אטלס (ספר מפות)

אַטְלָס הוא אוסף של מפות שלרוב נכרך בפורמט של ספר. כינוי זה ניתן על ידי הגאוגרף ושרטט המפות גרארדוס מרקטור. בחלק מהאטלסים (בייחוד הראשונים) שורטטה דמותו של אטלס המיתולוגי הנושא את העולם על כתפו.

כאטלס המודרני הראשון נחשבת יצירת של הקרטוגרף והגאוגרף הפלמי אברהם אורטליוס, Theatrum Orbis Terrarum (לטינית: התיאטרון של העולם) שיצא לאור בשנת 1570, תורגם במשך השנים לשבע שפות והופץ ב-31 מהדורות.^[1] שמו מרמז כי העולם שהיה ידוע באותם זמנים, אינו ניתן רק לצפייה באטלס זה, אלא מהווה גם מעין במה לתגליות האדם.^[2] הוא היה שונה במהותו מכל ספרי המפות שיצאו לאור לפניו. בטרם יציאתו של האטלס לאור, נכרכו יחדיו במשך השנים, מסמכים שתיעדו את הגילויים של הפורטוגזים במאה ה-14 ובמאה ה-15 ומפות קיר שונות, שהופיעו בפורמטים שונים כספרי מפות, אך הם חסרו את המעוף, את המחשבה השיטתית ואת החידושים שבאו לידי ביטוי באטלס שיצר אורטליוס.

הוא העניק משקל שווה לכל האלמנטים המופיעים באטלס. הן המפות, הן הנרטיב ההיסטורי והן המקורות בהם השתמש, הוצגו באופן אחיד. הדיוק במפות היה אחד הגורמים המכריעים בבחירתן. כאשר היו בידי אורטליוס מספר מפות מאותה מדינה, הוא בחר להציג את המפות העדכניות ביותר. הוא פיתח גם גישה חדשנית בהתייחסותו ליוצרי המפות, בכך שדאג להעניק קרדיט לכל יוצר ויוצר. אם שמותיהם של יוצרים מסוימים לא אוזכרו במפות, הוא השקיע מאמצים רבים בהכנת גלופות חדשות, על-מנת לשלבם בהן ולהעניק ליוצרים את הכבוד הראוי להם. כמי שהתייחס לגאוגרפיה כאל אשנב להיסטוריה, הוסיף אורטליוס נספח לאטלס (Catalogus auctorum tabularum geographicarum), מעין מילון גאוגרפי המאזכר את שמותיהם העתיקים של המדינות והערים לצד שמותיהן המודרניים.^[3] כמו כן הוסיף לאטלס קטלוג של מפות (tabularum geographicarum), בו מופיעים גם שמותיהם של 91 מיוצרי המפות שחיו לפני שנת 1570. אזכור שמות היוצרים בקטלוג, מהווה עד היום תרומה מכרעת להיסטוריה של הקרטוגרפיה, שכן זהו המקור היחיד לשמותיהם.

אטלס שטילר (ע"ש אדולף שטילר) נקרא באופן רשמי "Hand-Atlas über alle Theile der Erde und über das Weltgebäude" (אטלס כיס לכל אזורי העולם והיקום), היה האטלס הנפוץ ומדויק ביותר במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בשנים 1816–1944 יצאו לאור עשר מהדורות כאשר כל אחת מהן פורסמה בחלקים.

המהדורה הראשונה פורסמה בשנים 1817–1823 והכילה 50 מפות, אך מפות אילו צוירו ברובן בצורה לא מדעית. איכותו הגבוהה ודיוקו המדעי של האטלס הופיעו רק במהדורה השישית (1871–1875) שכללה 90 מפות.

המהדורה התשיעית (1901–1905) היא הראשונה שהודפסה באמצעות מכבש גלילי בשיטת הדפס אבן. המהדורה העשירית, 1920–1925, כללה 108 מפות, הייתה המקיפה ביותר לתקופתה ותורגמה לשפות רבות, בהן אנגלית, איטלקית וספרדית.

אטלס ראשון בשפה העברית יצא לאור בשנת 1923, בהוצאת א"ג סירקין בברלין. האטלס, בשם "אטלס גאוגרפי לשמוש בתי ספר", תורגם לעברית בידי ד"ר אליהו אולשוונגר (אחיו של ד"ר עמנואל אולסוונגר), מאטלס שהכין הגאוגרף הגרמני פליקס לַמְפֶּה (Felix Lampe). האטלס כלל 18 מפות, ובהן מפת ארץ ישראל.^[4]

בשנת 1926 יצא לאור בהוצאת 'הספר' שבלונדון אטלס עברי מקורי בעריכתם של זאב ז'בוטינסקי וד"ר שמואל פרלמן.^[4][5] דוד זכאי שיבח אותו: "האטלס העברי הראשון, שמפתו מפה ולא סתם יריעה וצורות גאומטריות עליה, והצבעים אף הם צבעי מפה ממש, צורה אנושית-תרבותית המהנה את העין."^[6]

בשנת 1935 יצא לאור בהוצאת "אמנות" של שושנה פרסיץ אטלס עברי בעריכתו של אברהם יעקב בְּרָוֶר, והכרטוגרף האחראי היה מרקו עֵינִי, איש מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. משה ברור, בנו של אברהם יעקב ברור, המשיך בדרכי אביו, ובשנת 1950 הופיעה המהדורה הראשונה של 'אטלס בְּרָוֶר' שבעריכתו.^[4] אטלס זה יצא לאור במהדורות שונות ובשמות שונים, ושימש במשך שנים רבות כאטלס העיקרי של תלמידי ישראל.

בנוסף לאטלסים הכוללים מפות גאוגרפיות, מקובל השם "אטלס" גם לאוספים אחרים של מפות"

• אטלס כוכבים, המכיל מפות של שמי הלילה.
• אטלס היסטוריה, המכיל מפותת שמתארות אירועים היסטוריים. דוגמה לכך היא "אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל".
• בהשאלה, אטלס הוא גם אוסף תמונות אשר בא להציג יחסים פיזיים בין הפרטים בתמונות, למשל אטלס של גוף האדם.

מדיה וקבצים בנושא אטלס בוויקישיתוף

• משה גלעד, לא קוראים את המפה: האם השמועות על מותו של האטלס היו מוגזמות?, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2017
• פיליפ ווקוסבוביץ, עשרה דברים שלא ידעתם על אטלסים, מתוך תערוכת אטלסים ותור הזהב של הקרטוגרפיה ההולנדית, אתר מוזיאון העיר, חיפה, 30 באוקטובר 2017.
• אטלסים, דף שער בספרייה הלאומית