אוניברסיטת בלגרד

אוניברסיטת בלגרד Универзитет у Београду
Univerzitet u Beogradu

בניין הרקטורט של אוניברסיטת בלגרד
אוניברסיטה ציבורית
תקופת הפעילות	1808 - כבית ספר גבוה - זכתה להיקרא "אוניברסיטה" בשנת 1905 – הווה
מייסדים	דוסיטיי אוברדוביץ'
בעלי תפקידים
רקטור	ולדימיר בומבשירביץ'
סגל	4,289
סטודנטים
	89,827[1]
מיקום
מיקום	בלגרד, סרביה
מדינה	סרביה סרביה
קואורדינטות	44°49′07″N 20°27′27″E / 44.818611111111°N 20.4575°E / 44.818611111111; 20.4575
www.bg.ac.rs
(למפת בלגרד מוגדלת)   אוניברסיטת בלגרד (למפת בלגרד רגילה)   אוניברסיטת בלגרד

אוניברסיטת בלגרד (בסרבית: Универзитет у Београду ,Univerzitet u Beogradu) היא האוניברסיטה הגדולה והוותיקה ביותר בסרביה.

היא נוסדה בשנת 1808 כמוסד לחינוך גבוה בימי המהפכה הסרבית. ב-1838 התמזגה עם המחלקות שנוסדו בקרגוייבץ לתוך מוסד מאוחד. בשנת 1905 שינה את שמו ל"אוניברסיטה". לאוניברסיטת בלגרד 90,000 סטודנטים ומעל 4,200 חברי סגל (2010). המוסד כולל 31 פקולטות, 11 מכוני מחקר, הספרייה האוניברסיטאית, ו-7 מרכזים אוניברסיטאיים. הפקולטות מאורגנות ב-4 קבוצות: מדעי החברה ותחומים הומניים; מדעי הרפואה; מדעי הטבע ומתמטיקה; ומדעים טכנולוגיים. חברה ועידת בתי הספר האירופיים לחינוך ומחקר הנדסי מתקדם.

מאז היווסדה ועד שנת 2010 לאוניברסיטת בלגרד היו 330,000 בוגרי תואר ראשון, כ-21,300 בוגרי תואר שני, 29,000 בוגרי תואר מומחה, ו-12,600 בוגרי דוקטורט.

ב-13 בספטמבר 1808 בימי המרד הסרבי נגד הטורקים העות'מאנים, דוסיטיי אוברדוביץ', דמות מובילה של עידן האורות במרחב הסרבי, ייסד בבלגרד את "בית הספר הגדול" (וליקה שקולה Велика школа), בעל פרופיל קלאסי. בית ספר זה על גלגוליו היה למוסד החינוך הגבוה של סרביה בשנים 1808–1905. בית הספר פעל תחילה עד שנת 1813, הוקם מחדש בשנת 1838 בקראגויבאץ תחת השם "ליצאום" ובשנת 1841 הועבר לבלגרד. פעל אז תחת השם "הליצאום של בלגרד" וכלל פרט לפקולטה לפילוסופיה גם פקולטה למשפטים. בשנים 1863–1905 הוא נשא שוב את השם "בית הספר הגבוה" או "האקדמיה הגדולה של בלגרד". מושבו הראשון היה בבית הרוזנת ליוביצה, אחר כך עבר לבית הקפטן מישה אנסטסייביץ', לפי שם בעלי הבניין, סרבי אמיד, שתרם אותו למדינה. הבניין, הנחשב לאחד הבתים היפים של בירת סרביה, מאחסן גם בימינו את הרקטור של האוניברסיטה. בית הספר היה תחילה שילוב של בית ספר תיכון קלאסי ושל מכללה. ב-24 בספטמבר 1863 מעמדו עוגן בחוק כ"מוסד מדעי לחינוך גבוה ומקצועי" תחת חסות משרד החינוך של ממלכת סרביה, בראשות רקטור שהתמנה על ידי המלך ומועצה אקדמית.

אחרי 1863 כלל המוסד שלוש פקולטות: פילוסופיה, הנדסה ומשפטים. ב-27 בפברואר 1905 נחקק חוק האוניברסיטה ששינה את שם המוסד באופן רשמי לאוניברסיטת בלגרד. החוק נחתם על ידי המלך פטר הראשון קאראג'ורג'ביץ' שערב לאוטונומיה של האוניברסיטה. בנוסף לפקולטות לפילוסופיה, למשפטים ולהנדסת חשמל, לפי החוק הוקמו גם פקולטה לתאולוגיה נוצרית אורתודוקסית, ולרפואה.

עד שנת 1863 לפני לימודי הפילוסופיה שנמשכו שנתיים היוו שלב חובה לפני לימודי המשפטים. עם המרצים נמנו מלומדים שהתחנכו באוניברסיטאות באוסטריה, גרמניה וצרפת, כגון יובן סטריה פופוביץ', יוסיף פנצ'יץ', ג'ורו דאניצ'יץ' ואחרים. בשנת 1894 סטבן מרקוביץ' לימד את הקורס הראשון להנדסת חשמל וייסד את הפקולטה להנדסה. כעבור ארבע שנים הוא הקים את המעבדה הסרבית הראשונה להנדסת חשמל.

בשנת 1914 אישה ראשונה סיימה לימודים באוניברסיטה - לימודי משפטים. אוניברסיטת בלגרד ידעה התפתחות והתרחבות משמעותית בשנים שבין מלחמות העולם ובמיוחד אחרי הקמת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה בראשות טיטו. בשנים 1960–1970 נרשמו ללימודים בה גם סטודנטים רבים מארצות אחרות. עם זאת, בימי המשטר הקומוניסטי המוסד הושפע על ידי האידאולוגיה של המשטר. באותה תקופה אוניברסיטת בלגרד תרמה להקמת כל יתר האוניברסיטאות בסרביה, מונטנגרו ומקדוניה ושל כמה אוניברסיטאות בבוסניה והרצגובינה. אחרי מותו של טיטו סבל המוסד, כתוצאה מחוסר יציבות הפוליטית ומלחמות שפרצו ביוגוסלביה, מירידה גדולה מאוד במשאבים הפיננסיים שלה ובכך נפגעה איכות הלימודים. בימי משטרו של סלובודן מילושביץ', האוניברסיטה עמדה בפני מדיניות אל לחצים פוליטיים וחוסר אוטונומיה אקדמית ומנהלית. האוניברסיטה הפכה למרכז ידוע של האופוזיציה הפוליטית בסרביה. סטודנטים ופרופסורים בבלגרד ארגנו הפגנות המוניות נגד הממשלה. ארגוני סטודנטים כמו "אוטפור" תרמו בצורה משמעותית להדחת הממשלה.

מדיה וקבצים בנושא אוניברסיטת בלגרד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת בלגרד

• אוניברסיטת בלגרד, ברשת החברתית פייסבוק
• אוניברסיטת בלגרד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אתר אוניברסיטת בלגרד
• היסטוריה של האוניברסיטה באתר הרשמי