איביזה

ערך זה עוסק באי בספרד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו איביזה (פירושונים).

איביזה (אי)
Eivissa

העיר איביזה מהאוויר
אתר מורשת עולמית
מגוון ביולוגי ותרבות באיביזה האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 1999, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 9, 10 שטח האתר 577 קמ"ר חלק מתוך איי האורן
נתונים גאוגרפיים
מיקום	הים התיכון
קואורדינטות	38°59′N 1°26′E / 38.98°N 1.43°E / 38.98; 1.43
ארכיפלג	האיים הבלאריים איי האורן (האיים הפיטיוסיים)
שטח	577 קילומטר רבוע
גובה מרבי	Sa Talaiassa
נתונים מדיניים
מדינה	ספרד ספרד
אוכלוסייה	154,210 (1 בינואר 2022)
עיר ראשית	העיר איביזה (עיר הבירה)
(למפת ספרד מוגדלת)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה איביזה (למפת ספרד רגילה)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה איביזה (למפת האיים הבלאריים רגילה)   פלמה דה מיורקה קלביה מאון הים התיכון איביזה (למפת האיים הבלאריים מוגדלת)   פלמה דה מיורקה קלביה מאון הים התיכון איביזה

איביזה (בקטלאנית: Eivissa; בספרדית: Ibiza) הוא אי קטן בארכיפלג של האיים הבלאריים. האי נמצא במרחק של כ-75 ק"מ ממזרח לחצי האי האיברי ובמרחק של 140 ק"מ דרומית-מערבית לאי מיורקה. בסמוך מדרום לאיביזה שוכן אי קטן נוסף בשם פורמנטרה (Formentera), ויחד הם ידועים בשם "איי האורן" (Illes Pitiüses בקטלאנית, או Islas Pitiusas בספרדית), או האיים הפיטיוסיים.

באי מתגוררים 147,914 תושבים (נכון לשנת 2019), ואלו עוסקים בעיקר בדיג ובחקלאות. בעשורים האחרונים נוספה על אלו התיירות, בעיקר מצד צעירים הפוקדים את החופים. רבים מן החופים משמשים כמועדוני ריקודים והאי נודע בשל המסיבות הרבות שנערכות בו ואופיו התוסס - המקום הוא מוקד של מסיבות שמתאפיינות בעיקר במוזיקת האוס והיה בעיקר בסוף שנות ה-90 ואף כיום המרכז של סצנת ההאוס והדאנס של אירופה.

המתיישבים הפיניקים שהגיעו לאי בשנת 654 לפנה"ס קראו לאי "איבוסים" (Ibossim או Iboshim), שפירושו "האי של האל בס"^[1] או "אי בושם"^[2][3]. מאוחר יותר, הרומאים קראו לאי "אבוסוס" (Ebusus).

שטחה של איביזה הוא 571.04 קמ"ר והנקודה הגבוהה ביותר באי נישאת לגובה של 476 מטר. הנוף של האי כפרי, והחקלאות בו מסורתית וכוללת עצי זית, שקד וגפנים.

עיר הבירה של האי נקראת גם היא איביזה, והתגוררו בה 50,401 תושבים בשנת 2013. שני היישובים החשובים האחרים הם סנט אנטוני דה פורטמאני (Sant Antoni de Portmany בקטלאנית או San Antonio Abad בספרדית) וסנטה אאולאריה דל ריו (Santa Eulària des Riu או Santa Eulalia del Río) שהעניקה את שמה לנחל היחיד באי היבש מזה שנים רבות.

האקלים באי הוא ים תיכוני מתון, הקיץ חם ויבש, אם כי משקעים בצורת גשם יורדים בכמויות קטנות גם במהלכו. החורף מתון ורוב המשקעים יורדים מספטמבר עד פברואר.

תרבות טלאיוט מהמחצית הראשון של האלף השני לפנה"ס הותירה את שרידיה באיים הבלארים מיורקה ומנורקה אך לא באיביזה. עם זאת, ממצאים אחרים בדמות ציורי קיר במערות ומגליתים מראים כי איביזה ופורמנטרה יושבו גם הם באותה תקופה.

בשנת 654 לפנה"ס ייסדו פיניקים מקרתגו יישוב מסחרי בצידה המזרחי של איביזה שנקרא "איבשם"' על שם האל בס. הפיניקים אף ניצלו את אוצרות המלח והעופרת באי. מתקופה זו השתמרו באי נקרופוליס פיניקי בפוץ' דס מולינס (Puig des Molins) ומערת אס קוליירם (Es Culleram) ששימשה במקדש ואשר התגלתה ב-1907.

הרומאים הגיעו לאיים הבלאריים בשנת 123 לפנה"ס, וכינו את איביזה אבסוס (Ebesus). העיר איביזה נהנתה ממידה של אוטונומיה ולא חויבה בתשלום מס. בשנת 70 לפנה"ס הסבו הרומאים את שמה של העיר לפלביה אוגוסטה (Flavia Augusta) והכלכלה באי שגשגה.

במאה ה-5 פשטו הונדלים על האי ובשנת 426 החריבו את היישוב בו לחלוטין. רק לאחר יותר ממאה שנה, בשנים 533–534, גרש בליסריוס הביזנטי את הוונדלים מהאי ואיביזה באה תחת חסות הביזנטים.

בשנת 711 נכבשה איביזה בידי העמים המורים אשר כינו אותה בשם "יַאבִּסַה", היינו "יבשה".^{[דרוש מקור]} המורים הצליחו לבסס את שליטתם באי רק בתחילת המאה ה-10, ובשנת 859 הייתה איביזה קרבן להתקפות הויקינגים. השלטון המוסלמי באי נמשך עד שנת 1229 עת כבשו אותו הקטלאנים מידיהם, וממלכת מיורקה נוסדה בידי ז'אומה הראשון, מלך אראגון ("הכובש").

ב-1469, עם נישואי איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה לפרננדו השני, מלך אראגון, הייתה איביזה יחד עם יתר האיים הבלארים לחלק מספרד. חשיבותם של האיים הבלאריים ירדה החל במאה ה-15, ביצוריהם הופקרו והם היו ליעד להתקפות שודדי ים שדילדלו את אוכלוסיית האי. ב-1556 החלה בניית חומותיה של העיר איביזה, ואלה מקיפות את העיר העילית (Dalt Vila) גם כיום (לאחר הכרזת ארגון אונסק"ו על העיר העתיקה בעיר איביזה כאתר מורשת עולמית ב-1999 חודשו החומות ושופצו).

מאמצע שנות החמישים החלו להתיישב באיביזה סופרים וציירים, ואחריהם באו ההיפים בסוף שנות השישים. ההיפים התגוררו בעיקר בחלק הצפוני של האי, סביב סנט צ'ארלס.

מאז הנהגת הדמוקרטיה בספרד, איביזה היא חלק מהקהילה האוטונומית של האיים הבלאריים.

אס ודרה

• איביזה (כדורגל)
• איביזה (עיר)
• פורמנטרה

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: איביזה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איביזה

• האתר של מועצת איביזה ופורמנטרה (בספרדית וקטלאנית)
• טל נגר‏, לא רק לצעירים: המדריך המלא לחופשה באיביזה, באתר וואלה, 16 ביוני 2016
• גליה דור, גם אי של מסיבות: 20 מקומות שחייבים לראות באיביזה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2018

אתרי מורשת עולמית בספרד

המונומנטים של אוביידו וממלכת אסטוריאס: סנטה מריה דל נרנקו, סן מיגל דה ליו, סנטה כריסטינה דה לנה • הנוף התרבותי בארנחואס • איביזה • אל אסקוריאל • אלהמברה, חנרליפה ואלבאיסין בגרנדה • חורש הדקלים באלש • האוניברסיטה והרובע ההיסטורי באלקלה דה אנארס • מצודת סביליה, קתדרלת סביליה וארכיון איי הודו • מערת אלטאמירה ואמנות המערות בתקופת האבן המוקדמת בצפון ספרד • האתר הארכאולוגי בהרי אטאפוורקה • העיר העתיקה של אווילה והכנסיות מחוץ לחומות • מכלול הרנסאנס בבאיסה ובאובדה • המכלול הארכאולוגי במרידה • העיר העתיקה ואמת המים בסגוביה (כולל האלקסר וקתדרלת סגוביה) • העיר העתיקה סלמנקה • דרך סנטיאגו • פלאו דה לה מוזיקה קטלנה ואוספיטל דה סנט פאו • העיר ההיסטורית של קואנקה • המרכז ההיסטורי של קורדובה • העיר העתיקה קסרס • קתדרלת בורגוס • המכלול הארכאולוגי בטאראקו • הכנסיות הרומנסקיות בעמק בואי • העיר ההיסטורית של טולדו • בורסת המשי בוולנסיה • לאס מדולס • אדריכלות מודחאר באראגון • מנזר פובלט • אמנות הסלע באגן הים התיכון באיבריה • החומות הרומיות בלוגו • המנזר המלכותי של סנטה מריה דה גואדלופה • סן קריסטובל דה לה לגונה • המנזרים סן מייאן דה יוסו וסן מייאן דה סוסו • סנטיאגו דה קומפוסטלה • גשר ביסקאיה • יצירותיו של אנטוני גאודי: פארק גואל, פלאו גואל, קאזה מילה, קאזה ויסנס, סגרדה פמיליה, קאזה באליו וכנסיית קולוניה גואל • הפארק הלאומי דוניאנה • הפארק הלאומי גרחונאי • הפארק הלאומי טיידה • הפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו (בשיתוף עם הפארק הלאומי פירנאים בצרפת) • מגדל הרקולס • אתרי אמנות הסלע הפרהיסטוריים בסייגה ורדה ובעמק קואה (בשיתוף עם פורטוגל) • הנוף התרבותי של סרה דה טרמונטנה • מורשת הכספית באלמדן ובאידריה (עם סלובניה) • אתר הדולמנים של אנטקרה • יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה (עם שבע עשרה מדינות נוספות) • עיר הח'ליפות של מדינה אזאהרה • הנוף התרבותי של ריסקו קאידו וההרים הקדושים של גראן קנריה • שדרות פראדו ופארק בואן רטירו • האתרים הפרהיסטוריים של מנורקה הטליוטית

ערים ומושבות פיניקיות
כנען	ערי החוף אלת • רפיח • עזה • אשקלון • אשדוד • מחוז יבנה • יפו • תל מיכל • ארשף • אליכין • מגדל עבדעשתרת • תל מבורך • קרוקודילון • דאר • עתלית • קרתה • שקמונה • תל אבו הואם • בעל • תל בירה • עכו • כברי • אכזיב • חמון • צור • מחלב • צרפת • צידון • בארות • גבל • בתרון • טריפולי • אורתוסיה • ערקת • צמר • מרימה (אנ') • מרת (אנ') • אַרְוָד • אנטי־ארוד • קרן • בלנאה • פלטוס (אנ') • גבעל • לאדכא • אוגרית־רמיתה • מוריאנדה (אנ') פנים הארץ מרשה • ירושלם • שכם • כבול • מצפה ימים • קדש • תל אנפה • כמד • בעל־בקע
קיליקיה	אזתודי • אדון • לארטס (אנ')
אי־כתיים/אלשי	כתי • אדיל • תמש • לפש • פף • סלמיס • אמתוס (אנ')
יוון	רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ')
מצרים	תחפנחס • מף • איפסמבול
סיציליה	צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה
שרדן	אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו
קורסיקה	אלליה (אנ')
מצר מלקרת	אנן • גול • אירנם • למפדוזה
צפון אפריקה	תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • כרכואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא (אנ') • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר
אישפניה	אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • טבירה (אנ') • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו
האיים הבלאריים	איבשם (אנ') • מגן
עוד	מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר • אימפריית קרתחדשת