל לא התקבלה.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שקוק שיחקה בתיאטרון אולדהאם, השתדלה המלהקת בוורלי קוך להשיג לה תפקידים בטלוויזיה. ב-2012 כיכבה בשתי מיני-סדרות של ה-BBC: "האפלה" בתפקיד הבת של הדמות שגילם כריסטופר אקלסטון,[8] וב"הסוד של קריקלי הול" בתפקיד מורה צעירה בבית יתומים בשנות הארבעים של המאה העשרים.[9][10] קוק סיפרה שמתאים לה יותר להופיע בטלוויזיה מאשר בתיאטרון, ושהיא חשה מבוכה מהמחוות המוגזמות שנדרשות לעיתים על הבמה.[1] על אף היותה טירונית במשחק היא התבלטה בין שחקניות אירופיות בתהליך הליהוק של הסרט "הדוממים" שיצא לאקרנים באפריל 2014, שנתיים אחרי צילומי הסרט.[11]
ב-2012 אחרי סיום צילומי "הדוממים" רכשה לעצמה סוכן בלוס אנג'לס.[12] אחרי קריאת תיאורי התפקיד של הסדרה "בייטס מוטל", הפריקוול של "פסיכו", היא שלחה הקלטת מבחן לתפקיד אמה דיקודי. שלושה שבועות אחר כך קיבלה קוק את התפקיד של אמה, התפקיד הראשון שלה בארצות הברית.[12] היא התאכזבה שהמפיקים הפכו את אמה לילידת מנצ'סטר, משום שחששו מהמבטא שלה. אבל היא נעזרה בשחקן האנגלי פרדי היימור שהוא בעל ניסיון קודם במבטא אמריקאי. מאז חושבים בטעות שהיא אמריקאית.[1][13] קוק גם תרמה קטעי וידאו קצרים לבלוג הבדיוני של אמה.[14]
סרט הקולנוע השני של קוק היה "האות" יחד עם ברטון ת'ווייטס ולורנס פישבורן שהוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים סאנדנס בשנת 2014.[15] קוק כיכבה בתפקיד היילי פיטרסון, סטודנטית אמריקאית ב-MIT שעוברת לקאלטק, ונתקלת באירועים מוזרים יחד עם החבר שלה והחברה הטובה שלה. באוקטובר 2014 שיחקה קוק בתפקיד ראשי בסרט "הסיאנס", סרט איימה המבוסס על משחק לוח של חברת הסברו.[16] תפקיד הפרוטגוניסט היה משימה גדולה עבור קוק שהופיעה כמעט בכל סצנה.[6] הסיפור מתרכז בקבוצת חברים המשתמשת בלוח ה-Ouija כדי לתקשר עם חבר שנפטר.[17] על אף שהסרט קיבל ביקורות שליליות,[18] הוא הצליח מאוד בקופות וההכנסות היו כ-102.5 מיליון דולר ברחבי העולם.[19]
בהמשך הופיעה קוק בסרט "אני וארל וזאת שעומדת למות".[20] סיפור חניכה מאת ג'סי אנדרוז על פי רומן באותו שם. קוק גילחה את שיער ראשה כדי לגלם את הדמות הנשית הראשית שנאבקת במחלת הלוקמיה.[21][22] הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים סאנדנס והוא זכה בפרס השופטים וכן בפרס הצופים.[23] עוד ב-2015 דיבבה קוק את המפלצת מלוך נס עבור פרק בסדרה "השוטר גרזן", שנכתב על יד ניק אופרמן שכיכב לצדה בסרט "אני וארל וזאת שעומדת למות".
קוק שיחקה בתפקיד הראשי בסרט דרמה העצמאי "Katie Says Goodbye" לצדם של ג'יימס בלושי, מיריי אנוס, כריסטופר אבוט ומרי סטינבורגן. הסרט עוסק בקייטי, מלצרית בת 17, המנסה להתגבר על העוני ולהתחיל חיים חדשים בסן פרנסיסקו על ידי עיסוק בזנות.[24] בהמשך כיכבה בעיבוד הקולנועי של ספרו של פיטר אקרויד "Dan Leno and the Limehouse Golem", תעלומת רצח בסגנון גותי, לצדם של ביל ניי ודאגלס בות'.[25] שני הסרטים הוקרנו לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו של 2016. אחר כך כיכבה במותחן "Thoroughbreds" לצדם של אניה טיילור-ג'וי ואנטון ילצ'ין. הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים סאנדנס של 2017.[26]
קוק לוהקה לתפקיד ארטמיס במותחן המדע בדיוני "שחקן מספר אחת" של סטיבן ספילברג, שיצא לאקרנים במרץ 2018.[27][28] עוד היא מככבת בסרט הדרמה של דן פוגלמן "Life Itself" לצדם של אוסקר אייזק, אוליביה ויילד, סמואל ל. ג'קסון.[29]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוק מתגוררת בעיר ניו יורק שבארצות הברית.[30] היא ידידה טובה של השחקן תומאס מאן,[4] שכיכב לצדה בסרט "אני וארל וזאת שעומדת למות", ושל שותפיה לסדרה "בייטס מוטל", השחקן פרדי היימור והשחקנית ניקולה פלץ.[12]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סרט | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
2014 | הדוממים (אנ') | ג'יין הרפר | |
The Signal | היילי פטרסון | ||
הסיאנס | ליין מוריס | ||
2015 | אני וארל וזאת שעומדת למות | רייצ'ל קושנר | |
2016 | גולם רצחני | אליזבת "ליזי" קרי | |
Katie Says Goodbye | קייטי | ||
2017 | גזעיות | אמנדה | |
2018 | שחקן מספר אחת | סמנתה קוק / ארטמיס | |
החיים האלה (אנ') | דילן דמפסי | ||
2020 | צלילי מטאל | לו ברגר | |
פיקסי | פיקסי אובריאן | ||
2021 | זיכרון קצר | אמה | |
צדק עירום | לאה | ||
2022 | לב של אש | ג'ורג'יה | דיבוב |
2023 | The Good Mother | פייג' |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
2012 | בלקאאוט | מג דמויס | מיני-סדרה |
הסוד של קריקלי הול | ננסי לינט | מיני-סדרה | |
2013–2017 | בייטס מוטל | אמה דקודי | תפקיד ראשי (5 עונות); 44 פרקים |
2015 | Axe Cop | המפלצת מלוך נס | דיבוב; פרק: "Night Mission: The Extincter" |
2018 | יריד ההבלים | בקי שארפ | מיני-סדרה |
2019 | אהבה מודרנית | קרלה | 2 פרקים |
2022 | בית הדרקון | אליסנט הייטאור | תפקיד ראשי; 10 פרקים |
סוסיים איטיים | סידני "סיד" בייקר | מיני-סדרה | |
TBA | The Girlfriend | צ'רי | סדרת טלוויזיה עתידית של אמזון פריים וידאו |
וידאו קליפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | שם | תפקיד | אמן | הערות |
---|---|---|---|---|
2012 | "Autumn Term" | סטודנטית | ואן דיירקשן | מתוך "Up All Night: The Live Tour" |
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | ארגון | פרס | עבור | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2014 | פרסי פסטיבל סרטי האימה (אנ') | השחקנית הטובה ביותר | Ruby's Skin | זכייה[31] |
Screen International | כוכבת המחר של הממלכה המאוחדת | עבורה | זכייה[32] | |
2015 | פרס Fangoria Chainsaw | שחקנית המשנה הטובה ביותר | הדוממים | מקום שלישי[33] |
איגוד מבקרי הקולנוע של סן דייגו | שחקנית המשנה הטובה ביותר | אני וארל וזאת שעומדת למות | מועמדות[34] | |
Women's Image Network Award | השחקנית הטובה ביותר - סרט קולנוע | אני וארל וזאת שעומדת למות | מועמדות[35] | |
2016 | פרסי אמפייר | השחקנית החדשה הטובה ביותר | אני וארל וזאת שעומדת למות | מועמדות[36] |
2017 | פסטיבל הסרטים של מנצ'סטר | השחקנית הטובה ביותר - פרס הפסטיבל | Katie Says Goodbye | זכייה[37] |
פסטיבל הסרטים של ניופורט ביץ' | פרס השופטים - השחקנית הטובה ביותר | Katie Says Goodbye | זכייה[38] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוליביה קוק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אוליביה קוק, ברשת החברתית אינסטגרם
- אוליביה קוק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אוליביה קוק, באתר AllMovie (באנגלית)
- אוליביה קוק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אוליביה קוק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אוליביה קוק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Brown, Emma. "Discovery: Olivia Cooke". Interview. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Secret's out: Olivia a rising star in UK and US". Oldham Evening Chronicle. 21 בנובמבר 2012. נבדק ב-21 באוגוסט 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Latics' new safety officer". Oldham Athletic. 12 ביוני 2013. נבדק ב-13 בדצמבר 2015.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Barnard, Linda (8 ביוני 2015). "Three questions for Thomas Mann, RJ Cyler, Olivia Cooke, stars of Me and Earl and the Dying Girl". Toronto Star.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Pearlman, Cindy (23 באפריל 2014). "'The Quiet Ones' star Olivia Cooke: 'I have no dignity anymore after this movie.'". Chicago Sun-Times. אורכב מ-המקור ב-2014-12-18. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Rotunno, Anthony. "Meet Olivia Cooke, the Scary-Good Actress Set to Take Hollywood by Storm". Teen Vogue. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Particelli, Brian (25 באפריל 2014). "'The Quiet Ones' Star Talks Ouiji Boards, 'Bates Motel' & Riding Harry Styles!". TooFab. נבדק ב-19 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "'Blackout'". Art Thou Beguil'd Now? Chris Eccleston Bulletin. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Jeffery, Morgan (20 בספטמבר 2012). "'Psycho' TV prequel 'Bates Motel' adds 'Blackout' star Olivia Cooke". Digital Spy. נבדק ב-30 בספטמבר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Meet the Cast: Olivia Cooke as Emma Decody". Bates Motel. AETV.com. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Interview: Olivia Cooke". DIY Film. 9 באפריל 2014. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 Radish, Christina. "Nicola Peltz and Olivia Cooke Talk BATES MOTEL, Their Characters, Their Familiarity with PSYCHO, and More". Collider.com. נבדק ב-30 בספטמבר 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Bates Motel: Olivia Cooke Is Not American". A&E. YouTube. 7 במאי 2014. נבדק ב-22 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Emma's Blog: My Life in Fast-Forward". Bates Motel. AETV.com. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Sundance 2014: Park City at Midnight". Indiewire. 10 בינואר 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Universal Dates Crimson Peak, Ouija, Pitch Perfect 2 and More!". ComingSoon.net. 30 בינואר 2014. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Ford, Rebecca (11 בדצמבר 2013). "Universal's 'Ouija' Adds 'The Fosters,' 'Red Widow' Actresses (Exclusive)". The Hollywood Reporter. נבדק ב-20 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Ouija (2014)". Rotten Tomatoes.
- ^ "Ouija (2014)". Box Office Mojo.
- ^ Sostek, Anya (2 ביוני 2014). "'Me and Earl and the Dying Girl' to start filming in East End". Pittsburgh Post-Gazette. נבדק ב-21 באוגוסט 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Sneider, Jeff (12 במרץ 2014). "'Bates Motel' Star Olivia Cooke in Talks for Lead in 'Me and Earl and the Dying Girl' (Exclusive)". TheWrap. נבדק ב-9 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Busis, Hillary (25 ביולי 2014). "'Bates Motel' actress Olivia Cooke debuts shaved head at Comic-Con". Entertainment Weekly. נבדק ב-21 באוגוסט 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Hipes, Patrick (10 במרץ 2015). "Sundance Hit 'Me And Earl And The Dying Girl' Gets Summer Release – Update". Deadline.com.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Kit, Borys (23 במרץ 2015). "Olivia Cooke to Star in Indie Drama 'Katie Says Goodbye' (Exclusive)". The Hollywood Reporter.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Jafaar, Ali (17 באפריל 2015). "Alan Rickman, Olivia Cooke And Douglas Booth To Star In 'The Limehouse Golem'". Deadline.com.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Fleming Jr, Mike (27 באפריל 2016). "Olivia Cooke, Anya Taylor-Joy & Anton Yelchin Set For Thriller 'Thoroughbred'". Deadline.com.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Kroll, Justin (11 בספטמבר 2015). "Steven Spielberg Casts Olivia Cooke as Female Lead in 'Ready Player One'". Variety.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Busch, Anita (9 בפברואר 2016). "Warner Bros. Moves 'Ready Player One' Out Of 2017 & Away From Next 'Star Wars'". Deadline.com.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Mia, Galuppo (31 בינואר 2017). "Olivia Cooke, Samuel L. Jackson Join Oscar Isaac in Relationship Drama 'Life Itself'". The Hollywood Reporter.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Film, The Telegraph
- ^ "Eerie Horror Film Festival & Expo – 2014 Winners". Eerie Horror Film Festival.
- ^ "Screen unveils 2014 UK Stars of Tomorrow". Screen Daily. 5 ביוני 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Gingold, Michael (1 ביוני 2015). "The 2015 FANGORIA Chainsaw Awards Winners and Full Results!". Fangoria.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "2015 San Diego Film Critics Society's Award Nominations". San Diego Film Critics Society. 11 בדצמבר 2015. אורכב מ-המקור ב-2016-04-11. נבדק ב-2018-02-07.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The WIN Awards – Women's Image Awards 2015 Nominees". Women's Image Network Awards. אורכב מ-המקור ב-2016-01-21. נבדק ב-9 בדצמבר 2015.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The 2015 Jameson Empire Awards". Empire. 18 בפברואר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The 2017 Manchester Film Festival Winners". Manchester Film Festival. 7 במרץ 2017.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "The 2017 Newport Beach Film Festival Winners". Newport Beach Film Festival. 28 באפריל 2017. אורכב מ-המקור ב-2018-04-02. נבדק ב-2018-02-07.
{{cite web}}
: (עזרה)