איליושין Il-76

	ערך שניתן לשפר את מקורותיו
	בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

איליושין Il-76
Ил-76

מאפיינים כלליים
קוד נאט"ו	Candid
יצרן	איליושין, Tashkent Mechanical Plant, Aviastar-SP
תקופת שירות	1974–הווה (כ־50 שנה)
יחידות שיוצרו	950
משתמש ראשי	בלארוס ארמניה אנגולה Algerian Il-76 fleet
ממדים  אורך 46.59 מ' מוטת כנפיים 50.5 מ'
הנעה  Aviadvigatel PS-90

איליושין Il-76 (קוד דיווח נאט"ו: Candid), הוא מטוס תובלה צבאי מתוצרת איליושין, בעל 4 מנועי טורבו-מניפה MKB (סולובייב) המספקים 12,000 ק"ג דחף. המטוס תוכנן כמטוס תובלה המסוגל לשאת מטען של 40,000 ק"ג למרחק של 5,000 ק"מ בפחות משש שעות, להמריא ולנחות בשדות תעופה קטנים או פגועים ולהתמודד עם תנאי מזג אוויר גרועים השכיחים בסיביר ובאזורים הארקטיים של ברית המועצות.

המטוס דומה למטוס האמריקאי של חברת לוקהיד C-141 Starlifter, אך בעל נפח אחסון גדול יותר ומנועים חזקים יותר ממקבילו האמריקאי. המטוס טס לראשונה ב-25 במרץ 1971 והוא מיוצר במפעלי התעופה "אוויה-סטאר" באוליאנובסק^[1], לאחר שהייצור הועתק לשם ממפעלי התעופה על שם צ'קאלוב בטשקנט, בירת אוזבקיסטן (שם יוצר בתקופת ברית המועצות)^[1]. הוא נחשף לראשונה בסלון האווירי בפריז במאי 1971^[2].

המטוס נמצא בשימוש במדינות במזרח אירופה, אסיה ואפריקה.

הדגם הבסיסי של המטוס שייך לגרסת הייצור הראשונה שהייתה בשימוש נרחב בחיל האוויר הסובייטי. סימולו של המטוס הוא IL-76.

• IL-76T – (האות T מסמלת תובלה (Transport)) זוהי הגרסה של מטוס התובלה האזרחי הלא חמוש. כינויו בנאט"ו הוא Candid-A. הדגם הזה טס לראשונה ב-4 בנובמבר 1978.
• IL-76TD - גרסת תובלה אזרחית.
• IL-76RF – גרסת תובלה אזרחית.
• IL-76D (האות D היא קיצור של Desantniy – מטוס לכוחות מוצנחים) לדגם יש צריח ירי בזנב המטוס למטרות הגנה.
• IL-76DMP – דגם המטוס המסוגל להשיב באש.
• SKIP (מטוס שנועד לבצע מדידות ולבדוק את נקודת המוצא) – מטוס המבוסס על הדגם IL-76/A-50 שנבנה בתחילה לעזור במבחני השיגור של טיל השיוט Kh-55.
• IL-76PP - דגם המבוסס על ה-IL-76MD בעל משבש מכ"ם.

הדגם ((IL-76M(T/D) הוא גרסה נוספת, בעלת מנועים חזקים יותר, המעניקה למטוס יכולת לשאת יותר מטען.

• IL-76M- גרסת תובלה של המטוס המיועדת לחיל האוויר הסובייטי.
• IL-76MD- גרסת תובלה של המטוס בגרסה הצבאית.
• IL-76MF – גרסת מטען מוגדלת של המטוס.

הדגם IL-76MF הוא הגרסה האחרונה ביותר, שבה האריכו את גוף המטוס ב-6 מטר והוסיפו לה מנועים חזקים וחסכוניים יותר – Aviadvigatel PS90.

המטוס משמש גם כמטוס תדלוק, תחת הסימון IL-78 (קוד דיווח נאט"ו: Midas), וכן כמטוס לכיבוי שרפות. שלדת המטוס נוצלה כבסיס לשני סוגי מטוסים בעלי מערכת אזהרה ובקרה אווירית:

• Beriev A-50 "Mainstay".
• Adnan 1 - פיתוח עיראקי בעל כיפת מכ"ם משוריינת בפיברגלס שמכסה מכ"ם Thomson-CSF Tiger, בעל יכולת לגלות מטרות ממרחק של 350 ק"מ.

גרסת המטוס המיועדת לכיבוי שריפות מצוידת במכל שניתן להסיר או להוסיף אותו למטוס בשעה וחצי. המטוס יכול לשאת 41,600 ליטרים של מים, שהם פי שלושה מהקיבולת של המטוס C-130 "הרקולס", מה שהביא לבחינתו באוסטרליה וקנדה כמטוס לכיבוי שרפות גדולות. בעת ביקור של רב-טפסר משה ורדי במוסקבה, באפריל 2000, קיבלה ישראל הצעה להזניק מטוס כיבוי רוסי המוצב ליד אתונה במקרה של שריפת יער גדולה בארץ^[3]. בעת השרפה בכרמל ב-2010 אכן הגיעה מטוס איליושין 76 לישראל לסייע בכיבוי השריפה^[4].

מהדורות החדשות במוסקבה דיווחו על מאבק בירוקרטי בנושא עם הבירוקרטיה האמריקאית. שם, דיווחו שחברת הקונגרס של קליפורניה דנה רוארבאצ'ר נדרה לשבור את המחסומים לטובת השימוש במטוס. בינתיים, רשת סי.בי.אס הקנדית עסקה בנושא בקנה מידה לאומי, והציגה ראיונות עם אנשי ממשל מקנדה ומארצות הברית^{[דרוש מקור]}. ב-26 באפריל 2005, רוארבאצ'ר נאמה בבית הנבחרים בארצות הברית כדי שייבאו את מטוסי האיליושין-76, והציגה מכתב לפקיד האחראי על ענייני שירותי התעופה להגנת הטבע, ג'רי טי. וויליאמס, שדרש לאחר מכן שתתקיים הצבעה בנושא^{[דרוש מקור]}.

לפי דפי המידע שהופיעו באתר של חברת התעופה וניק (Venik) בשנת 2000, הסוכנות הפדרלית למקרי חירום (FEMA) הזמינה שני מטוסי איליושין 76 כדי לכבות את שריפות היער בלוס אלאמוס. בהמשך, החברה דיווחה שהזמנה זו בוטלה על ידי שירותי הגנת הטבע האמריקאיים^{[דרוש מקור]}.

ב-29 באוגוסט 2005, יום אחד לפני שהסכר של ניו אורלינס קרס בעקבות הוריקן קתרינה, רוסיה הציעה סיוע הומניטרי לארצות הברית^{[דרוש מקור]}. שני מטוסי איליושין 76 של המשרד למצבים חריגים (EMERCOM) נחתו בשטח ההיערכות לאסון בליטל רוק שבארקנסו ב-8 בספטמבר. הייתה זאת הפעם הראשונה שרוסיה הטיסה מטוס לסיוע בצפון אמריקה. מטוס תובלה נוסף שנועד לסיוע מסוג איליושין 76, ושאורגן עם ההנהגה האמריקאית, הוטס מרוסיה אל ליטל רוק ב-14 בספטמבר.

• חברות תעופה אזרחיות בעיראק, לוב, סוריה, רוסיה וחברות נוספות כמו Air-Bridge Cargo Silk Way Airlines, UNHAS וחברת Kosmas Air. חברת התעופה הצפון קוריאנית משתמשת במטוס זה

• אלג'יריה, ארמניה, אזרבייג'ן, סין, הודו, איראן, עיראק, קוריאה הצפונית, רוסיה, סוריה ואוקראינה. ירדן הצהירה שהיא רכשה שני מטוסים כאלה.

• ב-12 בנובמבר 1996 התנגש מטוס IL-76 מדגם אזרחי של חברת קזחסטן איירליינס במטוס בואינג 747 של סעודי ערביין איירליינס מעל שמי הודו. 349 אנשים נהרגו בהתרסקות.
• ב-19 בפברואר 2003 התרסק מטוס IL-76 (אנ') של חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית בקרבת העיר כרמאן במהלך ניסיון נחיתה כושל. 275 אנשים נהרגו.
• ב-8 במאי 2003- דלת של מטוס איליושין 76 בשירות צבא שימוש קונגו, שבו נסעו שוטרים חיילים, ילדיהם ובני זוגם, נפתחה בגובה של 10,000 מטרים (33 אלף רגל) במהלך טיסה מעל קונגו ו-120 איש נשאבו ממנו ונהרגו^[5].
• ב-11 באפריל 2018 התרסק מטוס IL-76 של חיל האוויר האלג'יראי בקרבת העיר בופאריכ, זמן קצר לאחר שהמריא. 257 אנשים נהרגו בהתרסקות^[6].
• ב- 23 בינואר 2024 התרסק מטוס איליושין Il-76 סמוך לגבול האוקראיני ברובע קורוצ'נסקי הנמצא במחוז בלגורוד שברוסיה וכל נוסעיו נהרגו.

• קיבולת: 40,000 ק"ג של מטען, המטוס גדול דיו להטענת קרונות רכבת
• אורך: 46.59 מטר
• גובה: 14.76 מטר
• אורך מוטת כנפיים: 50.5 מטר
• משקל המטוס ללא מטען: 72,000 ק"ג
• משקל המראה מקסימלי עם מטען: 157,000 ק"ג
• כוח: 4 מנועי מניפה Soloviev D-30KP המספקים כוח דחף של 118 כל אחד

• מהירות מקסימלית: 900 קמ"ש
• סייג רום: 13,000 מטר
• מסלול נחיתה מינימלי: 450 מטר (כשדחף המטוס מופנה לאחור)
• עומס כנף: 566.7 ק"ג/מ"ר עבור הדגם IL-76M/T, ו-633.3 ק"ג/מ"ר עבור הדגם IL-76MD/TD.

2 תותחי 23 מ"מ בצריח מאויש המונחים על ידי המכ"ם ונמצאים בסיס הזנב.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איליושין Il-76

• איליושין Il-76, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)