אומץ לסרב

אומץ לסרב

פעילות	סירוב שירות ביהודה ושומרון וחבל עזה מטעמי מצפון בגלל שליטה ישראלית באזור
מדינה	ישראל
מייסדים	51 חיילים וקצינים מצה"ל
תקופת הפעילות	2002–הווה (כ־22 שנים)

אומץ לסרב היא תנועת סרבנות המעודדת סירוב לשרת בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון על רקע השליטה הישראלית באותם שטחים.

תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר 2002, כאשר 51 חיילים וקצינים במילואים חתמו על מכתב שכונה מכתב הלוחמים^[1] בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב יותר מ-600 לוחמים במילואים. את "מכתב הלוחמים" חיברו דוד זונשיין ויניב איצקוביץ', שני סגנים במילואים.

בהמשך שנת 2002 עתרו זונשיין ואיצקוביץ', עם עוד שישה לוחמים, לבג"ץ, על מנת שיורה לבטל את הרשעתם בדין משמעתי על סירובם לשרת במילואים בשטחים וישלול את חוקיות החלטתו של שר הביטחון שלא לתת להם פטור מחובת שירות מילואים בשל טעמים שבסרבנות מצפון סלקטיבית.^[2] העתירה נדחתה, וזונשיין ישב 35 יום בכלא צבאי על סירובו לשרת בשטחים.

ביוני 2006 הפגינו חברי התנועה נגד מבצע גשמי קיץ, שנערך בעקבות חטיפת גלעד שליט.^[3]

בשנת 2010, לקראת פתיחתו של היכל התרבות באריאל, קראה התנועה למנהלי התיאטרונים וארגוני השחקנים שלא להופיע באריאל.^[4]

תנועת "אומץ לסרב" מכירה בצורך בשירות בצה"ל, ומתפארת בכך שרבים מחבריה הם קצינים ולוחמים שנאמנותם למדינה ולצה"ל אינה מוטלת בספק ואשר מוכנים ברצון לשרת בצבא, אך לא ביהודה, שומרון וחבל עזה. הטענה המרכזית של חברי התנועה היא שדווקא כלוחמים אשר שרתו בשטחים הם יודעים כי רבות מפעולות הצבא בשטחים - אין דבר בינן לביטחון המדינה, וכל תכליתן היא דיכוי העם הפלסטיני, ולכן הם מסרבים לקחת חלק בפעולות אלה. סיסמאות התנועה מקפלות בתוכן את הרעיון שסירוב אינו סותר את הציונות, לדוגמה: "מסרבים למען ישראל", "סירוב לכיבוש זו ציונות" או "ישראלי. ציוני. לוחם. סרבן".

• אתר האינטרנט הרשמי של אומץ לסרב, כפי שנשמר בארכיון האינטרנט
• יפעת זהר, "אומץ לסרב" מועמדת לפרס נובל, באתר nrg‏, 28 בספטמבר 2004
• אמיר בן-דוד, המועמד, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2004