אחוזת לונדון (כרכור)

אחוזת לונדון א'
First London Achuzah

"בית האחוזה" שהפך לספרייה העירונית
מידע
עיר	כרכור
תאריך ייסוד	1914
מייסדים	הכשרת הישוב The First London Achuzah Company, Ltd.
שטח	8,700 דונם
קואורדינטות	32°28′32″N 34°59′26″E / 32.47559521250018°N 34.99046514908018°E / 32.47559521250018; 34.99046514908018

אחוזת לונדון היא השכונה המוסדרת הראשונה של כרכור שהוקמה על ידי יהודים ציונים מאנגליה, חברי ארגון "אחוזת לונדון א'". חברי הארגון גייסו כספים ורכשו ב-1914 מהכשרת הישוב שטח אדמה גדול בצפון השרון. ההתיישבות במקום החלה אחרי מלחמת העולם הראשונה והתושבים התמודדו עם קשיים רבים עד שהצליחו להתבסס על אדמתם. עם הזמן הפכה השכונה לליבה של המושבה כרכור.

במסגרת הדיונים על קידום ההתיישבות בארץ ישראל יזם ארתור רופין (מנהל המשרד הארצישראלי) את רעיון האגודות בחו"ל. מטרת יוזמה זו הייתה לרתום יהודים אמידים ברחבי העולם להפוך לשותפים בגאולת הארץ על ידי תרומה לאגודות שתפעלנה בשם התורמים כדי לרכוש שטחים וליישב בהם חלוצים כשאותם תורמים נשארו בעלי האדמות והיו יכולים להגיע ארצה להתיישב על אדמתם. במודל זה הוקמו אחוזות במושבות מגדל, אחוזת פוריה, רחובות, רעננה, עין זיתים, שרונה, בלפוריה, כפר מל"ל ועוד^[1]. בין ההתאגדויות של יהודים נוסדה באנגליה ב-15 במרץ 1913 התאגדות בשם "אחוזת לונדון א'" (The First London Achuzah Company, Ltd.) בראשות יעקב מאיר זלקינד כשרבים ממייסדיה היגרו בתחילת המאה ה-20 לאנגליה מרוסיה הצארית בעקבות התערערות מצבם של היהודים שם. אותם יהודים ראו את השהות באנגליה זמנית לקראת העלייה ארצה. אגודה זו קיבצה קרוב ל-100 יהודים שתרמו לה כסף באופן קבוע דבר שאיפשר לה לצבור כסף לרכישת אדמה בארץ ישראל במזומן.

בדצמבר 1912 רכשה חברת הכשרת הישוב כ-11,000 דונם בצפון השרון ובשפלת יהודה ובספטמבר 1913 רכשה החברה עוד 4,000 דונם בשרון מצפון לשטח המקורי. מימון הרכישה נעשה על ידי יק"א כהלוואה לזמן קצר.

לאחר הרכישה חתמה יק"א על חוזה עם ארגון השומר כדי לשמור על האדמות מפני פלישת שבטים ערבים. השומר שלחו למקום "קבוצת כיבוש" שכללה את השומרים אלכסנדר זייד, ציפורה זייד ומרדכי יגאל כשבין הפועלים נמנה דוד רמז. הקבוצה עסקה בנטיעת אקליפטוסים לסימון גבולות השטח וחרישתו^[2] ובמקביל איפשרה לרועים טורקמניסטנים מישובי הסביבה תמורת מס מרעה (חלק מהעדר). תמורת פעילותו קיבל ארגון השומר חצי אחוז משטח שנרכש עבור כרכור. במהלך מלחמת העולם השנייה עזבה קבוצת הכיבוש את כרכור ובמקום נשארה קבוצת פועלים לעבד את השטח. לאחר התיישבות החלוצים בכרכור מונה יעקב סמסונוב (מוכתר חדרה) למוכתר המושבה ולאחראי על הביטחון.

במהלך 1913 ו-1914 מכרה יק"א את האדמה בשרון למספר גורמים וארגונים כשבין גופים אלו הייתה אגודת "אחוזת לונדון א'" מאנגליה שחבריה רכשו במרץ 1914 כ-5,200 דונם מהשטח המקורי של הכשרת היישוב בשרון וכן כ-3,600 דונם מהשטח השני^[3]. תמורת הרכישה שילמה האגודה מההון העצמי בתוספת הלוואה של 80,000 פרנק שנלקחה מיק"א. האדמה שנרכשה נרשמה על שמו של מקס בודנהיימר ותוכנית הפיתוח של היישוב הופקדה בידיו של האגרונום ד"ר מלך זגורודסקי שהבטיח לתכנן "מושבה מודרנית".

חברי ארגון "אחוזת לונדון" התכוננו להתיישב באדמה שרכשו בשרון אך פרוץ מלחמת העולם הראשונה עיכב תהליך זה ואילץ את בעלי הקרקע, כמו גם את המוסדות בארץ, למצוא דרכים ליישב במקום, באופן זמני, עובדים שיעבדו את הקרקע וישמרו עליה. רק עם סיום המלחמה החלו ראשוני המתיישבים להגיע ארצה. המשפחות הראשונות (משפחות ברשך-דייוויס, לוינסון, שנברג והאריס) שהגיעו התיישבו תחילה בתל אביב ורק בפברואר 1920 נשלח ארצה ישראל עוזרמן כדי לנהל את ההתיישבות בכרכור. מאורעות תרפ"א, שפרצו ב-1921, אומנם לא הגיעו לצפון השרון אך הביאו את מלך זגורודסקי לתכנן מחדש את המושבה כך שיינתן מענה ביטחוני לתושבים ובהתאם לכך צופפו הבתים.

במקביל פעלה האגודה באנגליה להרחיב את מספר חבריה ולשם כך הנפיקה מניות נוספות. כדי לסייע לעולים ארצה שלחה האגודה באנגליה צריפי עץ בעזרתם נבנו הבתים הראשונים ובהם "בית האחוזה" (ששימש תחילה למגורי העולים וב-1929 הפך למבנה ציבורי בו שכנו גן הילדים, בית הספר, בית הכנסת, המרפאה, מגורי הרופאה, משרד המושבה וסוכנות הדואר בה היה הטלפון היחיד במושבה) בסיועו של הקבלן טוביה קרופיק. העיכובים בהקמת המושבה ובהגעת המתיישבים אליה התישו את מנהיג המתיישבים עוזרמן שחזר לאנגליה ב-1923. האירוע האיץ את שאר המתיישבים והראשון להתיישב במושבה היה דוד האריס (עם אשתו אסתר וילדיהם) שהקים את ביתו מול "בית האחוזה" ואחריו הגיעו מתיישבים נוספים ובהם אליהו דוד בדש ומשפחתו^[4], דוד ברשך-דייוויס, לוינסון, שפניצקי, נתן בנדס ואחרים. בסך הכל עלו ארצה כ-15 מכ-100 משפחות האגודה.

בשנים הראשונות התמקד המאמץ של המתיישבים בחפירת בארות מים והבארות שנחפרו הפיקו מים מועטים שהספיקו לצורכי התושבים ולא לחקלאות ורק ב-1932 נמצאו מים שופעים בבאר שנחפרה עד עומק של 165 מטר. מים אלו איפשרו למתיישבים לטעת פרדסים ולשפר את הכנסתם^[5][6].

ב-1924 החליטו המתיישבים למכור כ-2,000 דונם מאדמת האחוזה להקמת המושב כרכור. אוכלוסיית המושב כללה 5 משפחות מ"אחוזת לונדון" ומספר דומה של משפחות מ"המרכז החקלאי"^[7]. עם התפתחות המושבה כרכור "נבלע" המושב על ידי המושבה ורק רחוב הנקרא "המושב" מנציח ניסיון התיישבותי זה^[8].

אחוזת לונדון הייתה השכונה היחידה בכרכור עד 1934 אז הוקמה שכונה נוספת של פועלים. עם השנים הפכה השכונה למרכז המושבה כרכור שהתאחדה עם פרדס חנה.

"אחוזת לונדון" תחומה כיום (פחות או יותר) בין רחוב הנשיא במערב, רח' המייסדים במזרח, רח' דגניה בצפון ורח' אחוזה בדרום. ניתן עדיין להבחין במספר בתי אחוזה שהוקמו על ידי המתיישבים (כולל ביתו של דוד האריס).

"בית האחוזה" שופץ ב-1987 והפך לספרייה עירונית.

היישובים גן השומרון, כפר פינס ועין עירון הוקמו על אדמות שהיו שייכות בעבר למתיישבי אחוזת לונדון.

• זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1045.
• תלמה לוי, טלי גורדון; חוברת מידע על תולדות פרדס-חנה בהוצאת "המרכז לתולדות פרדס-חנה" ע"ש יעקב תבורי; 1989, עמ' 27–28.
• ל' איזן, ז' בדש, י' מוריס, מ' י' פרח (חברי מערכת), אחוזה א' לונדון–כרכור (תרע"ג/1913 – תשכ"ט/1968) / ריכז את החומר: מ' י' פרח; תרגום התמצית לאנגלית: י' מ' לסק; ערך: א' עבר-הדני, כרכור: אחוזה א' לונדון-כרכור, תשכ"ט.
• טובה (וקנין) הורוביץ, כרכור מחצבתי – שנים ראשונות: 1912–1948, בנימיה: גבעתי, תשס"ה 2004.

• תולדות כרכור, באתר של גילי חסקין
• אחוזת לונדון, באתר "מקום שמור", 25 באוקטובר 2010
• יוסי כץ, ‏מפעל ה'אחוזות' בארץ-ישראל, 1917-1908, קתדרה 22, ינואר 1982
• כרכור – ייסוד, הקמה וימים ראשונים, באתר "בית ראשונים" של פרדס-חנה כרכור
• בית האחוזה, באתר "בית ראשונים" של פרדס-חנה כרכור
• כרכור, דבר, 15 באפריל 1926