איסידרו לאנגרה
 | ||||
| לאנגרה בזמן ששיחק בסן לורנסו, בשער המגזין אל גראפיקו | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה | 25 במאי 1912 פסאיה, ספרד | |||
| פטירה | 21 באוגוסט 1992 (בגיל 80) אנדואאין, ספרד  | |||
| שם מלא | איסידרו לאנגרה גאלארגה | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
איסידרו לאנגרה (בספרדית: Isidro Lángara Galarraga; 25 במאי 1912, פסאיה שבספרד – 21 באוגוסט 1992, אנדואין, ספרד) היה כדורגלן ספרדי, ששיחק בעמדת החלוץ.
בין השנים 1934–1936 זכה לאנגרה שלוש פעמים ברצף בפרס הפיצ'יצ'י.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאנגרה החל את הקריירה בכמה קבוצות מקומיות. בגיל 18 כששיחק במועדון טולוסה מהליגה השלישית בספרד, ריאל אוביידו צירפה אותו לשורותיה והוא נשאר באוביידו עד תחילת מלחמת האזרחים בספרד (1936).
בין השנים 1930–1936 בהן שיחק באוביידו, זכה לאנגרה בשלושה פרסי פיצ'יצ'י בשלוש עונות רצופות. בעונת 1933/1934 כבש 60 שערים ב-32 הופעות בלבד, דבר ההופך אותו לשחקן הספרדי שכבש הכי הרבה שערים בעונה אחת.
לקראת תחילת מלחמת האזרחים שיחק משחק אחד במועדון אתלטיק בילבאו בדצמבר 1936.
בזמן המלחמה שיחק לאנגרה משחקי ראווה ברחבי אירופה עם הצוות הלאומי הבסקי כדי לגייס כספים למאמץ המלחמתי. במהלך המלחמה שיחק גם בקבוצה אוזאקי שבמקסיקו וסיים איתה במקום השני בליגה המקסיקנית.
לאחר המלחמה חברו לקבוצה, אננגל זובייטה, הציע לו לשחק בסן לורנסו שבארגנטינה, וכך גם עשה. בשנת 1939 כבש רביעייה בהופעת הבכורה שלו נגד ריבר פלייט וגם הפך למלך השערים של הליגה בשנת 1940 כשכבש 33 שערים. בסך הכל כבש 110 שערים ב-121 הופעות עבור סן לורנסו, כולל זכייה בגביע והגעה לגמר הקופה אדריאן סי אסקובר בשנת 1939.
בשנת 1943 חתם במועדון אספנייה מהליגה המקסיקנית שם זכה בתואר הליגה בפעם הראשונה (והיחידה), והיה מלך השערים של הליגה פעמיים. לאנגרה הוא השחקן היחידי עד היום שזכה גם בתואר מלך השערים שלוש פעמים בליגה בכירה באותה מדינה וגם בתואר בליגה הבכירה בשלוש יבשות שונות.
לאחר שנים רבות בחו"ל חזר לריאל אוביידו שבספרד לשנתיים, בהן כבש 23 שערים ב-29 משחקים.
לאנגרה זכור ככובש מצטיין ובגיל 34 עדיין היה יכול להופיע ברמות הגבוהות ביותר. לאחר הפרישה חזר להתגורר במקסיקו.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו מקריירת משחק אימן לאנגנה את הקבוצה הצ'יליאנית אוניון אספניולה וזכה עימה בליגה הצ'יליאנית. לאחר מכן אימן גם את הקבוצה פואבלה המקסיקנית בין השנים 1952–1953 וזכה עימה בגביע מקסיקו.
לאחר פרישתו מקריירת האימון בילה את מרבית חייו בדרום אמריקה, ולאחר מכן חזר לאזור ביתו בספרד בסוף שנות השבעים לחייו, שם נפטר ב-21 באוגוסט 1992.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איסידרו לאנגרה, באתר Transfermarkt
- איסידרו לאנגרה, באתר BDFutbol
- איסידרו לאנגרה, באתר WorldFootball.net
- איסידרו לאנגרה, באתר National Football Teams
- איסידרו לאנגרה, באתר FootballDatabase.eu
| נבחרת ספרד - מונדיאל 1934 | ||
|---|---|---|
| בוסק | קמפנאל | צ'אצ'ו | סילאורן | סיריאקו | פדה | גורוסטיקה | אילריו | איראראגורי | לפואנטה | לאנגרה | לקווה | מרקולטה | מרין | מוגרסה | נוגס | קינקוסס | רגיירו | סולה | ונטולרה | סבלו | זאמורה | מאמן: גארסיה סלסר |  | |