אלי ישי

אלי ישי

אלי ישי, 2009
לידה	26 בדצמבר 1962 (בן 61) כ"ט בכסלו ה'תשכ"ג ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	ישיבת פורת יוסף
מפלגה	ש"ס, יחד, הליכוד
סיעה	ש"ס
סגן ראש הממשלה ושר הפנים ה־18 31 במרץ 2009 – 18 במרץ 2013 (4 שנים) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → מאיר שטרית גדעון סער ←
3 ביוני 2002 – 28 בפברואר 2003 (271 ימים) תחת ראש הממשלה אריאל שרון → אריאל שרון (מ"מ) אברהם פורז ←
7 במרץ 2001 – 23 במאי 2002 (שנה) תחת ראש הממשלה אריאל שרון → חיים רמון אריאל שרון (מ"מ) ←
סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה ה־22 4 במאי 2006 – 31 במרץ 2009 (שנתיים) תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט → אהוד אולמרט בנימין בן אליעזר ←
שר העבודה והרווחה ה־19 18 ביוני 1996 – 11 ביולי 2000 (4 שנים) תחת ראשי הממשלות בנימין נתניהו אהוד ברק → אורה נמיר רענן כהן ←
חבר הכנסת 17 ביוני 1996 – 31 במרץ 2015 (18 שנים) כנסות 14 - 19
תפקידים נוספים יו"ר מפלגת ש"ס יו"ר מפלגת יחד מזכ"ל מפלגת ש"ס מנכ"ל אל המעיין

אליהו (אלי) ישי (נולד ב-26 בדצמבר 1962, כ"ט בכסלו ה'תשכ"ג) הוא פוליטיקאי ישראלי. היה יו"ר מפלגת ש"ס בין השנים 1999–2013, וכיהן מטעמה כחבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל, כולל שר הפנים, שר העבודה והרווחה ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.

ישי נולד בירושלים, שני מתוך שמונת ילדיהם של איווט-פורטונה וציון ישי, שעלו מתוניסיה. בנעוריו למד בישיבות חורב, "פורת יוסף" בירושלים וישיבת הנגב בנתיבות. בשנים 1980–1983 שירת בצה"ל תחילה כטנקיסט ולאחר מכן כמש"ק דת בגדוד "אבירי המרכז" של מרכז ההובלה^[1]. לאחר שירותו הצבאי למד מסגרות ועבד במוסך כרתך ומסגר.

ישי החל את דרכו הפוליטית בשנת 1984 כעוזר נציג ש"ס במועצת עיריית ירושלים, נסים זאב במקביל לעבודתו במוסך. בשנים 1987–1988 כיהן כחבר מועצת העירייה. בשנת 1988 מונה לעוזר שר הפנים אריה דרעי, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1990^[2]. לאחר מכן מונה למזכ"ל ש"ס וכיהן בתפקיד זה עד 1996, כמו גם כראש המחלקה המוניציפלית בש"ס. בין השנים 1994–1996 כיהן כמנכ"ל "אל המעיין", רשת החינוך של התנועה.

בשנת 1996 נבחר לכנסת מטעם ש"ס ומונה לשר העבודה והרווחה בממשלת נתניהו. ב-1999, לאחר פרישתו הזמנית של אריה דרעי מהחיים הפוליטיים עקב הרשעתו בפלילים, מונה ליו"ר ש"ס.

ביולי 2000 הוביל את ש"ס לפרישה מהממשלה עקב ועידת קמפ דייוויד. במרץ 2001 מונה לסגן ראש הממשלה ושר הפנים בממשלת שרון הראשונה. במאי 2002 עורר משבר קואליציוני עם הצבעת מפלגתו נגד תוכנית "חומת מגן כלכלית". ככל שרי ש"ס הוא פוטר והושב לתפקידו שבועיים מאוחר יותר.

בבחירות לכנסת השש עשרה במרץ 2003, בפעם הראשונה שישי הוביל אותה בבחירות, ירדה ש"ס מ-17 מנדטים ל-11 מנדטים. במהלך מערכת הבחירות נקלעה ש"ס לבעיות רבות: הרב כדורי הסיר את תמיכתו בה ותמך במקום זאת ברשימת "אהבת ישראל" של נכדו^[3] (שהסתבכה בהפצת קמיעות^[4], בדומה לש"ס במערכות הבחירות הקודמות^[5]); החלפתו של דרעי בישי בעקבות הרשעתו של דרעי גרמה לירידה ברמת המוטיבציה של הפעילים, וגם ביטול חוק הבחירה הישירה פגע במפלגה, שכן תומכי ליכוד רבים שנהגו להצביע לראש הליכוד ולש"ס גם יחד (הצבעה בשני פתקים), חזרו להצביע לליכוד (הצבעה בפתק אחד).

אחרי הבחירות נותרה ש"ס באופוזיציה, בעת שיריבתה הפוליטית הבולטת, מפלגת שינוי, זכתה בתיקים החשובים ביותר לש"ס. נוכח תוכנית ההתנתקות נחלשה יציבותה של ממשלת שרון, והלה החל לקיים מגעים עם מפלגות אופוזיציה, כולל ש"ס, במטרה לצרפן לממשלה וליצבה. מנהיג מפלגת שינוי, טומי לפיד, זעם על המגעים של שרון עם ש"ס ומפלגתו פרשה בסוף 2004 מהקואליציה. ישי התנגד לתוכנית ההתנתקות ובפברואר 2004 הציע לראש הממשלה שרון לשקול מחדש את מהלכיו המדיניים בנימוק ש"הפלסטינים מפרשים לא נכון את מהלכיו". לדברי ישי, "עם ישראל רווי דוגמאות שהפזיזות מן השטן"^[6]. עם ההצבעה בכנסת על תוכנית ההתנתקות ב-2005, היה ישי בעמדת המיעוט והצביע נגד^[7].

במהלך הבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006 מפלגת ש"ס שילבה קמפיין חברתי עם קמפיין דתי ושידרה תשדירים בהם הרבנים יצחק כדורי ועובדיה יוסף קוראים להצביע ש"ס ומברכים את המפלגה ובוחריה. כמו כן תקפה ש"ס את בנימין נתניהו על רקע מדיניות קיצוץ הקצבאות שהנהיג כשר אוצר. ישי הוביל את ש"ס להישג של 12 מנדטים. עם הצטרפותו לקואליציה של ראש הממשלה אהוד אולמרט, התמנה לסגן ראש הממשלה ושר התמ"ת. בתפקידו זה ביטל את תוכנית מהל"ב והחליפה בתוכנית אורות לתעסוקה, והקים את הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

ישי תמך במספר מבצעים צבאיים והתבטא בעד הרחבתם. במהלך מבצע עופרת יצוקה אמר: "יש צורך להפציץ אלפי בתים בעזה, להחריב את עזה. פשוט כך. רק ככה החמאס יבין שנגמרו המשחקים והשקט יחזור לאזור"^[8].

ראש הממשלה אולמרט התפטר בעקבות חקירותיו הפליליות, וציפי לבני החליפה אותו בהנהגת מפלגת קדימה. ניסיונה להרכיב ממשלה על בסיס הקואליציה הקיימת עלה על שרטון כתוצאה של אי הסכמות עם ש"ס. ש"ס בראשות ישי דרשה במשא ומתן להגדיל את קצבאות הילדים. הצדדים קיימו מספר פגישות בהן לא הגיעו להסכמה על התקציב שיוקצה לקצבאות ועל חלוקתו על פני השנים. לאחר שנציגי ש"ס דחו את הצעת קדימה להגדיל את קצבאות הילדים בסכום של כ-800 מיליון ש"ח וסירובה של קדימה להעלאתם לכמיליארד שקלים^[9], הציבה לבני אולטימטום והודיעה כי אם לא תצליח להרכיב ממשלה בתוך שלושה ימים, היא תודיע לנשיא כי לא הצליחה להרכיב ממשלה ותבקש ממנו לקיים בחירות^[10]. ב-25 באוקטובר פרסמה מועצת חכמי התורה של ש"ס הודעה, לפיה חילוקי דעות בנושאי הקצבאות וירושלים התגלעו במהלך המשא ומתן, ולכן ש"ס לא תוכל לשבת בממשלה בראשות לבני^[11]. בדיעבד טען ישי כי "באנו למשא ומתן בתום לב, עם רצון להצטרף לממשלה. אם היו נענים לדרישותינו - היינו בפנים^[12]." לבני הודיעה לנשיא פרס ב-26 באוקטובר כי לא עלה בידה להקים ממשלה, על-אף ההסכם שהושג עם מפלגת העבודה^[13].

עם הצטרפותה של ש"ס לממשלת הליכוד בראשות נתניהו בשנת 2009 מונה ישי לשר הפנים. בתפקיד זה פעל לגירושם של עובדים לא חוקיים מישראל וכנגד ההסתננות מאפריקה לישראל. נמתחה עליו ביקורת ציבורית עקב אחריותו על שירותי הכבאות וההצלה אשר התקשו להתמודד עם שרפת הענק בכרמל בשנת 2010. לאחר שנתבקש לחקור את העניין על ידי ממשלת ישראל, קבע מבקר המדינה כי ישי נושא באחריות מיוחדת לכשלים שנמצאו במערך שירותי הכבאות וההצלה בישראל^[14].

באוקטובר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, לאחר הודעתו של דרעי על שובו לחיים הפוליטיים גם במסגרת רשימה עצמאית, ולאחר מספר פרשות תקשורתיות סביב נושאי דת ומדינה^[15], החל מעמדה של ש"ס להתערער. מרבית הסקרים צפו ירידה מסוימת בכוחה, וחזו שאם אריה דרעי ירוץ במסגרת מפלגה עצמאית בשם "תיקון", הוא יקבל 8 מנדטים^[16], וש"ס תרד ל-7 מנדטים. לאור זאת, רמז יו"ר המפלגה אלי ישי לאריה דרעי לחזור אל המפלגה כתחליף לריצה במסגרת תנועה עצמאית^[17]. דרעי שב למפלגה כאשר ברקע החל משא ומתן כדי לפתור את שאלת הנהגת התנועה והמפלגה, בעוד השניים, דרעי וישי, טוענים לכתר. לבסוף, הגיעו השניים להסכמה על הנהגה משותפת ומשולשת שתכלול גם את חבר המפלגה אריאל אטיאס זה לצד זה כשסמכויות ניהול המפלגה והקמפיין הפוליטי יתחלקו בין השלושה^[18]. כחודשיים לאחר הבחירות, מינה הרב עובדיה יוסף עצמו את אריה דרעי ליו"ר המפלגה, במקומו של אלי ישי.

בדצמבר 2014, ערב הבחירות לכנסת העשרים, שהיו הבחירות הראשונות לאחר פטירתו של הרב עובדיה יוסף, עקב כך שהודח מראשות התנועה, הכריז ישי על הקמת מפלגת "יחד - העם איתנו", המפלגה רצה ביחד עם מפלגת "עוצמה יהודית". הרשימה המאוחדת קיבלה 2.97% מהקולות הכשרים ולא עברה את אחוז החסימה. ישי הודיע שהמפלגה תמשיך בפעילות חוץ פרלמנטרית. בעקבות הכישלון בבחירות ואי קבלת מימון מפלגות שקעה המפלגה בחובות כבדים, שלחלקם ערב ישי^[19].

באפריל 2017 הודיע הרב מאיר מאזוז על פתיחת ההתפקדות למפלגת יחד לקראת פריימריז^[20].

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018 הכניסה מפלגת יחד 26 מנציגיה למועצות הרשויות המקומיות, חלקם ברשימה עצמאית וחלקם ברשימות משותפות.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הגיש ישי את רשימת יחד בראשותו, אך בהמשך פרש והודיע על תמיכה ברשימת יהדות התורה^[21].

ב-2021 התפקד לליכוד^[22].

בראיון לעיתונאי יאיר אטינגר ב-2023 חשף כי בכוונתו לשוב לציבוריות הישראלית אך לא פירט באיזו מסגרת^[23].

ישי נשוי לציפי משנת 1982, אב לחמישה וגר בשכונת הר נוף בירושלים.

ב-2017 החל ישי לייעץ לחברת ההיסעים "ריידר"^[24].

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אלי ישי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלי ישי

• אלי ישי, באתר הכנסת
• אלי ישי, ברשת החברתית פייסבוק
• אלי ישי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אלי ישי, באתר כנסת פתוחה
• רמי רוזן, אני אומר במפורש: כן אוסלו, כן פינוי חברון, כן ערפאת, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2002
• רונן מדזיני, הגאווה על הכוונת של ישי: "זה פרופיל 21", באתר ynet, 21 בינואר 2009
• יהודה שלזינגר, יצא בחוץ, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2014
• שמעון איפרגן, ‏ההתרסקות, באתר ‏מאקו‏, 3 ביוני 2015
• אליהו ישי, דף שער בספרייה הלאומית

שרי הפנים בממשלות ישראל

יצחק גרינבוים • חיים משה שפירא • ישראל רוקח • ישראל בר-יהודה • גולדה מאיר • יוסף בורג • שלמה הלל • שמעון פרס • יצחק חיים פרץ • יצחק שמיר • אריה דרעי • יצחק רבין • עוזי ברעם • דוד ליבאי • אהוד ברק • חיים רמון • אליהו סויסה • נתן שרנסקי • אלי ישי • אריאל שרון • אברהם פורז • אופיר פינס-פז • רוני בר-און • מאיר שטרית • אלי ישי • גדעון סער • גלעד ארדן • סילבן שלום • אריה דרעי • איילת שקד • אריה דרעי • משה ארבל

שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר (1948–2003):	פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • דני נוה
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (2003–2013):	אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן אליעזר • שלום שמחון
שרי הכלכלה (2013–2016):	נפתלי בנט • אריה דרעי • בנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה (2016 ואילך):	בנימין נתניהו • משה כחלון • אלי כהן • עמיר פרץ • אורנה ברביבאי • ניר ברקת

שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977)	יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם
שרי העבודה והרווחה (1977–2003)	מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007)	זבולון אורלב • אהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007–2016)	יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ
שרי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2016–2021)	חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי
שרי הרווחה והביטחון החברתי (2021 ואילך)	מאיר כהן • יעקב מרגי