אירובים

המונח "אירובים" מפנה לכאן. לערך העוסק באורגניזם החי בנוכחות חמצן, ראו אווירני.
אירובים
נערים אירובים
נערים אירובים
אוכלוסייה
36,000[1]
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
אתיופיהאתיופיה אתיופיה
שפות
תיגרינית · אירובית
דת
נוצרים (אורתודוקסים · קתולים) · מוסלמים
קבוצות אתניות קשורות
סהוים · תגרים

אירובים (געז: ኢሮብ, "אירוב") קבוצה אתנית קטנה החיה ברובה בנפת אירוב שבמחוז המזרחי במדינת תיגראי שבצפון אתיופיה.

האירובים הם אחת מקבוצות הסהוים והם עצמם מורכבים משלוש תתי קבוצות[2] "בית בוקנייתו", "בית אדגבה" ו-"בית חסבלה". האירובים הם הקבוצה הסוהית היחידה אשר חייה בגבולות אתיופיה והיא גם היחידה שהיא נוצרית בעיקרה.

מסורות מסוימות גורסות שהאירובים הם צאצאים של מתיישבים יוונים או רומאים שהגיעו דרך עיר הנמל אדוליס ועל כך הם נקראים אירובים, שיבוש של הכינוי "אירופים". מסורות אחרות טוענות שהאב המייסד של הקבוצה נקרא אנדריאס והוא בנם של מלך רומא והלנה, בתו של שלמה המלך.[3]

בתקופת השופטים סבגדיס, שום עגמה שהיה אירובי שלט על תיגראי, סימן, חמסיאן, אקלה גוזאי וסריה. החל מן המאה ה-18 ואילך החלו הסהוים להתאסלם והקבוצה הייתה היחידה שלא התאסלמה והייתה נוצרית אורתודוקסית. בשנת 1846 הקים ארגון קהילת השליחות (אנ') מיסיון קתולי בקרב האירובים ורבים מהם קיבלו דת זו לרבות בית בוקנייתו.[3]

בתקופת הכיבוש האיטלקי אירובים רבים פעלו כנגד שלטונם לרבות אישיים כגון דג'זמץ' איילה סבחת ודג'זמץ' קסה סבחת שבסיסים היה בהר אסימבה שבאזור עגמה.[4] במהלך מלחמת האזרחים האתיופית אירובים רבים שיתפו פעולה ונתנו מחסה לכוחות המורדים ובראשם הוויאנה והיחאפה.

כיום מולדת האירובים שנכללה במחוז ההיסטורי עגמה מחולקת בין נפות שונות כאשר האזור בעל הרוב האירובי הפך להיות נפת אירוב.

שפתם של האירובים היא האירובית שהיא ניב דרומי של הסהוית שהיא שפה כושית. כיום רוב האירובים דוברים תיגרינית כשפת אם.

רובם המכריע של האירובים נוצרים ומיעוט קטן הוא מוסלמי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירובים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Irob, Saho
  2. ^ יש חוקרים המוספים לשלוש הקבוצות את קבוצת האגלה אשר יושבת על גבול אתיופיה-אריתריאה
  3. ^ 1 2 Rainer Voigt, "Irob" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: He-N, Otto Harrassowitz Verlag, 2007, ISBN 344705607X, p. 187-188
  4. ^ Anthony Mockler, Haile Selassie's War, Signal Books, 2003, ISBN 1902669533, p. 66