אלן גרינספן
 | |
| לידה | 6 במרץ 1926 (בן 98) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי | כלכלה |
| מקום לימודים |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג | אנדריאה מיצ'ל (1997–?) |
  | |
אלן גרינספן (באנגלית: Alan Greenspan; נולד ב-6 במרץ 1926) הוא כלכלן אמריקאי יהודי. היה במשך 19 שנים יושב ראש מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, הבנק הפדרלי המרכזי של ארצות הברית. הוא מונה ליושב ראש הבנק הפדרלי על ידי הנשיא רונלד רייגן, ב-1987, ואחר כך הוארכה כהונתו ארבע פעמים נוספות, עד לפרישתו ב-31 בינואר 2006. ב-2005 הוענקה לגרינספן מדליית החירות הנשיאותית, שהוא עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. אחרי פרישתו, עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, הוטחו בגרינספן האשמות רבות בדבר אחריותו למשבר. גרינספן הודה בפני הקונגרס של ארצות הברית כי טעה בשיקול דעתו, וכי היה צריך לחזות את עצמת המשבר ולא היה צריך להתנגד לרגולציה בתחום הפיננסי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרינספן נולד ב-1926 בעיר ניו יורק למשפחה יהודית ממוצא הונגרי. הוא למד נגינה על קלרינט בבית הספר ג'וליארד מ-1943 עד 1944, ואחר כך למד באוניברסיטת ניו יורק, שם קיבל תואר ראשון (1948) ושני (1950) בכלכלה. עם תום לימודיו בניו-יורק המשיך גרינספן ללימודים באוניברסיטת קולומביה, אך לא השלים את תוארו. גרינספן זכה לתואר דוקטור בכלכלה מטעם אוניברסיטת ניו-יורק רק בשנת 1977. במהלך שנות החמישים והשישים היה גרינספן אחד החברים הבולטים במה שכונה 'הקולקטיב' - חבורת אינטלקטואלים שהייתה מקורבת מבחינה רעיונית ואישית לאיין ראנד.
בקיץ 1968 נעתר גרינספן להצעה לשמש מתאם מדיניות פנים ארצית במהלך מסע הבחירות לנשיאות של ריצ'רד ניקסון. במקביל, בשנים 1955–1987, אז מונה לתפקיד יושב ראש הבנק הפדרלי, שימש גרינספן נשיא ויו"ר בחברת הייעוץ הכלכלי טאונסנד-גרינספן. בשנים 1974–1977 נטל גרינספן חופשה מתפקידו זה, כדי לשמש בתפקיד יו"ר מועצת היועצים הכלכלים של הנשיא הרפובליקני ג'רלד פורד.
בראש הבנק הפדרלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן לא רב אחרי מינויו לתפקיד יושב ראש הבנק הפדרלי נדרש גרינספן להתמודד עם משבר המניות שפרץ בארצות-הברית בשנת 1987. התמודדותו השקולה והמפוכחת עם המשבר, שלפי הערכתו לא היה אמור להאריך ימים, העניקה לו יוקרה רבה, וסללה את דרכו להארכות כהונתו בעתיד. אל מול המשבר הכלכלי שהתחולל בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים בארצות-הברית, נקט גרינספן עמדה תקיפה של הפחתת שיעור הריבית. הפחתה זו הובילה, החל מאמצע שנות התשעים, לגאות בשוק המניות בוול-סטריט. משנוכח כי הגאות בשוק המניות צוברת תאוצה והופכת לבועה הזהיר גרינספן, במימרה שזכתה לפרסום רב, מפני "התרוממות רוח לא רציונלית" בשוק המניות. גרינספן נהנה אז מתהילה רבה, ונחשב מי שעצם הבעת דעתו עשויה לחולל שינויים של ממש בשוק המניות, אך אזהרתו לא הובילה לשינוי בכיוון בשוק המניות. כיושב ראש מועצת הנגידים דחף אז גרינספן להעלאת הריבית, העלאה שהייתה מן הגורמים שהובילו בסופו של דבר לפקיעת בועת הדוט-קום בארצות-הברית.
בסוף שנת 2000, משנוכח גרינספן כי התפקעות בועת הדוט-קום מובילה למיתון בארצות-הברית נקט היושב ראש צעדים חריפים של הורדת הריבית, אותה הותיר בשפל המדרגה, ברמה הקרובה לאפס, עד לשנת 2004–2005. מדיניות זו של גרינספן הייתה בשורש ההאשמות הרבות שהוטחו בו, עם פרוץ המשבר הכלכלי בשנת 2008, כי לא חזה את העתיד להתרחש ולא נקט צעדים כדי לבלום את התנפחות בועת הנדל"ן. גרינספן, שהצביע במהלך שנות האלפיים על תרומתה של מדיניות משכנתאות מרחיבה של גופים כפאני מיי ופרדי מק, והיה מודע לסכנה האורבת משימוש במכשירים פיננסיים משוכללים, מאן לנקוט צעדים של ממש להעלאת הריבית וגרס, כמוהו כממשיכו, בן ברננקי (משנת 2006) כי הסכנה האורבת מאלו אינה חמורה. מאוחר יותר, בשנת 2008, הכה גרינספן על חטא, אך הבליע את מעורבותו הפעילה במדיניות הריבית והטעים דווקא את התייחסותו מקלת הראש לשימוש במכשירים פיננסיים, כגורם שהייתה לו חשיבות משנית יחסית בהתחוללות המשבר.
אחרי הבנק הפדרלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד עם פרישתו מהבנק הפדרלי, גרינספן יסד חברת ייעוץ כלכלי בשם "גרינספן אסושיאטס". הוא גם קיבל תפקיד כבוד ללא תשלום במשרד האוצר הבריטי. במקביל, גויס גרינספן על ידי חברות כפימקו (Pimco) ודויטשה בנק בתפקידי ייעוץ, כדי להעניק משמו המכובד לחברות פיננסיות אלו. בינואר 2008 גויס גרינספן כיועץ באופן בלעדי לקרן הגידור פולסון. במקביל, חל שינוי דרמטי במעמדו הציבורי של גרינספן. עם פרישתו מתפקידו בראש הבנק הפדרלי נחשב גרינספן ליו"ר המצליח והמשפיע ביותר של הבנק הפדרלי מעודו. המשבר הכלכלי והתפישה הרווחת לפיה מילא גרינספן תפקיד מרכזי בהתחוללותו הובילו לצניחה חדה במעמדו הציבורי ולהצגתו כמי ששיקול דעתו הלקוי תרם לתפיחתן של שתי בועות כלכליות הרסניות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלן גרינספן, עידן התהפוכות (The Age of Turbulence: Adventures in a New World), תרגום: מיכל אילן, הוצאת מטר, 2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלן גרינספן, ברשת החברתית Goodreads- אלן גרינספאן: טעינו טעות מרה שהובילה את הכלכלה לסף תהום, מתוך דה מרקר, 26 באוקטובר 2008
- ירון זליכה, מפריח הבועות, על ספרו של גרינשפן "עידן התהפוכות", באתר הארץ, 10 ביוני 2009
- אלן גרינספן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלן גרינספן (1926-), דף שער בספרייה הלאומית
