אחמד שפיק כאמל
לידה | 9 ביוני 1929 |
---|---|
פטירה | 31 באוגוסט 2008 (בגיל 79) |
אחמד שאפיק כאמל (בערבית: أحمد شفيق كامل; 9 ביוני 1929 – 31 באוגוסט 2008) היה משורר מצרי, הנחשב לאחד ממשוררי השירים הערביים המפורסמים ביותר במאה ה-20. אלפי שירים מפורסמים מאת אום כולתום, כמו "אינתה עומרי", "חיי", "תקוות חיי", "אהבה כולה" ו"ליל האהבה", נכתבו על ידו.[1]
נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הפגיש את אום כולתום ואת המוזיקאי מוחמד עבד אל-והאב וביקש מהם לשתף פעולה ביצירת אמנות. ידוע כי אום כולתום ועבדל ווהאב היו מסוכסכים בשנות השלושים והארבעים בשל תחרות על ראש הטקס עד שעבד ווהאב פרש והתמסר להלחנה ואז עבד אל-ווהאב הלך למשרדו ושלף את השיר "אינתה עומרי" מאת אחמד שפיק כאמל, שהיה נעול במגירתו של עבד אל-ווהאב במשך חמש שנים.
הם עבדו יחד והלחינו 3 שירים שנכתבו על ידי אחמד שפיק כאמל, והולחנו על ידי מוחמד עבד אל-והאב, כמו "את חיי" בשנת 1964, "תקווה לחיי" בשנת 1965, ו"לייל האהבה" בשנת 1973. שיר רביעי שאום כולתום שרה הוא "אהבה כולה"בשנת 1971.
בין המפורסמים ביותר משיריו שנכתבו - מבחינה רגשית - היא גם "מילת התוכחה" ששרה וורדה אל ג'זיריה, "זיכרונות" ששר עבד אל חלים. הוא כתב כמאה שירים רגשיים, פטריוטים ופוליטיים.
הוא כתב את מילות ההמנון המצרי, שבו אסף המלחין עבד אל ווהאב כמה זמרים, והוא הפיוט הערבי הראשון בו נפגש מספר זה של זמרים ערבים באותה תקופה: כמו עבד אל חלים חאפז, נג'אט, שאדיה, פיידה קאמל, סבאח, וורדה ונג'אח סלאם. הוא כתב שירים פטריוטיים מפורסמים אחרים כגון: "סיפור העם" המדבר על סיפור בניית סכר אסואן ששר עבד אלד חלים חאפז, ו"חאלי אל-נשק סאהי", ששר גם עבד אלד חלים חאפז לאחר מלחמת יום הכיפורים ותחילת המשא ומתן לשלום בין מצרים לישראל.
בשלושת העשורים האחרונים לחייו הוא התמסר לחלוטין לכתיבת שירים דתיים, ונאמר כי לשיח' מטוואלי אל שעראווי הייתה השפעה על מהפך זה.
שיריו המפורסמים אוגדו בספר שירים בשם "את חיי" שיצאו על ידי רשות הספרים במצרים, בסיוע חברו הסופר ח'יריי שאלאבי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "معلومات عن أحمد شفيق كامل على موقع viaf.org". viaf.org.