אלכסנדר צ'רפנין
 | |
| לידה | 21 בינואר 1899 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה | 30 בספטמבר 1977 (בגיל 78) הרובע השישי של פריז, צרפת |
| מוקד פעילות | האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ארצות הברית |
| מקום לימודים | הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג |
| סוגה | אופרה, סימפוניה |
| שפה מועדפת | אנגלית, צרפתית, רוסית |
| כלי נגינה | פסנתר |
| בן או בת זוג | Lee Hsien Ming (1938–?) |
| צאצאים | סרגיי צ'רפנין, איוואן צ'רפנין |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
.jpg)
אלכסנדר ניקולאייביץ' צ'רפנין (ברוסית: Алекса́ндр Никола́евич Черепни́н; 21 בינואר 1899 – 29 בספטמבר 1977) היה מלחין ופסנתרן רוסי. אביו, ניקולאי צ'רפנין (תלמיד של ניקולאי רימסקי-קורסקוב, היה גם הוא מלחיו, וכך גם בניו, סרגיי צ'רפנין ואיוואן צ'רפנין, ושניים מנכדיו (בניו של איוואן), סרגיי וסטפאן. בנו סרגיי היה מעורב בשורשי המוזיקה האלקטרונית וכלי הנגינה האלקטרוניים. אימו הייתה בת למשפחת האמנים בנואה, אחיינית של אלכסנדר בנואה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'רפנין נולד בסנקט פטרבורג, רוסיה הצארית, והחל לנגן בפסנתר ולהלחין יצירות רבות מגיל צעיר מאוד. העידוד לעיסוקים אלה נבע מאווירת הבית, שהיה – הודות לקשר המשפחתי עם בנואה ודיאגילב – מקום מפגש להרבה מוזיקאים ואמנים ידועי-שם באותה תקופה. עד שהחל באופן רשמי בלימודי תאוריה והלחנה בסוף שנות העשרה, כבר חיבר מאות יצירות, בהן יותר מתריסר סונאטות לפסנתר. בין מוריו ברוסיה היו המלחין ויקטור בליאייב (תלמיד של אנטולי ליאדוב ואלכסנדר גלזונוב, שהכין את צ'רפנין לכניסה לקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג; לאוקדיה קשפרובה, (פסנתרנית מפורסמת, בת חסותו של אנטון רובינשטיין); והפרופסור בקונסרבטוריון ניקולאי סוקולב, גם הוא תלמיד של רימסקי-קורסקוב. בין מוריו של צ'רפנין באותו זמן היה המוזיקולוג אלכסנדר אוסובסקי, שהיה גם ידיד של ניקולאי צ'רפנין, אביו של אלכסנדר.
לאחר המהפכה של 1917, נמלטה המשפחה מסנקט פטרבורג וישבה תקופה מסוימת בטיביליסי, גאורגיה. במטענו נשא צ'רפניו הצעיר כמאתיים יצירות קצרות לפסנתר, שמספר ניכר מהן הגיעו עם הזמן לדפוס (הידועות בהן הבגאטלות אופוס 5). בטיביליסי המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון, הופיע בקונצרים הן כפסנתרן והן כמנצח וכתב מוזיקה לתיאטרון קאמרני. בגלל האווירה הפוליטית בטיביליסי אחרי שגאורגיה נכבשה על ידי הצבא האדום, בחרה משפחת צ'רפנין לעזוב את רוסיה לצמיתות בשנת 1921. הם השתקעו בפריז, שם השלים אלכסנדר את לימודיו אצל וידאל ואיזידור פיליפ, ראש מחלקת הפסנתר בקונסרבטואר של פריז, והתרועע עם קבוצת מלחינים, שכללו את בוהוסלב מרטינו, מרצ'ל מיכלוביצ'י וקונרד בק. פיליפ דאג לפרסום כמה קבצים של יצירות פסנתר קצרות, שצ'רפניו חיבר ברוסיה. מפריז פתח צ'רפניו בקריירה בין-לאומית כפסנתרן ומלחין. ב-1925 זכה בפרס שוט ל"קונצ'רטו דה קאמרה" אופוס 33. בשנת 1926 החל בביקורים שנתיים בארצות הברית ובהמשך נסע למזרח הרחוק, לכמה ביקורים ממושכים בסין וביפן בין 1934 ל-1937. הוא קידם מלחינים ביפן ובסין, ואף ייסד בית הוצאה משלו בטוקיו למטרה זו. בעת שהותו בסין, פגש את הפסנתרנית הסינית הצעירה לי הסיין מינג, ובהמשך נישאו שניהם באירופה. היו להם שלושה בנים: פטר, סרגיי ואיוואן.
בתקופת מלחמת העולם השנייה חי צ'רפנין בצרפת. המלחמה בלמה למעשה את פעילויותיו המוזיקליות. התקופה שמיד לאחר המלחמה, לעומת זאת, הביאה עמה התחדשות באנרגיות היצירה; התוצאה הייתה מספר ניכר של יצירות חשובות, החל בסימפוניה השנייה (שחוברה ב-1947, אך לא תוזמרה עד 1951). ב-1948 היגר לארצות הברית, שם השתקע בשנת 1950 בשיקגו וב-1958 היה לאזרח ארצות הברית. הוא ואשתו לימדו באוניברסיטת דה פול בשיקגו. בין תלמידיו שם היו פיליפ ראמי, רוברט מוצ'ינסקי, גלוריה קואטס וג'ון דאוני. הסימפוניה השלישית של צ'רפנין נכתבה בתקופה זו בשיקגו, בהזמנתם משנת 1951 של פטרישה ומרטין גורדון, מייסדי חברת קוסמטיקה בשם "פרינסס פאט" שפעלה בשיקגו. היצירה הוקדשה לפטרישה גורדון והתזמורת הסימפונית של אינדיאנפוליס ניגנה אותה בביצוע בכורה בשנת 1955, בניצוחו של פביאן סוויצקי. בינתיים זכתה הסימפוניה השנייה שלו לבכורה עולמית, עם התזמורת הסימפונית של שיקגו בניצוח רפאל קובליק. ב-1957 השלים צ'רפנין שתי הזמנות אמריקאיות ליצירות תזמורתיות גדולות: הדיברטימנטו אופוס 90 (לפריץ ריינר ותזמורת שיקגו) והסימפוניה הרביעית, אופוס 91 (לשארל מינש והתזמורת הסימפונית של בוסטון). ב-1964 עקר לניו יורק ולאחר זאת חילק את זמנו בין ארצות הברית ואירופה. הוא מת בפריז בשנת 1977.
התזמורת הסימפונית של סינגפור הקליטה בפעם הראשונה מאז ומעולם את כל מחזור הסימפונית שלו, בניצוח לאן שואי. ב-2008 יצאו הקלטות אלה מחדש יחד עם ביצועים של תזמורת סינגפור לששת הקונצ'רטי שלו לפסנתר (נוריקו אוגאווה, פסנתרנית), ו"תפילה סימפונית" אופוס 93, "מאגנה מאטר", אופוס 41 ועוד יצירות תזמורתיות.
צ'רפנין היה פטרון לאומי של דלתה אומיקרון, אגודת מוזיקה מקצועית בין-לאומית.[1][2]
סגנון וטכניקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירותיו המוקדמות היו מקוריות למדי וכמה מהן זכו לפופולריות מתמשכת. מכלול יצירותיו כולל שלוש אופרות, ארבע סימפוניות, דיברטימנטו (שהוא למעשה סימפוניה בכל המובנים פרט לשמו), שישה קונצ'רטי לפסנתר, מוזיקה לבלט, מוזיקה למקהלה, סולו לסקסופון אלט וכמות גדולה של מוזיקה לפסנתר סולו. הסימפוניה הראשונה שלו (1927) ראויה לציון בכך שהיא כוללת את הפרק הסימפוני הראשון אי פעם שנכתב כולו לכלי הקשה ללא גובה צליל מוגדר.
תיעוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכתבים מאת אלכסנדר צ'רפנין שמורים בגנזך המדינה בלייפציג, ארכיבי החברה של בית הוצאת המוזיקה '. פ. פיטרס (לייפציג).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר צ'רפנין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלכסנדר צ'רפנין, באתר ספוטיפיי
אלכסנדר צ'רפנין, באתר AllMusic (באנגלית)
אלכסנדר צ'רפנין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלכסנדר צ'רפנין, באתר Discogs (באנגלית)- אלכסנדר צ'רפנין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלכסנדר צ'רפנין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
- Biography of Alexander Tcherepnin – The Tcherepnin Society
- Alexander Tcherepnin: Basic Elements of My Musical Language – The Tcherepnin Society]
אלכסנדר צ'רפנין, בביצוע Rudolph Ganz interview of Alexander Tcherepnin, 1959, סרטון באתר יוטיוב- אלכסנדר צ'רפנין, בביצוע David Dubal interview of Ming Tcherepnin, 9-Mar-1984, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Delta Omicron דלתה אומיקרון
- ^ Delta Omicron, web.archive.org, 2010-01-27 27 בינואר 2010