אילן גזית

אילן גזית (נולד ב-6 בדצמבר 1963) הוא סגן ומשנה לראש עיריית חולון מאז 2018. בנוסף משמש פרשן ושדרן בערוץ הספורט, מגיש תוכניות כושר בטלוויזיה, מאמן ושופט התעמלות בינלאומי. בעברו היה מאמן נבחרות ישראל בהתעמלות, במאי קרבות במה ופעלולים בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה וילדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן גזית נולד בכפר סבא,[1] וגדל ומתגורר כמעט כל חייו בחולון.[2] לגזית שתי אחיות צעירות ממנו. בין גיל שנה לשלוש התגורר עם משפחתו בפריז, שם הופיע אביו רפי כזמר, תחת שם הבמה "ז'ראר קסטר".[1] אימו, לילי, הייתה שחקנית תיאטרון.[3] הם שבו לישראל והתיישבו בגבעתיים ומשם עברו לחולון.[1]

בישראל אביו שר שאנסונים בעברית וצרפתית, הקים מספר להקות ולמעלה משלושים שנה שר בחתונות ומועדוני לילה, אחר-כך עבד כטכנאי בזק, אב בית וצייר;[4][5] ואימו הייתה שחקנית בתיאטרון "תילון" לילדים של מנחם גולן, שרה עם אביו במופעים, אחר-כך עבדה כגננת ומזכירת קונסרבטוריון. [6][5] אילן למד בבית הספר שלום עליכם ואחר-כך בתיכון קוגל,[1] בו סיים ללמוד ב-1981. [7]

התעמלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974, בגיל 11, החל להתאמן בהתעמלות מכשירים, [8] בגיל 14 התקבל לנבחרת ישראל לנוער ובגיל 17 לנבחרת הבוגרים.[5] זכה ארבע פעמים ברציפות באליפות בתי הספר התיכוניים, [9] ב-1979 והחל להתאמן בנבחרת ישראל בהתעמלות תחת הדרכתם של יעקב (ג'קי) וישניה ומיכאל אקרמן. [8][3] ב-1984, בתקופת שירותו הצבאי, היה אלוף ישראל בדרגה לאומית בהתעמלות מכשירים, [10][3] ייצג את הפועל חולון וזכה בשלוש מדליות זהב במקצועות האישיים.[11] בגיל 18, ב-1981, הוסמך גזית לשופט בינלאומי מטעם התאחדות ההתעמלות הבינלאומית והיה בכך לשופט ההתעמלות הבינלאומי הצעיר בעולם. [9][12][5][3] בשנים 1982–1983 שירת בלבנון (במלחמת לבנון הראשונה) כמש"ק מודיעין וסמב"צ.[5][13] כשסיים לשרת בצה"ל, שהה שנה בארצות הברית וכששב הפעיל חוגי התעמלות בגני ילדים, [12] אימן את נבחרת הנוער בהתעמלות [9] ושימש כעוזר נבחרת ישראל של יעקב וישניה. [1][14]

בשנים 1986–1995 אילן גזית היה מאמן נבחרת ישראל לבוגרים ונוער של איגוד ההתעמלות והתאחדות הספורט, אימן נבחרות שהשתתפו בשבע אליפויות עולם ועשרות אליפויות בינלאומיות ואליפויות אירופה.[15][12][16] ב-1987 התמנה למאמן בכיר בהתעמלות מכשירים ממכון וינגייט. [12] היה מאמנו האישי של המתעמל האולימפי רון קפלן שהשתתף באולימפיאדת ברצלונה (1992). [17] מאמן הכושר של נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית במשחקים האולימפיים: בייג'ינג (2008), לונדון (2012) וריו דה ז'ניירו (2016). בשנים 2018–2022 היה ממאמניה של המתעמלת האולימפית ליהיא רז שהשתתפה בטוקיו (2020). [18][19] ב-2012 סיים קורס מאמני ספורט בכירים, המשותף לאוניברסיטת תל אביב וקמפוס שיאים. ב-2019 התמנה למאמן בינלאומי בכיר מטעם התאחדות ההתעמלות הבינלאומית. בשנים 2012–2022 היה מאמן ומנהל מקצועי של אגודת הפועל חולון בהתעמלות מכשירים. [20][1][15] ב-2016 עבר קורס שופטים בינלאומי בהתעמלות מכשירים בקטגוריה 1, [21][22] דרגת השיפוט הגבוהה ביותר, בה מחזיקים 24 שופטים בעולם. [23] ב-2021 קיבל את התואר שופט של כבוד מההתאחדות האירופית להתעמלות. בשנים 1986–2016 היה בעלים ומנהל של מספר מרכזים לספורט ומחול. החל מאפריל 2022 גזית מנהל את אס"א ת"א במרכז הספורט באוניברסיטת תל אביב.[20] החל מ-2020 מרצה במכללה לספורט במכון ויינגייט.[24] ב-2006 יצא לאור ספרו "300 טיפים לשיפור הכושר ואיכות החיים" בהוצאת אורנית. [25]

פרשנות, הנחיה ואמנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן גזית הנחה והגיש שתי תוכניות כושר יומיות בטלוויזיה החינוכית ובערוץ הראשון. [1][12] החל מ-1990 הוא פרשן ושדרן אולימפי בערוץ הספורט, [26][12][27] הנחה בשידור חי את תחרויות ההתעמלות באולימפיאדות ריו (2016), [28] טוקיו (2020) כולל את זכייתו של ארטיום דולגופיאט במדליית הזהב, [29] ופריז (2024), וגם את משחקי החורף האולימפיים. הוא מנחה אירועי ספורט כמו ישראמן, מרתון ירושלים, אליפות אירופה בהתעמלות אמנותית, המכביה, ספורטיגל, משחקי הפועל, קול הצועדות, מרוץ גולני, תחרויות גרנד פרי בהתעמלות ועורך ומנחה טקסים רשמיים של הוועד האולימפי בישראל ומשרד החינוך. [30][12][3]

ב-1987 הוציא את ספר השירים "סטריפטיז רוחני" בהוצאת סער, אותו אייר אביו. [14] ב-1991 ליווה כזמר ביחד עם אחותו האמצעית יעל את אדם בקדם-אירוויזיון עם השיר "יחד נעמוד". [6] בראשית שנות התשעים הקים עם יעל את להקת "דז'ה וו", בה שר כסולן, הלהקה הופיעה ברחבי ישראל. [31] בשנת 2013 הקים את הרכב הג'אז LENNY G JAZZ שהופיע בהבימה ובמועדון שבלול בנמל תל אביב. [32]

בימוי קרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזית הגיע לקרבות הבמה כשרקדני להקת בת-שבע חיפשו בווינגיט אקרובט בעל יכולות משחק ומוזיקה, מכאן הצטרף להופעה "עליסה בארץ הבלהות", בה השתתפה להקת בת שבע. [33] כשההצגה השתתפה בפסטיבל עכו ראו אותו חנוך רוזן ואורי פסטר וב-1988 הזמין אותו רוזן לקחת חלק בהפקה הראשונה של "פיטר פן" [34][33] בהפקת תיאטרון חיפה בבימוי אורי פסטר עם זאב רווח, חני נחמיאס וחנוך רוזן כפיטר פן. ב"פיטר פן" הוא היה מאמן הכושר ובמאי האקרובטיקה. [35][36] מאז עבד עם רוזן בכמה הצגות ועם פסטר בהצגות רבות, כשגזית היה מדריך כושר, מדריך אקרובטיקה או מדריך קרבות במה. ב-1989 הכיר את גילה אלמגור שרשמה אותו לקורס במאים באוניברסיטת תל אביב ומאותה עת ואילך ביים קרבות בהצגות במשך שנים רבות בתיאטראות הבימה, הקאמרי, בית ליסין, באר שבע, חיפה, החאן, גשר, הרצליה, בתי ספר למשחק וגם בקולנוע. [33][1] ב-2002 היה מועמד לפרס התיאטרון הישראלי למעצב התנועה ביחד עם חנוך רוזן במסגרת תיאטרון באר שבע בהצגה "אדונן של שתי משרתות". [37] ב-1998 עבד בלימוד קרבות בסרט "קשר עיר" בבימויו של יהונתן סגל. [38][39] ב-2014 עבד כמלהק ילדים בסרט "הגננת" בבימויו של נדב לפיד. [38][40] היה מנהל ההצגה "הקיץ של אביה" של גילה אלמגור שהציגה בחו"ל.[41]

משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסיונו הבימתי הראשון של גזית [42] היה ב-1985 כששיחק במחזמר לילדים "הדבורה מאיה" בהפקת טדי יזמות והפקות, מאת ובבימויו של דודו ירדני עם מוזיקה של עוזי חיטמן [43][44] בתפקיד פליפ החרגול. [9] ב-1986 שיחק בתפקיד קלף המלך לצד אליס דור-כהן בהצגה "עליזה בארץ הבלהות", בבימוים של אלי דור-חיים וריצ'רד אורבך. [42] ב-1996 השתתף בהצגה "הקרנבל של מיכל" של מיכל ינאי. [45] ב-1996 שיחק בסרט "אושר ללא גבול", בבימויו של יגאל בורשטיין.[38] בו גם הדריך תנועה. [46][31] ב-2013 שיחק בסדרת הטלוויזיה "יעלי בעולם התיאטרון", מאת ובכיכובה של אחותו, יעל גזית. [47] שיחק בפרסומות למרק עוף אסם, מגבות כיתן, זהירות בדרכים, לטוטו ומפעל הפיס בטלוויזיה ולזיפ בקולנוע. [6][9]

פוליטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזית הוא יו"ר מפלגת יש עתיד בחולון מאז שנת 2015 והיה מועמד מטעמה לראשות העירייה. [48] משנת 2018 הוא סגן ומשנה לראש עיריית חולון, [49] חבר מועצת העיר, [50][51] ויו"ר ועדת הספורט העירונית. [52]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן גזית נשוי מאז 1990 ללימור פלד, מאמנת מנטלית במקצועה.[53] לזוג שני ילדים והם מתגוררים בחולון.[1][54]

בעל תואר ראשון במדע המדינה ומינהל ציבורי מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט (2016-2013), ותואר שני בתקשורת מאוניברסיטת בר-אילן (2018-2016). [20]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 לימור סימון, זה לא רק ספורט, ידיעות חולון בת ים, 27 במאי 2005, עמ' 56-55
  2. ^ עם החלון לבית הספר, ידיעות חולון בת ים, 18 בנובמבר 2011, עמ' 52
  3. ^ 1 2 3 4 5 גיל יודילוביץ, חשיפה: שירת הגוף, מעריב, מוסף גבר לעניין גיליון 80, 23 בפברואר 1987, עמ' 12
  4. ^ דודי פטימר, סיפורו של ג'ראר קסטר-מלך השנסונים הישראלי, 18 בנובמבר 2013
  5. ^ 1 2 3 4 5 נעמי לבנון, סטריפטיז רוחני, לאשה, גיליון 2092, 18 במאי 1987.
  6. ^ 1 2 3 ורדה הורביץ, משפחת גזית עוברת לחזית הבמה, ידיעות חולון בת ים, 29 במרץ 1991.
  7. ^ אילן גזית, בוגר 81, השקמה חולון, 2 ביולי 1999.
  8. ^ 1 2 מעריב לנוער, 14 באוגוסט 1979.
  9. ^ 1 2 3 4 5 צביקה שלו, אילן גזית: שיר השרירים, מעריב, 1987.
  10. ^ טל פרי, לקח את יהורם גאון ועשה ממנו קאזה, מדריך מעריב, 12 בספטמבר 1989, עמ' 23.
  11. ^ גזית – אלוף ישראל דרגה ב', ידיעות אחרונות, 14 באוגוסט 1986.
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 איציק עזרא, על אילן גבוה, השקמה חולון, 5 בינואר 2005.
  13. ^ זה לא רק ספורט, ידיעות חולון בת ים, 2005.
  14. ^ 1 2 סטרפטיז רוחני, להיטון, 20 בינואר 1988, עמ' 58.
  15. ^ 1 2 יורם לוי, עולה על המתח: אילן גזית עובר מאולם הספורט אל הזירה הפוליטית, השקמה חולון, 4 בנומבבר 2017.
  16. ^ יעקב צלאל, חמישה נציגים ישראלים יוצאים היום לאליפות העולם לבודדים, חדשות, 13 באפריל 1992.
  17. ^ ידיעות חולון בת ים, 1994.
  18. ^ אורן אהרוני, ליהיא רז צפויה לקבל כרטיס לאולימפיאדת טוקיו, באתר ynet, 6 באוקטובר 2019
  19. ^ Israel’s Lihie Raz: ’I Did My Best To Channel The Pressure’, intlgymnast, January 28, 2021
  20. ^ 1 2 3 אילן גזית, באתר לינקדאין
  21. ^ אילן גזית, באתר ההתאחדות האירופית להתעמלות
  22. ^ אילן גזית, באתר ההתאחדות האירופית להתעמלות (קישור 2)
  23. ^ המשנה לראש העיר גזית: "תקציב הספורט לא השתנה שנים, כעירייה עלינו לעזור", השקמה, 17 במרץ 2021.
  24. ^ אילן גזית, מכון וינגייט
  25. ^ הספר "300 טיפים לשיפור הכושר ואיכות החיים"
  26. ^ ידיעות חולון בת ים, 12 באוגוסט 2016.
  27. ^ רענן וייס, קופץ למגרש, ידיעות חולון בת ים, 18 בינואר 2019, עמ' 37-36.
  28. ^ עמיחי שפיגלר, ריו, ‏מופע שיא הרגש: אוצ'ימורה מלהיב כמו מסי, באתר ערוץ הספורט, 11 באוגוסט 2016
  29. ^ מאיה רונן, שליחת ערוץ הספורט לטוקיו, ‏"15.2? יותר טוב מזה לא יכולנו לבקש", באתר ערוץ הספורט, 24 ביולי 2021
  30. ^ Thousands of people visited the "Feeling Accessibility" happening organized by Access Israel on the 1st of June in The Port of Tel Aviv, Access Israel, 4 Jun 2018
  31. ^ 1 2 ורדה הורביץ, עולם מושלם, ידיעות חולון בת ים, יום שישי, 26 באוגוסט 1994, עמ' 70.
  32. ^ מועדון שבלול ג'אז, תרבות בתל אביב-יפו, 16 בפברואר 2014.
  33. ^ 1 2 3 שולה פרומר, ידיעות אחרונות, יום שישי, 12 בדצמבר 1997.
  34. ^ דקל שחרור, בדרך אל הכושר, שתי ערים, 30 במאי 1997, עמ' 44.
  35. ^ ציפורה, חדשות של שבת, 25 בנובמבר 1988, עמ' 15.
  36. ^ שוש אביגל, כמו סרט בתלת מימד, חדשות, 27 בדצמבר 1988, עמ' 21; רונן טל, אקרובטיקה, חדשות, 27 בדצמבר 1988, עמ' 21.
  37. ^ מרב יודילוביץ', המועמדים לפרס התיאטרון: הקאמרי מוביל, באתר ynet, 18 בפברואר 2002
  38. ^ 1 2 3 אילן גזית, באתר ספר הקולנוע הישראלי
  39. ^ ידיעות חולון בת ים, 17 בדצמבר 1997, עמ' 58-56.
  40. ^ Cannes Film Review: ‘The Kindergarten Teacher’ , וראייטי, 21 במאי 2014.
  41. ^ ידיעות אחרונות, 7 ימים, 28 בספטמבר 2001.
  42. ^ 1 2 אילן גזית: ספורטאי בארץ הבלהות, ידיעות אחרונות, 4 בספטמבר 1986.
  43. ^ חדשות של שבת, 22 במרץ 1985, עמ' 12.
  44. ^ חדשות, 15 באפריל 1985, עמ' 60.
  45. ^ הקרנבל של מיכל עולה על הבמה בפורים, ידיעות אחרונות, ערוצים מדריך לטלוויזיה, כבלים, רדיו, קולנוע ובידור, 1 – 7 במרץ 1996.
  46. ^ אושר ללא גבול, באתר אישים
  47. ^ יעלי בעולם התיאטרון, באתר אישים
  48. ^ עדן ארביב, אילן גזית מציג: בחירות בשלט רחוק, גל גפן, 19 באוגוסט 2018.
  49. ^ גזית הוא אחד משלושה סגנים: יורם לוי, על אף הטענות לניגוד עניינים, עזרא סיטון מונה לסגן ראש העיר, השקמה חולון, 8 באפריל 2019.
  50. ^ יואב בן פורת, הכירו את חברי מועצת העיר החדשה בחולון – 2018, 1 בנובמבר 2018.
  51. ^ חופית כהן-אולאי, ניפגש בסיבוב הבא: איפה נמצאים היום המתמודדים על ראשות העירייה?, ynet חולון, 31 בדצמבר 2021.
  52. ^ אורן שטרנברג, המשנה לראש העיר, אילן גזית: "יש לאפשר את פתיחת מערכת החינוך לגיל הרך ולשחרר את ההורים לחזור לעבודה", השקמה חולון, 14 בפברואר 2021.
  53. ^ ציפורה, מוסף חדשות, 17 באוגוסט 1990, עמ' 14.
  54. ^ האתר של לימור גזית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אילן_גזית&oldid=39764569"