אילזה קנטור
 | |
| לידה | 31 בינואר 1911 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה | 4 בנובמבר 2000 (בגיל 89) חפציבה, ישראל |
| לאום | ישראלית |
| תחום יצירה | איור |
| בן או בת זוג | אברהם דאוס  |
  | |
אילזה קַנטוֹר-דַאוּס (בגרמנית: Ilse (Sili) Kantor; בצ'כית: Eliska Kantorová; 31 בינואר 1911 – 4 בנובמבר 2000) הייתה מאיירת ספרי ילדים ישראלית, חברת קיבוץ חפציבה. הייתה ידידה קרובה של המשוררת פניה ברגשטיין ואיירה, בין היתר, את ספר שיריה בוא אלי פרפר נחמד וכן את ספרה "ויהי ערב" (אף שציוריה נדחו לבסוף והספר נתפרסם באיוריו של מאייר אחר, חיים האוזמן).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנטור נולדה בשנת 1911 בעיר וינה בירת אוסטריה, וגדלה בפראג שבבוהמיה (אחרי המלחמה בירת צ'כוסלובקיה), במשפחה אמידה, הצעירה משלושת ילדיהם של תֶרֶזֶה בֶּרג (1878–1941) ואלפרד קנטור (1874–1931). אחיה פרידריך טורברג (Torberg; 1908–1979)(אנ') היה לימים סופר באוסטריה. הוריה, שהיו בעלי מפעל, נדדו לצורך עסקיהם בין פראג ווינה. כבר מילדותה היא הייתה בעלת נטיות אמנותיות, והיא נשלחה על יד הוריה ללמוד אמנות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז. באוקטובר 1939, כחצי שנה לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה על ידי גרמניה הנאצית וערב מלחמת העולם השנייה, עלתה לארץ ישראל.[1] עם עלייתה הגיעה לקיבוץ נען, שם גרה באוהל ושם נתגלו כישרונותיה- היא הייתה בעלת "ידי זהב" ושלטה במגוון מלאכות. היא החליפה את הגברים, שיצאו להילחם בנאצים במסגרת הבריגדה היהודית, בעבודות המסגרייה- בנפחות ובריתוך, שם עבדה בעיקר בתיקון פרימוסים וכלי עבודה חקלאיים ובשעות הפנאי ציירה ואיירה עבור ילדי הקיבוץ והחגיגות הקהילתיות.
ב-1944, בזמן שהייתה בתקופת הכשרה בקיבוץ, פנו אליה מהוצאת הקיבוץ המאוחד וביקשו כי תאייר את שיריה הקצרים של פניה ברגשטיין שעסקו בהווי חיי היום יום בקיבוץ מנקודת מבטם של הילדים, המטפלות וההורים. היא ציירה ציורים שהפכו ברבות הימים, יחד עם השירים, לנכסי צאן ברזל בתרבות העברית המתפתחת. את איוריה היא ביססה על מה שעיניה ראו בקיבוץ נען. קנטור סיפרה שהתאהבה בחרוזיה של פניה, וכי הייתה יושבת בלילות לאחר יום עבודה בקיבוץ ומציירת את הציורים. הספר "בוא אלי פרפר נחמד", יצא לאור ב-1945 ומאז הפך לספר ילדים נפוץ ואהוב ביותר. מאז התפרסם יצא הספר בחמישים וחמש מהדורות ודורות התחנכו על הספר מאז התפרסם. סוד ההצלחה של הספר הוא בשילוב שהצליחה לשלב בין הטקסט לתמונה וברגישות בה הפגינה כשפירשה באיוריה את חרוזיה של ברגשטיין עם ההתייחסות הישירה לחיי היום יום בקיבוץ בזמן כתיבת הספר – שנות הארבעים. קנטור איירה גם את השיר האוטו שלנו גדול וירוק מתוך ספר זה.
ב-1948 קיבלה לידיה את כתב היד של הספר "ויהי ערב" ואיירה לו איורים. הספר כבר היה מוכן לדפוס אולם ההוצאה, ללא התראה או תיאום עם המשוררת או עם קנטור, הדפיסה לבסוף את הספר עם איורים של מאייר אחר, חיים האוזמן.
קנטור נישאה למלחין והמורה למוזיקה יליד ברלין אברהם דאוס (Daus), והייתה אם לשתיים. מנען עברו לקיבוץ גבת. לאחר מספר שנים שבהן היו מועמדים לחברות בקיבוץ ועבדו בו כמורים שכירים (הוא למוזיקה והיא לאמנות), עברו לקיבוץ חפציבה ושם התקבלו כחברים.[2]
קנטור יצרה איורים לעוד מספר ספרי ילדים בחייה ובהם, "הביטו וראו!" ו"יום הולדת" של שמשון חלפי משנת 1952ו-1953, ו"פעמונים: שירים לילדים" של שרה גלוזמן משנת 1964.[3] את רוב זמנה הקדישה לחינוך והוראה. במשך שנים לימדה אמנות בקיבוץ גבת ובמכללת אורנים.
היא המשיכה לחיות בקיבוץ חפציבה ונפטרה בשיבה טובה בגיל 90. הותירה את בנותיה תרזה ותמר.
בשנת 2011, לציון מאה שנה להולדתה, ראה לאור הספר "ויהי ערב חדש", שהוא גרסה חדשה של הספר ויהי ערב עם איוריה לגרסה המקורית של הסיפור המחורז של פניה ברנשטיין.
בשנת 2011 כתב העת המקוון 'הפנקס' הוציא קול קורא למאיירים ישראליים להשתתף בתחרות ותערוכה אינטרנטית ולאייר פרשנות חדשה לסצנה הדראמטית בה הילדה נכנסת ללול התרנגולות. עשרות מאיירים נענו לקריאה. בהמשך, בשנת 2014, הזמין מרכז 'הקצה' את המאיירים לאייר בנוסף פרשנות משלהם לשיר "בוא אלי פרפר נחמד" ולהציגם בתערוכה בגלריה 'הקצה'. במרכז התערוכה הוצגו האיורים המקוריים של אילזה קנטור דאוס לקובץ השירים "בוא אלי פרפר נחמד" (1945) ולסיפור של פניה ברגשטיין "ויהי ערב" (1948) שהושאלו על ידי בנותיה של המאיירת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילזה קנטור באתר WorldCat Identities
- אילזה קנטור, "בוא אלי פרפר נחמד" (אורכב 08.10.2013 בארכיון Wayback Machine), בתערוכה "פינת חי" (1 ביולי 2007 - 30 בנובמבר 2007), אוצרת: סיגל ברקאי, במוזיאון פתח תקווה לאמנות
- עינת אמיתי, "ויהי ערב" הלא נודע של אילזה קנטור-דאוס ופניה ברגשטיין, בבלוג של אמיתי "יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים", 14 באפריל 2010
- עינת אמיתי, אילו הירח יכול היה לדבר: רשימה על גילויים מרתקים מאחורי הספר "ויהי ערב" - מאנדרסן דרך תרבות הקיבוצים, הפנקס – כתב עת מקוון לתרבות וספרות לילדים, 12 בינואר 2011
תרזה מספרת על אילזה קנטור-דאוס, סרטון באתר יוטיוב (בתה של קנטור-דאוס, תרזה, מספרת על אמה, מתוך יומן "כאן שריד", דצמבר 2010; מראיין ועורך: רון ברק)- אילזה קנטור, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בשואה גורשו אמה ואחותה זידוני (זידי) (Sidonie (Sidi); 1902–1941) לגטו לודז', שם נספו.
- ^ נעמן כהן, ליל סדר פסח בקיבוץ גבת (מתוך ספרו "על האוטופיה – עלייתה ונפילתה של קבוצת קדושי פינסק", "חדשות בן עזר" 732, 9 באפריל 2012.
- ^ אילזה קנטור בגוגל ספרים