איספרבניק

איסְפְּרַבְניק (ברוסית: исправник; ברומנית: ispravnic) הוא שם היסטורי של תפקיד מנהלי או תואר בדרגה נמוכה-בינונית בהייררכית האצולה באימפריה הרוסית ובנסיכויות הרומניות (נסיכויות הדנובה).

אימפריה הרוסית או רוסיה הצארית

באימפריה הרוסית ה"איספרבניק" היה:

מפקד המשטרה המקומית ב"אוּייזד", תפקיד שנוסד בשנת 1775 על ידי הקיסרית יקתרינה הגדולה. האיספרבניק היה כפוף למושל.

התפקיד נקרא בדרך כלל קפיטן איספרבניק (капитан-исправник) או "זמסקי קפיטאן" (земский капитан). הוא היה נבחר כל שלוש שנים מקרב האצולה המקומית. האיספרבניק עמד גם בראש בית המשפט המקומי "ניז'ני זמסקי סוּד" (מ-1837 - "זמסקי סוד") שכלל חוץ ממנו עוד 2–3 נציגי האצולה המקומית ושל איכרי המדינה. האיספרבניק ובית המשפט המקומי היה יכול לדון בסכסוכים בין הסוחרים ובין בויארים, איכרים וכו'. הוא לא הוסמך להעניש בויארים מכל דרגה שהיא. הוא היה מדווח על היקף היבול השנתי של הדגנים, היה אחראי על הגיוס וכו'.
בתי משפט אלו בוטלו בשנת 1862. החל משנת 1862 האיספרבניק של האוייזד התמנה על ידי מושל המחוז והיה ראש המשטרה האוייזדית - כששם התפקיד היה "האיספרבניק של האוייזד" (אוייזדני איספרבניק). בית המשפט של האוייזד היה דן רק במשפטי הכפריים ולא פעל בערים. החל משנת 1862 האיספרבניק שלך האוייזד לא נבחר יותר אלא התמנה על ידי המושל ואחר כך מינויו אושר על ידי משרד הפנים.

נציגו של מושל מחוז באוייזד בגוברניות או הפלכים של פולין הקונגרסאית, של הקווקז, האזור הטרנסכספי, חבל טורקסטן ופריאמוריה.

הוא היה אחראי על הביטחון הציבורי ועל המנהל המקומי באוייזד.
האיספרבניק של האוייזד היה חייב לערוך פעמיים בשנה בקורות רשמיות ברחבי האוייזד.
לאיספרבניק היו כפופים "פריסטאבים" (cтановой пристав - סטנובוי פריסטאב) - מפקדי משטרה זוטרים.
מבחינת ההייררכיה הפקידותית של האימפריה הצארית האיספרבניק נמצא בדרגה 7 - של "יועץ חצר" ("נדבורני סובטניק").
התפקיד "איספרבניק" בוטל במהפכת פברואר 1917 והוחלף בזה של מפקד (נאצ'אלניק") המשטרה (בפולין - ב-1915 עם הכיבוש הגרמני בימי מלחמת העולם הראשונה).

דמות האיספרבניק במדיה האמנותית

בספרות:

בספרות הרוסית מופיעות תכופות דמויות של איספרבניקים, למשל בפרק החמישי של הרומן "דוברובסקי" מאת פושקין, בשיר "מי חי טוב ברוסיה" (Кому на Руси жить хорошо) מאת ניקולאי נקרסוב, קיים אזכור גם בסיפור "הגלימה" מאת גוגול (על הקפיטן-איספרבניק שכעס כי אומרים שכל האיספרבניקים שיכורים), ב"נפשות מתות" מאת גוגול או בסיפור של צ'כוב - "הסלון 6", אצל יבגני זמיאטין ב"סיפור פרובינציאלי" (אוייזדוניה) - הפרק "דאגות של איספרבניק" וכו'.

האיספרבניק היא דמות המוזכרת תכופות גם בספרות של עמים אחרים באימפריה הצארית, לרבות הספרות היהודית במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

באמנות:

1904 - "כלבי המזחלה של האיספרבניק" צילום מאת יפים דמידוב
הגעת הקפיטן-איספרבניק - איור של מארק שאגאל ל"נפשות מתות" מאת גוגול
1948 - אדם ללא דרכון בפני הקפיטן-איספרבניק - ציור מאת מארק שאגאל

הנסיכויות הרומניות (נסיכויות הדנובה)

בנסיכויות הרומניות האיספרבניק היה:

א.בוולאכיה במאות 15-18 -תפקיד או תואר של בויאר האחראי על ביצועה של הוראת השליט. היה נציג השלטון במשפטם של בויארים, בכתיבתה ואישורה של צוואה, עריכת חקירה פלילית במקום, עריכת חיפושים בבתים, מעצר שודדים או עבריינים אחרים. התפקיד במשמעות הזאת הוזכר לראשונה ב-1481 בוולאכיה^[1]

האיספרבניקים היו ידועים תכופות במעשי עושק אכזריים על חשבון האיכרים. במולדובה של המאות ה-17–18 הם היו זכאים לנכס לעצמם 4% מהקנסות והמסים שגבו. היו מפקיעים מהאיכרים כלים, בעלי חיים, כסף, היו משכפלים להם את החובות והמסים פי שניים או פי ארבעה כרצונם החופשי, ובמקרה של התנגדות, היו עוצרים ומענים אותם ואת בני משפחותיהם.^[2] בנוסף סחרו האיספרבניקים בפטורים והנחות לכל איכר או כפר שהרבה במחיר.^[3] על מנת להגביל את השחיתות בשלב מסוים קבע השלטון לאיספרבניק שכר קבוע של 5000 פיאסטר לשנה, אך הוא היה מעדיף להשאיר את הסכום הזה כשוחד ל"ויסטייר" האחראי על האוצר או לחברים אחרים במועצת החצר - ה"דיוואן".^[4]

ב. בנסיכויות וואלכיה ומולדובה - תפקיד או תואר של בויאר העומד בראש מחוז ("ז'ודץ" בוולאכיה או "צינוט" במולדובה) כנציג של השליט - לימים פרפקט.

באותו מובן - של "פרפקט" - התמנו "איספרבניק"ים (ispravnic de ținut) בכל מחוז ולאכיה בהתאם לרפורמות משנת 1741 של השליט הפנריוטי קונסטנטין מברוקורדט. להם היו כפופים פקידים שנקראו "פרקלאב" או "וטאמאן" או "וורניצ'ל" במולדובה. האיספרבניק של בוקרשט היה ממלא את מקום השליט בהיעדרו. הנסיכות מולדובה הייתה מחולקת בימי שטפן הגדול ל-23 מחוזות - "צינוט" (ținut), בריבוי - ținuturi, - ובראשו של כל אחד מהם עמד איספרבניק. כך היו איספרבניקים של סורוקה, של רומאנאץ. קדם לתפקיד זה התאר או התפקיד של פרקלאב.

ג. תפקיד אחראי - למשל בכרוניקה של גריגורה אורקה מציינים שדרגטורים שונים הם "איפסקבניקים" (אחראים) על תחומים שונים למשל, המוכס הגדול (מארה ואמש) (mare vameș) -הוא "איספרבניק" על הסוחרים, הז'יטניצ'ר הוא ה"איספרבניק" האחראי על מחסני הדגן והלחם, הארמאש הגדול - הוא ה"איספרבניק" על בתי הסוהר ועל מערכת הענישה, הויסטייר הגדול - "איספרבניק" על האוצר וכו'

^[5]

ד. שופט בדרגה הנמוכה ביותר- היה מבצע חקירות מקומיות, מסדיר צוואות וכו'.

ה. בתחילת המאה ה-14 במולדובה - ראש המשטרה

ו. מנהל אחוזה, מנהל נכס, אב בית, אפוטרופוס, וכו'

דמויות חשובות בהיסטוריה של הרומנים - כמו מיכאי האמיץ, קונסטנטין ברנקוביאנו, בארבו שטירביי, אנשי רוח כמו ינקיצה וקרסקו או קוסטאקבה קונאקי מילאו בתחילת הקריירה שלהם תפקידי איספרבניק.

דמות האיספרבניק בספרות הרומנית

ידועה שאיפתה של גיבורת הקומדיה של וסילה אלכסנדרי, "קיריצה בפרובינציה" (1855) להשיג לבעלה, ברזוי, את התפקיד "איספרניבק" כדי שהיא תהפוך בתורה ל"isprăvniceasă" (אשת האיספרבניק = "איספרבניצ'אסה").
על איספרבניקים כותבים סופרים רומנים כמו אלקו רוסו ב (Cântare României) "שירת רומניה"' ושוב ווסילה אלכסנדרי, למשל ב"סיפורו של מטבע" (Istoria unui galbân)
על מעשי העושק של האיספרבניקים המחוזיים כתב ג. סיון ב"Suvenire contimpurane" (זיכרונות עכשוויים)

לקריאה נוספת

Анучин Е. Н. Исторический обзор развития административно-полицейских учреждений в России, с Учреждения о губерниях 1775 г. до последнего времени. СПб., 1872; (א.נ. אנוצ'ין - סקירה היסטורית של התפתחותם של המוסדות המנהליים - משטרתיים ברוסיה - החל מהקמת הגוברניות ב-1775 ועד לאחרונה)
Середа Н. В. Реформа управления Екатерины Второй. М., 2004. (נ.ו. סרדה - רפורמת המנהל של יקתרינה הגדולה)
Doru Dumitrescu, Mihai Manea Mic dicționar enciclopedic de termeni istorici Editura Meronia 2008
G.Sion Suvenire contimpurane Polirom, București 2014
Nicolae Stoicescu - Sfatul domnesc și marii dregători din Țara Românească și Moldova

Academia R.S.România, București 1968

,Pompiliu Eliade - Influența franceză asupra spiritului public în România, Originile '' -

1982, Editura Univers București

קישורים חיצוניים

לפי Alexei Agachi - Ţara Moldovei şi Ţara Românească sub ocupaţie militară rusă (1806-1812), Editura Pontos, Chișinău 2008

באתר Muzeul din inima mea לפי Vasile Breban Dicţionar general al limbii române. Vol. I. – Bucureşti, 1992, p. 489 Vasile Breban Instituţii feudale din Ţările Române. Dicţionar p. 237-239;

מונחים בתחום האוצר הציבורי - חלק ב - שמות תפקידים ציבוריים

"Cristina Ioniță Terms from public finance field in "Sămile Vistieriei Moldovei The Seals of the Moldovan Vistiery (1763-1826). Second part: Names of public positions Ed. Universității din Suceava 2015 site Diacronia ציטוטים מ:

2009 DEX (המילון המבואר של השפה הרומנית - האקדמיה הרומנית, הוצאה לאור אוניברס אנצ'יקלופדיק גולד, בוקרשט 2009)
Lazăr Șăineanu - Dicționarul explicativ al limbei române ediția a 8-a, București 1938

לאזר שייניאנו - המילון המבואר של השפה הרומנית, המהדורה השמינית, בוקרשט 1938

הערות שוליים

^ M.Dumitrescu, M.Manea 2008 p.164
^ G.Sion
^ P.Eliade ע' 54-53
^ V.Breban 1992
^ Grigore Ureche Letopisețul Țării Moldovei

[1] M.Dumitrescu, M.Manea 2008 p.164

[2] G.Sion

[3] P.Eliade ע' 54-53

[4] V.Breban 1992

[5] Grigore Ureche Letopisețul Țării Moldovei

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

	יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב