אח"י כידון (סער 4)

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

אח"י כידון

אריה רונה, מפקד אח"י כידון על גשר הספינה, 1974
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל הצי
סדרה	סער 4 תכלית
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל
הושקה	אוגוסט 1974, על ידי גב' רות תלם.
תקופת הפעילות	1974–1993 (כ־19 שנים)
אחריתה	הוטבעה לשמש אנדרטה תת-מימית בסמוך לשבי ציון
מידות
הֶדְחֶק	450 טון (מקסימלי)
אורך	58 מטר
רוחב	7.62 מטר
שוקע	2.8 מטר
נתונים טכניים
מהירות	34 קשר
גודל הצוות	50 איש
טווח שיוט	2,200 מייל ימי ב-17.5 קשר
הנעה	4 מנועי דיזל מסוג MTU 396 TB91 V16, ארבעה מדחפים סה"כ 16,000 כוח סוס.
אמצעי לחימה
חימוש	טילי ים-ים גבריאל וכנרית פצצות עומק נגד צוללות 2 תותח 76 מ"מ אוטו מלרה, שני תותחים ימיים שמתאימים גם להפגזת ים-חוף 2 מקלעי בראונינג קליבר 0.5 אינץ' 3 מקלעי מאג 7.62 מ"מ

אח"י כידון הייתה ספינת טילים מסדרת סער 4 "תכלית" ויוצרה כדגם משופר של ספינות סער 3 שהגיעו לישראל במסגרת מבצע נועה^[1]. הספינה יוצרה על ידי מספנות ישראל ושירתה בחיל הים הישראלי בין השנים 1974 – 1993. עד 1981 שירתה הספינה בזירת ים סוף ואחר כך בים התיכון.

אח"י כידון הושקה ב-1974 אחרי אח"י רומח, ושתיהן נועדו לשרת בזירת ים סוף. בהפלגת בציר ענבים הקיפו שתי הספינות את יבשת אפריקה במהלך ספטמבר 1974, על מנת להגיע לשארם א-שייח'. מפקדי הספינות בהפלגה זו היו יצחק קוראל אלמוג, מפקד אח"י רומח, ואריה רונה, מפקדה הראשון של אח"י כידון. עם הגעתן לזירת ים סוף הן הצטרפו לאח"י רשף ואח"י קשת והיוו את פלגה 45.

הספינה ביצעה הפלגות מבצעיות בים האדום. האחרונה שבהן, ב-1980, הייתה "שמרנות 3", תחת פיקודו של רון גינזבורג. בסיום ההפלגה זו נכנסה הספינה לשיפוץ 5 שנתי במספנת אילת ואחריו הפליגה הספינה דרך תעלת סואץ לים התיכון.

אח"י כידון שרתה בזירת הים התיכון עד 1993 וגם שם בצעה הפלגות אימונים ומבצעים. אח"י כידון הייתה הספינה הראשונה שבה הותקנה סוללת טילי ברק, טיל נגד טילי ים, ולכן נטלה חלק פעיל ומרכזי בניסויים שנערכו לטיל זה. בנוסף לטילי גבריאל הותקנו בספינה גם טילי הרפון, שכונו בחיל הים "כנרית".

בפברואר 1994 נמסרה לחיל הים אח"י כידון מסדרת סער 4.5 ואח"י כידון המקורית יצאה משירות. גוף הספינה המקורי הוטבע בשנת 1997 ליד חוף שבי ציון כדי שישמש אתר צלילה וזיכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו באסון השייטת בלבנון.

שם	תקופת פיקוד	התפתחות ואירועים מייחדים	תמונה[2]
רס"ן אריה רונה	יולי 1974	הפלגת בציר ענבים
רס"ן רפי אפל	1975
רס"ן שאול חורב	1977
רס"ן איתן לביא	מרץ 1977 עד אוגוסט 1978
רס"ן עמירם רפאל	1978
סא"ל בני אריאלי	1980
רס"ן רון גינזבורג	1980	הכשרת צוות של חיל הים של צ'ילה בהפעלת ספינת סער 4
רס"ן שחר אהרון	מאי 1982
רס"ן אלי רונן	1982
רס"ן אברהמי סרולביץ	ינואר 1983
רס"ן יהודה שחר	1984
סרן שלמה פרומר	נובמבר 1984 - 1986		[א]
סרן דוד גוריון	אוגוסט 1986
סרן עופר דורון	אפריל 1988
סרן אבי ניסים	אפריל 1989
רס"ן אייל זקס	מרץ 1991
סרן רונן נימני	מאי 1992
רס"ן ארז צוקרמן	ספטמבר 1992	מפקד אחרון

מדיה וקבצים בנושא אח"י כידון בוויקישיתוף

ספינות טילים של חיל הים הישראלי
שייטת ספינות הטילים • כלי שיט של חיל הים
סער 1 שלכת	אח"י מבטח • אח"י משגב • אח"י מזנק
סער 2 שלכת	אח"י חיפה • אח"י אילת • אח"י עכו
סער 3 שלכת	אח"י סער • אח"י סופה • אח"י געש • אח"י חרב • אח"י חנית • אח"י חץ
סער 4 תכלית	אח"י רשף • אח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידון • אח"י תרשיש • אח"י יפו
סער 4 נדרן	אח"י ניצחון • אח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות
סער 4.5 חוחית	אח"י עליה • אח"י גאולה
סער 4.5 נושב	אח"י רומח • אח"י קשת
זיוונית	אח"י שמרית • אח"י שלומית
סער 4.5 נירית	אח"י חץ • אח"י תרשיש • אח"י כידון • אח"י יפו • אח"י חרב • אח"י סופה
סער 5 להב	אח"י אילת • אח"י להב • אח"י חנית
סער 6	אח"י מגן • אח"י עוז • אח"י עצמאות • אח"י ניצחון