אליפות וימבלדון 1984

אליפות וימבלדון 1984 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-25 ביוני והסתיימה ב-8 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

באליפות זו מרטינה נברטילובה מארצות הברית זכתה בשתי תחרויות בשנה השלישית ברציפות.

מנצחי תחרויות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות הגברים - £100,000
  • תחרות הנשים - £90,000
  • תחרות זוגות גברים - £40,000
  • תחרות זוגות נשים - £34,700
  • תחרות זוגות מעורבים - £18,000

סך הפרסים באליפות היה £1,461,896. זו הייתה השנה הראשונה שסך הפרסים היה מעל למיליון ליש"ט, ופרס על ניצחון בתחרות היה 100 אלף ליש"ט.

תחרות הגברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון מקנרו, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 16 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. ג'ון מקנרו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרויות 1981 ו-1983, ניצח בתחרות
  2. איוואן לנדל (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודח בחצי הגמר
  3. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרויות 1974 ו-1982, הפסיד במשחק הגמר
  4. מאטס וילאנדר (שוודיהשוודיה שוודיה), הודח בסיבוב השני
  5. ג'ימי אריאס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  6. אנדרס גומס (אקוודוראקוודור אקוודור), הודח ברבע הגמר
  7. יאניק נואה, (צרפתצרפת צרפת), לא השתתף עקב פציעה
  8. חוסה לואיס קלרק (ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה), לא השתתף עקב פציעה
  9. הנריק סונדסטרום (שוודיהשוודיה שוודיה), הודח בסיבוב השני
  10. אנדרס יאריד (שוודיהשוודיה שוודיה), הודח בסיבוב הראשון
  11. קווין קורן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), הודח בסיבוב הרביעי
  12. יוהאן קריק (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  13. תומאס שמיד (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודח ברבע הגמר
  14. ביל סקנלון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  15. ויטס גרולייטיס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  16. טים מיוט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי

במשחק הגמר ג'ון מקנרו מארצות הברית נפגש עם ג'ימי קונורס, גם הוא מארצות הברית, וניצח אותו ב-3 מערכות.

תחרות הנשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרטינה נברטילובה, מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 128 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 16 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. מרטינה נברטילובה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1979-1978, ו-1982-1983, ניצחה בתחרות
  2. כריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1974, 1976 ו-1981, הפסידה במשחק הגמר
  3. האנה מנדליקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחה בחצי הגמר
  4. פם שרייבר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  5. זינה גריסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב השני
  6. קתי ג'ורדן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  7. מנואלה מלייבה (בולגריה (1971–1990)בולגריה (1971–1990) בולגריה), הודחה ברבע הגמר
  8. קתי הורבאט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב השני
  9. ונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בסיבוב הרביעי
  10. ג'ו דורי (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה ברבע הגמר
  11. ליסה בונדר-קרייס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב השלישי
  12. קלאודיה קודה-קילש (מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה), הודחה בסיבוב הרביעי
  13. ברברה פוטר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בסיבוב הרביעי
  14. הלנה סוקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחה בסיבוב הרביעי
  15. אנדראה טמשברי (הונגריההונגריה הונגריה), הודחה בסיבוב הרביעי
  16. קרלינג באסט (קנדהקנדה קנדה), הודחה בסיבוב השלישי

במשחק הגמר מרטינה נברטילובה מארצות הברית נפגשה עם כריס אוורט מארצות הברית וניצחה אותה בשתי מערכות. באותה שנה היא ניצחה גם באליפות ארצות הברית הפתוחה ובאליפות צרפת הפתוחה.

תחרות זוגות גברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 16 זוגות דורגו:

  1. פט פלמינג וג'ון מקנרו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחי תחרויות 1979, 1981 ו-1983, ניצחו בתחרות
  2. מארק אדמונדסון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ושרווד סטיוארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  3. טים גוליקסון וטום גוליקסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  4. קווין קורן וסטיב דנטון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  5. פט קאש ופול מקנמי (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  6. פאבל סלוז'יל ותומאס שמיד (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו בסיבוב השלישי
  7. אלכסנדר מאייר ופרדי טאיגן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  8. קרלוס קירמאייר וקאסיו מוטה (ברזילברזיל ברזיל), הודחו בסיבוב השלישי
  9. סטפן אדברג ואנדרס יאריד (שוודיהשוודיה שוודיה), הודחו בחצי הגמר
  10. היינץ גונטהארד (שווייץשווייץ שווייץ) ובלץ טרוצ'י (הונגריההונגריה הונגריה), הודחו בסיבוב השלישי
  11. ברנרד מיטון (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ובוץ' וולטס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  12. ג'ון אלכסנדר וג'ון פיצג'רלד (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
  13. טוני גיאמאלבה וסטיב מייסטר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  14. ברודריק דייק וּוֹלי מסור (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השלישי
  15. קולין דואודסוול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) וואן ויניצקי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הראשון
  16. קן פלאק ורוברט סגוסו (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי

במשחק הגמר פט פלמינג וג'ון מקנרו מארצות הברית נפגשו עם פט קאש ופול מקנמי מאוסטרליה וניצחו אותם ב-5 מערכות.

תחרות זוגות נשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 16 זוגות קיבלו דירוג:

  1. מרטינה נברטילובה ופם שרייבר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחות תחרויות 1981-1983, ניצחו בתחרות
  2. אן הובס (בריטניהבריטניה בריטניה) וונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השני
  3. קתי הורבט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ווירג'יניה רוזיצ'י (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודחו בסיבוב הראשון
  4. ברברה פוטר ושרון ולש (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  5. רוזלין פיירבנק (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) וקנדי ריינולדס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  6. ג'ו דורי (בריטניהבריטניה בריטניה) ואן קיומורי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  7. קתי ג'ורדן ואן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
  8. קלאודיה קודה-קילש (מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה) והאנה מנדליקובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו ברבע הגמר
  9. אנדראה לנד ומרי לו פיאטק (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני
  10. כריסטיאן ז'וליסן (שווייץשווייץ שווייץ) ומרסלה מסקר (הולנדהולנד הולנד), הודחו בסיבוב השני
  11. לסלי אלן ואן וייט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  12. מימה יאושובץ (יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה) ווירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו בסיבוב השלישי
  13. ברברה ג'ורדן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ואליזבת סאיירס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השני
  14. בטינה בונגה ואווה פאף (מערב גרמניהמערב גרמניה מערב גרמניה), הודחו בסיבוב הראשון
  15. ??
  16. זינה גריסון ולורי מקנייל (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני

במשחק הגמר מרטינה נברטילובה ופם שרייבר מארצות הברית שיחקו נגד הזוג האמריקאי הנוסף קתי ג'ורדן ואן סמית' וניצחו אותן בשתי מערכות. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות אוסטרליה הפתוחה, אליפות צרפת הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה. בכך הן זכו ב-4 ניצחונות גראנד סלאם בתחרויות זוגות במהלך שנה 1984.

תחרות זוגות מעורבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. 8 זוגות קיבלו דירוג:

  1. ג'ון לויד (בריטניהבריטניה בריטניה) וונדי טרנבול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחי תחרות 1983, ניצחו בתחרות
  2. סטיב דנטון וקתי ג'ורדן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
  3. דיק סטוקטון ואן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  4. מייק אסטפ ומרטינה נברטילובה (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו ברבע הגמר
  5. קווין קורן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה) ואנדראה טמשברי (הונגריההונגריה הונגריה), הודחו ברבע הגמר
  6. ??
  7. שרווד סטיוארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ואלזבת סאיירס (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו ברבע הגמר
  8. מרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ואן הובס (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר ג'ון לויד מבריטניה וונדי טרנבול מאוסטרליה שיחקו נגד סטיב דנטון וקטי ג'ורדן מארצות הברית וניצחו אותם בשתי מערכות.

ישראל בווימבלדון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר טניסאים ישראלים השתתפו בתחרות:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]