איתמר ורהפטיג

איתמר ורהפטיג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1943 (בן 81 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
אב זרח ורהפטיג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב איתמר ורהפטיג (נולד ב-תש"ג, 1943) עומד בראש צוות המחקר במכון "משפטי ארץ" בעפרה, מעביר שיעורים בדיני ממונות, מכהן כאב בית דין פרטי לממונות הפועל במעלה אדומים, וכרב קהילת "מעלות דוד" בעיר. הוא מרצה למשפט עברי באוניברסיטת בר-אילן ומעורכי כתב העת "תחומין".

איתמר ורהפטיג נולד למשפחת משפטנים. אביו היה השר ד"ר זרח ורהפטיג, ודודו, ד"ר שילם ורהפטיג, כיהן כיועץ למשפט עברי במשרד המשפטים. בצעירותו למד בישיבת ההסדר כרם ביבנה[1], נפצע במלחמת ששת הימים בעת כיבוש מוצב ג'לבינה ברמת הגולן[2].

בשנת 1973 קיבל תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית[3] ובשנת 1977 קיבל תואר דוקטור למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים על עבודה שכותרתה "למהותו של החוזה במשפט העברי". למד בישיבת הר עציון ובשנת 1980 עם הקמת כתב העת "תחומין", היה לעורכו.

הרב איתמר ורהפטיג נחשב לאחד המומחים לנושא המשפט העברי ואפשרות שילובו בחקיקה בישראל – יוזמה אשר החלה בטרם הקמת מדינת ישראל, בידי הרב הראשי דאז, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בפועל היא היא נשארה בתחומי לימודי המשפט העברי באוניברסיטאות, בבתי הדין לממונות וכמקור השראה ב"חקיקה הישראלית". הרב זכה ב'אות יקיר המשפט העברי' על שם מנחם אלון, לשנת תשע"ח.[4]

במסגרת עבודתו חקר את כתבי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ואף הוציא לאור חלק מכתביו. כמו כן, הוא הוציא לאור את כתביו של הרב איסר יהודה אונטרמן.

על האישים שהשפיעו על תפיסת עולמו, ציין הרב ורהפטיג: "גבשתי השקפת עולם תורנית לאומית בעקבות אבא ואמא והחינוך הישיבתי, בעיקר בכרם ביבנה. ואוסיף את הדמויות שרבות השפיעו עלי מלבד אבא - הרב הרצוג, הרב ליכטנשטיין והרב זלמן נחמיה גולדברג".[5]

ורהפטיג נשוי לגולדה רבקה (לבית גולדפלד) ולהם עשרה ילדים. מתגורר במעלה אדומים.

נכון לשנת תשפ"ד ראו אור מספר ספרים פרי עטו[6] ומאות רבות של מאמרים:[7]

  • למהותו של החוזה במשפט העברי (תשל"ח)
  • ההתחייבות: תוקפה, אופיה וסוגיה (תשס"א)
  • צנעת אדם: הזכות לפרטיות לאור הלכה (תשס"ט)
  • עליך זרח: חייו ופועלו של השר ד"ר זרח ורהפטיג (תשע"ח)[8]
  • גבורות איתמר - מבט של תורה בימי הקורונה (תשפ"ג)

כמו כן, הרב ערך מספר ספרי יובל וספרי זיכרון - לרב יהודה גרשוני, לרב עוזי קלכהיים ועוד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

משיעוריו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]