אחמד סוידאני

אחמד סוידאני

מוקדם (סא"ל) אחמד סוידאני בעת היותו ראש המודיעין הצבאי 1964. תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1930 נווה, סוריה
פטירה	22 בפברואר 2000 (בגיל 70 בערך) נווה, סוריה
מדינה	סוריה
דרגה	לואא' (מקבילה לדרגת אלוף)
תפקידים בשירות
ראש המודיעין הצבאי בשנות השישים ראש מטה כללי במלחמת ששת הימים
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים

לואא' (אלוף) אחמד אל-סוידאני (1930 - 22 בפברואר 2000) היה איש צבא סורי, אשר כיהן כראש המודיעין הצבאי בשנות השישים ורמטכ"ל במלחמת ששת הימים. במקביל לפעילותו הצבאית עסק בפעילות פוליטית פנים-סורית. היה אחראי לחשיפתו ולכידתו של אלי כהן בינואר 1965.

סוידאני, ממוצא סוני, נולד בשנת 1930 בעיירה נווה שבמחוז דרעא שבדרום סוריה (חורן). התגייס למכללה הצבאית בשנת 1950 וסיים אותה ב-1952 בדרגת מלאזם (סג"ם). נעשה חבר מפלגת הבעת' בסוריה ומראשיה כבר בשנות ה-60 של המאה העשרים. הושפע מתורת מאו שאותה ספג בעת היותו נספח צבאי בסין העממית.

בהיותו בדרגת ראא'ד (רס"ן) השתייך לקבוצת הקצינים שהתנגדה לפירוק רפובליקה ערבית מאוחדת וההתנתקות מהאיחוד עם מצרים בספטמבר 1961 ואחר כך, התנגדה גם לאלה שביצעו את ההפיכה במרס 1962, והגיעו לשלטון לאחר הפיכת הבעת' ב-8 במרס 1963. לאחר ההפיכה מונה לראש המודיעין הצבאי בדרגת מוקדם (סא"ל), תפקיד בעל כוח רב במשטר החדש.

סוידאני, כראש המודיעין הצבאי, היה הרוח החיה בסוריה בסיוע להקמת הזרוע הצבאית של תנועת הפתח הפלסטינית. לאחר שהנהגת ה"פתח" פנתה במאי 1963 לסוריה לאפשר לה להקים ולאמן כוחות צבאיים על אדמת סוריה. בעקבות אישור ההנהגה נפגש סוידאני עם יאסר ערפאת, מנהיג הפתח, והחל לסייע לו ולאנשיו בהקמת הכוחות, חימושם והדרכתם לקראת פעילות מבצעית בתוך שטח ישראל. כך הוקמו כוחות אל-עאציפה וא-סאעקה של הפתח על אדמת סוריה, שפעלו בהמשך נגד ישראל באירועים שונים. פעולת החבלה הראשונה בישראל, המיוחסת ל"פתח" ב–1 בינואר 1965 בוצעה נגד מיזם המוביל הארצי, שאותו ניסתה סוריה למנוע בדרכים צבאיות ודיפלומטיות כאחת.

סוידאני היה אחראי לחשיפת אלי כהן ב-1965 ולכידתו, בעת ששימש ראש המודיעין הצבאי.^[1] הצלחות לא מבוטלות היו למודיעין הצבאי הסורי גם בחשיפת התארגנויות לביצוע הפיכות נגד השלטון, כולל כאלה שנתמכו על ידי גורמי חוץ כמו ה-CIA. וכן רשתות ריגול, כולל כאלה שפעלו לטובת גורמי חוץ כמו פרחאן אל-אתאסי ועבד אל-מעין אל-חאכימי, בפברואר 1965. כן היו לו הצלחות באיתור מכשירי ציתות שהוצמדו לקווי טלפון שפעלו ברמת הגולן.

סוידאני נטל חלק פעיל וחשוב בהפיכה של ה-23 בפברואר 1966 נגד הנשיא אמין אל-חאפז, שהביאה לסילוקו ולמינויו של נור אל-דין אל-אתאסי כנשיא במקומו. בממשלה החדשה שמונתה בראשות יוסף זעין, מונה חאפז אל-אסד לשר ההגנה וסוידאני קודם מדרגת עקיד (אל"ם) ללואא' (אלוף) ומונה לרמטכ"ל הצבא. סוידאני השתייך למחנה של סלאח ג'דיד, אליו היה מקורב, שהיה יריבו של חאפז אל-אסד במפלגה.

מינויים אלו יצרו מצב יוצא דופן: סוידאני כרמטכ"ל היה כפוף לשר ההגנה אסד, ובמקביל אסד, שכיהן גם כמפקד חיל האוויר הסורי, היה להלכה כפוף לסוידאני בתפקידו זה. בפועל פיקד סוידאני רק על זרועות היבשה והים ואילו חיל האוויר הסורי נשאר בפיקודו הבלעדי של אסד. בנוסף לכך התגלעו חוסר הסכמות ביניהם בנושאים שונים, כדוגמת התמיכה בארגונים הפלסטינים בפעילותם נגד ישראל.

סוידאני, ששימש הרמטכ"ל לפני מלחמת ששת הימים ובמהלכה, נפגש עם הרמטכ"ל המצרי עבד אל-חכים עאמר, ותיאם עמו את תוכניות ההגנה של שני הצבאות במסגרת הסכם ההגנה ההדדי בין מצרים לסוריה משנת 1966 להגנה משותפת נגד יוזמות התקפיות ישראליות כנגד מי מהן. כן נפגש עם ראש מטה משקיפי האו"ם, הגנרל אוד בול, בעקבות הקרב שנערך ב-7 באפריל 1967, במהלכו הופלו 6 מטוסי מיג 21 סורים, זאת במקביל לתלונה הסורית על אירוע זה שהוגשה למועצת הביטחון. על רקע הידיעות שדווחו על ידי הסובייטים במאי 1967 על ריכוזי כוחות ישראליים גדולים מול החזית הסורית, צוטט הרמטכ"ל סוידאני, כמי שהצהיר ערב פרוץ המלחמה, ב-4 ביוני 1967, במהלך סיור שערך אצל הכוחות הערוכים בחזית, שהמפקדה הכללית הסורית אינה צופה התנגשות עם האויב וכי ריכוזי הכוחות הנצפים של האויב אינם אלא הפגנת כוח מצדו.

עם פרוץ המלחמה בבוקר 5 ביוני הקימו הסורים מפקדת שדה קדמית, בראשותו של הרמטכ"ל סוידאני וקצינים בכירים אחרים, שהתמקמה במפקדת החזית בקוניטרה. מפקדה זו הוגדרה בצו מיוחד שהוציא שר ההגנה חאפז אל-אסד, כמפקדת ארמיית שדה, שקיבלה אחריות לניהול כל המבצעים בחזית הסורית מול ישראל. במסגרת זאת ניסו סוידאני ואנשי מפקדתו לנהל את לחימת הכוחות בהתאם לתוכניות הצבא, ובכלל זה ביצוע התקפות נגד, אך כשלו.

בצהרי 10 ביוני הודיע סוידאני לאסד כי כוחות שריון ישראליים עומדים לכתר את קוניטרה, ואם לא יסוג, עשוי הוא ליפול בשבי הישראלי. לפיכך הורה לו אסד ולאנשי המפקדה לסגת מקוניטרה ולחזור לדמשק. נסיגתו, כנסיגת מפקדים בכירים אחרים בצבא, שהיו חברי מפלגת הבעת', נחשבה על ידי גורמי אופוזיציה סורים כמעשה בגידה בצבא.

בעקבות התבוסה במלחמה פרץ סכסוך בין אנשי פלג סלאח ג'דיד במפלגה לבין פלג חאפז אל-אסד, במהלך הדברים האשים סוידאני את הנהגת המפלגה ואת שר ההגנה, אסד, אישית בתוצאות המלחמה. אף טען כי אסד לא אפשר לו לנהל את המלחמה כפי שהיה צריך. במיוחד בכל הנוגע להפעלת חיל האוויר, עליו פיקד אסד עצמו.

בתגובה להאשמות סוידאני הציג אסד בפני הנהגת המפלגה דו"ח המתייחס למלחמת 1967, בדגש על פעולות הרמטכ"ל לואא' אחמד סוידאני, שגרמו נזק. כשסוידאני נקט צעדים שונים בלי ליידע את שר ההגנה. המחלוקת הביאה להדחתו של סוידאני, שהגיש ב-22 בינואר 1968 להנהגה הארצית של מפלגת הבעת' הסורית את התפטרותו מתפקיד הרמטכ"ל. ניסיונות של בכירי מפלגת הבעת' לשכנע את סוידאני לחזור בו מהתפטרותו לא צלחו ומוסטפא טלאס מונה במקומו.

סוידאני נעצר, ויחד עם הקצינים שתמכו בו, הושלך לכלא. הם הואשמו בתכנון הפיכה להפלת המשטר וקיום קשרים עם משטר הבעת' היריב בעיראק. רוב הקצינים שנאסרו היו סונים תושבי החוראן. אך גם תושבי מחוזות אידליב וחלב שבצפון, שתמכו באמין אל–חאפז שישב בגלות בבגדאד. סוידאני ישב בכלא כ־25 שנה, עד שנת 1994.

ב-27 בפברואר 2000, נפטר סוידאני בנווא, עיר הולדתו, שם גם נקבר.

• פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה, 'צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק', המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014. עמודים:139, 149, 155, 161, 182, 184, 222, 235-234, 237, 248, 256, 273-271, 275, 875-874, 889, ו-946.
• פסח מלובני, דגל אדום מעל המזרח התיכון, 'המעורבות הצבאית הסובייטית באזור וסיפורה של "מסרגה" ביחידה 8200', הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2017 עמ'63.
• נעם נחמן טפר, אלי כהן - תיק פתוח, 'מקדם סוידאני, ראש המודיעין הסורי, ההנהגה הסורית, כיצד בוצעה הפיכת הבעת', השליטה בוועדה הצבאית, סוריה של 1962-1965', הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2017. עמ': 11 ,25, 31-32, 39-40, 60-61, 130-131, 155-156, 166-167.