אלכסנדר קריסטוף

אלכסנדר קריסטוף
Alexander Kristoff

קריסטוף ב-2020
לידה	5 ביולי 1987 (בן 37) אוסלו, נורווגיה
גובה	181 ס״מ
משקל	78 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	ספרינט, קלאסיקות
קבוצה נוכחית	קבוצת אונו-איקס (אנ')
קבוצות עבר	קטיושה (2017-2012) יו.איי.אי אמירטס (2021-2018) אינטרמארשה–ואנטי–גובר מאטריו (2022)
הישגי שיא	גרנד טורס טור דה פראנס: 3 קטעים (2018, 2014) מרוצי קטעים: טור דה פיורדס (2014, 2016) טור דה נורווגיה (2019) שלושת הימים של ברוז'-דה פאנה (2015) חד-יומיים: אליפות אירופה (2017) אליפות נורווגיה (2011, 2007) רונדה ון פלנדרן (2015) מילאנו – סן רמו (2014) גנט–וייפלחם (2019) אשבורן–פרנקפורט (2014, 2016, 2017, 2018) ג'י.פי קווסט פראנס (2015) סייקלאסיק ואטנפול (2014) סכלדפרייס (2015, 2022) קלאסיקת לונדון-סארי (2017) גרנד פרי ארגאו-קנטון (2015, 2018, 2019) קלאסיקה די אלמריה (2022)
מאזן מדליות מתחרה עבור נורווגיה נורווגיה המשחקים האולימפיים ארד אולימפיאדת לונדון (2012) מרוץ אופני כביש אליפות אירופה זהב הרנינג 2017 מרוץ אופני כביש אליפות העולם כסף ברגן 2017 מרוץ אופני כביש

אלכסנדר קריסטוף (באנגלית: Alexander Kristoff; נולד ב-5 ביולי 1987) הוא רוכב אופני כביש נורווגי בקבוצת אונו-איקס (אנ'). קריסטוף הוא אחד הרוכבים הנורווגים הבולטים והטובים בעולם, הוא ניצח שניים מתוך חמשת המונומנטים, מילאנו – סן רמו ב-2014 והרונדה ון פלנדרן ב-2015. הוא אלוף אירופה לשנת 2017 וניצח שלושה קטעים בטור דה פראנס, במהדורות של 2014 ו-2018.

ב-2010, הצטרף קריסטוף לקבוצת בי.אמ.סי מדרג הפרו קונטיננטל. באליפות העולם, סיים במקום ה-69. ב-2011, בי.אמ.סי עלתה לדרג הוורלד טור וקריסטוף לראשונה לגראנד טור כאשר רכב בג'ירו ד'איטליה. התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה כאשר הגיע למקום השני בקטע השמיני. הוא ניצח את אליפות נורווגיה באופני כביש.

קריסטוף הצטרף לקבוצת קאטיושה. הוא ניצח את שלב 3א' במרוץ דרידאסז'ה דה פאנה וניצח את קטגוריית המאיצים. הוא נבחר שוב לג'ירו ד'איטליה, וסיים שני בקטע ה-12. הוא סיים שלישי באליפות נורווגיה באופני כביש, ושלישי באולימפיאדת לונדון (2012). הוא ניצח את הקטע הרביעי בטור של דנמרק, וניצח את קטגוריית המאיצים.

קריסטוף ניצח את שלב 3א' בדרידאסז'ה דה פאנה, וניצח גם את קטגוריית המאיצים. הוא ניצח שלושה קטעים בטור של נורווגיה, וניצח את השלב החמישי בטור דה סוויס. באליפות נורווגיה, קריסטוף הגיע שני. הוא נבחר לראשונה לטור דה פראנס, וההישג הבכיר שלו היה המקום השני בקטע הראשון. הוא הוסיף ניצחון בקטע השני בטור של פיורדס.

קריסטוף ניצח את הקטע השני בטור של עומאן. וקבע הישג שיא, כאשר ניצח את מרוץ מילאנו – סן רמו. קריסטוף ניצח גם את מרוץ אשבורן–פרנקפורט. בטור של נורווגיה, ניצח את הקטע הראשון והחמישי בטור של נורווגיה. קריסטוף הוסיף ניצחונות בשלושה קטעים בטור של פיורדס, כאשר ניצח את הקטע ה-2, ה-4, ה-5. הוא השתתף שוב בטור דה פראנס, ואף ניצח את הקטע ה-12 וה-15, וסיים שני בקטגוריית המאיצים. קריסטוף ניצח את הקטע השני והרביעי במרוץ הארקטי של נורווגיה, ואת קלאסיקת ואטנפול בהמבורג. הוא סיים שמיני באליפות העולם בפונפרדה.

בעונת 2015, קריסטוף הציג את אחת מעונות השיא שלו. הוא ניצח שלושה קטעים בטור של קטר, ואת קטגוריית המאיצים. קריסטוף הוסיף ניצחון בקטע השלישי בטור של עומאן, סיים שני במרוץ הקורן - בריסל - קורן. הוא סיים שני במילאנו – סן רמו, רביעי במרוץ E3 בינקבנק קלאסיק, ותשיעי במרוץ גנט–וייפלחם. באפריל, קריסטוף רשם את אחד מההישגים הגדולים בקריירה שלו כאשר ניצח את מרוץ הרונדה ון פלנדרן. הוא הוסיף ניצחון ראשון גם במרוץ סכלדפרייס. הוא סיים עשירי במרוץ פריז–רובה וניצח את שלושת הימים של ברוז'-דה פאנה. הוא ניצח שני קטעים בטור של פיורדס ובטור של נורווגיה. הוא ניצח את המרוץ החד יומי, ג'יפי דו קאנטון. ואת הקטע השביעי בטור דה סוויס. בטור דה פראנס, הוא סיים שלישי בקטעים 15 ו-21. הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ הארקטי של נורווגיה, וניצח את גראנד פרי דה פלואה. באליפות העולם, סיים במקום הרביעי.

קריסטוף פתח את העונה עם שלושה ניצחונות בקטעים בטור של קטר, הוא סיים שני בדירוג הכללי וניצח את קטגוריית המאיצים. הוא ניצח שני קטעים בטור של עומאן. הוא ניצח את הקטע הראשון בדרידאסז'ה דה פאנה, וניצח את קטגוריית המאיצים. הוא ניצח את מרוץ אשבורן–פרנקפורט, ואת הקטע השביעי בטור של קליפורניה. הוא סיים שני באליפות נורווגיה באופני כביש, וסיים שני בקטע ה-14, וה-16 בטור דה פראנס. הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ הארקטי של נורווגיה, והוסיף שלושה ניצחונות בקטעים בטור של פיורדס, ואת הדירוג הכללי ואת דירוג המאיצים. הוא סיים שביעי באליפות העולם בדוחה.

הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ אטואל דה בסז', והוסיף ניצחונות בשלושה קטעים שונים בטור של עומאן, בנוסף לכך, ניצח את דירוג המאיצים. הוא סיים רביעי במילאנו – סן רמו, ניצח את הקטע השני בדרידאסז'ה דה פאנה וניצח את קטגוריית המאיצים. הוא ניצח את מרוץ אסקבורן פרנקפורט, בטור דה פראנס, ההישג הבכיר שלו היה מקום שני בקטע ה-4. הוא ניצח את קלאסיקת לונדון - סארי, ואת אליפות אירופה. הוא ניצח את הקטע השני במרוץ הארקטי של נורווגיה. הוא זכה במדליית הכסף באליפות העולם שנערכה ברגן, לאחר שהפסיד לפטר סאגאן בספרינט.

לאחר שש שנים במדים של קטיושה, הצטרף קריסטוף לקבוצת יו.איי.אי אמירטס^[1]. קריסטוף ניצח את הקטע השישי בטור של עומאן, ואת הקטע הראשון בטור של אבו דאבי. הוא סיים רביעי במילאנו סן רמו, וניצח את מרוץ אשבורן–פרנקפורט. קריסטוף ניצח את מרוץ ג'יפי דו קאנטון, בטור דה פראנס, ניצח את השלב האחרון והמסורתי בשאנז אליזה.

קריסטוף ניצח את הקטע הראשון בטור של עומאן, ואת מרוץ גנט–וייפלחם. הוא ניצח את השלב החמישי בטור של נורווגיה ובעקבות כך גם את המרוץ כולו ואת דירוג המאיצים, הוא ניצח את מרוץ ג'יפי דו קאנטון. ובטור דה פראנס ההישג הבכיר שלו היה מקום שני בקטע הרביעי. הוא ניצח את הקטע השני בטור של גרמניה וסיים שני בדירוג המאיצים. קריסטוף התחרה בטור של סלובקיה, וניצח את החלק הראשון של קטע 1 במרוץ.

קריסטוף פתח את עומת 2020 עם מקום שני בקלאסיקה די אלמריה, אחרי פסקל אקרמן המנצח. הוא סיים שלישי בקורנה–בריסל–קורנה, שלמעשה היה שני מתוך הפלוטון, לאחר שקספר אסגרן ניצח מתוך בריחת סולו וג'אקומו ניצולו ניצח את הספרינט מהפלוטון. בטור דה פראנס, חווה קריסטוף הצלחה גדולה מאוד בקטע הראשון עם ניצחון בספרינט רב משתתפים, לפני מאדס פדרסן וקייס בול ולבש את החולצה הצהובה בקטע ה-2. אולם בשאר המרוץ קריסטוף מיעט להתבלט, הוא שימש כפועל של טאדיי פוגאצ'אר שניצח את המרוץ וסיים רביעי בקטע ה-21. לקראת סוף העונה השיג קריסטוף עוד פודיום במונומנט כשסיים שלישי ברונדה ון פלנדרן, כשניצח את הספרינט על המקום השלישי מתוך דבוקה של 14 רוכבים, שהגיעה 8 שניות אחרי מת'יו ואן דר פול המנצח וווט ואן ארט.

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר קריסטוף בוויקישיתוף

• אלכסנדר קריסטוף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אלכסנדר קריסטוף, ברשת החברתית אינסטגרם
• אלכסנדר קריסטוף, באתר olympedia.org
• אלכסנדר קריסטוף, באתר Cycling Archives