אלפרד קולקוויט
 | |||||
| אלפרד קולקוויט | |||||
| לידה | 20 באפריל 1824 מונרו, ג'ורג'יה, ארצות הברית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 26 במרץ 1894 (בגיל 69) וושינגטון הבירה, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | אלפרד הולט קולקוויט | ||||
| מדינה |  ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות רוז היל, מייקון, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת פרינסטון | ||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| | |||||
| חתימה | .png){kind=small} | ||||
  | |||||
אלפרד הולט קולקוויט (באנגלית: Alfred Holt Colquitt; 20 באפריל 1824 – 26 במרץ 1894) היה עורך דין, מטיף, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-49 בשנים 1877–1882. הוא היה אחד מהדמוקרטים הרבים שנבחרו למשרות ציבוריות כלבנים שמרנים שהחזירו לעצמם את השלטון בסיום תקופת השיקום. לאחר תום כהונתו כמושל נבחר קולקוויט על ידי בית המחוקקים של ג'ורג'יה לשתי תקופות כהונה בסנאט של ארצות הברית, בו הוא כיהן מ-1883 ועד פטירתו ב-1894. קולקוויט שירת כקצין בצבא ארצות הברית במלחמת ארצות הברית-מקסיקו, ובצבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית, בו הוא הגיע לדרגת בריגדיר גנרל.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלפרד קולקוויט נולד בעיר מונרו שבג'ורג'יה. אביו, וולטר ט. קולקוויט, היה חבר בבית הנבחרים של ארצות הברית ובסנאט של ארצות הברית. קולקוויט הצעיר סיים ב-1844 את לימודיו בפרינסטון קולג', למד משפטים, וב-1846 התקבל ללשכת עורכי הדין ופתח משרד עורכי דין במונרו.
במהלך מלחמת ארצות הברית-מקסיקו בשנים 1848–1849, שירת קולקוויט כקצין מנהלה בצבא ארצות הברית בדרגת מייג'ור. לאחר המלחמה הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, בו הוא כיהן בשנים 1853–1855. לאחר מכן הוא נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה. קולקוויט היה נציג לוועידת הפרישה של ג'ורג'יה ב-1861, בה הוא הצביע בעד הפרישה וחתם על החלטת הפרישה ב-19 בינואר אותה שנה.
בבחירות לנשיאות של 1860 היה קולקוויט חבר בחבר האלקטורים.
מלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, מונה קולקוויט כקפטן ברגימנט הרגלים השישי של ג'ורג'יה. בסופו של דבר הוא התקדם עד לדרגת קולונל והוביל את הרגימנט במערכת חצי האי. בקרב שבעת האורנים (אנ') הוא קיבל פיקוד על בריגדה לאחר שבריגדיר גנרל גבריאל ריינס נפצע, והוא פיקד עליה במהלך קרבות שבעת הימים. קולקוויט הוביל את הבריגדה בפיקודו של תומאס ג'ונתן ג'קסון בקרב ההר הדרומי (אנ'), בקרב אנטיאטם, בקרב פרדריקסברג ובקרב צ'נסלורסוויל (אנ'). את קרב אנטיאטם שרד קולקוויט ללא שריטה, אף על פי שכמעט כל אחד מקציני הבריגדה האחרים נהרגו או נפצעו. לאחר הקרב הוא קודם מידית לדרגת בריגדיר גנרל.
לאחר קרב צ'נסלורסוויל, צצו כמה שאלות בנוגע להתנהלותו של קולקוויט במהלך הקרב, והוא הועבר לקרוליינה הצפונית כדי להתחלף עם הבריגדה של בריגדיר גנרל ג'וניוס דניאל. הבריגדה שלו הועברה שוב בקיץ 1863 כדי להגן על צ'ארלסטון קרוליינה הדרומית. בפברואר 1864 צעד קולקוויט בראש הבריגדה שלו דרומה כדי לסייע בהגנה נגד פלישת צבא האיחוד לפלורידה, ונחל ניצחון בקרב אולסטי. לאחר קרב זה, הצטרפה הבריגדה של קולקוויט לארמיית צפון וירג'יניה (אנ') בפיקוד של גנרל רוברט אדוארד לי. בשלבים המאוחרים של המלחמה שבה הבריגדה להגן על קרוליינה הצפונית, שם נכנע קולקוויט ב-1865.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שובו לחיים הפוליטיים ולקראת תום תקופת השיקום, הביס קולקוויט את המועמד הרפובליקני ג'ונתן נורקרוס בבחירות למשרת מושל ג'ורג'יה של 1876. הוא היה אחד מכמה דמוקרטים שנבחרו למשרותיהם כלבנים שמרניים שהשיבו את שלטון מפלגתם במדינה, בין השאר באמצעות מאמץ גלוי של מורדים חצי-צבאיים לשיבוש ולדיכוי ההצבעה הרפובליקנית, במיוחד של העבדים המשוחררים. בערך באותה תקופה, כמה אלפי "ידידים" ביקשו לקבל כ-30 משרות פטרוניות ממשלתיות. אלו שלא זכו במשרה ניסו להסית מצביעים נגד קולקוויט. נפוצו שמועות שקולקוויט היה מעורב בעסקאות בלתי חוקיות עם חברת הרכבות הצפון-מזרחית. ועדה של בית המחוקקים מצאה את המושל זכאי. במהלך אותה תקופה הוא היה חלק מ"השלישייה הבורבונית" (Bourbon Triumvirate), לצידם של עמיתיו הפוליטיקאים מג'ורג'יה, ג'ון בראון גורדון וג'וזף א. בראון.
ב-1880 נבחר קולקוויט לתקופת כהונה שנייה, וכיהן שנתיים על פי חוקת המדינה החדשה, שצמצמה את משך תקופת הכהונה של המושל מארבע שנים לשנתיים. במהלך תקופת כהונתו צומצם החוב המדינתי.
ב-1883 נבחר קולקוויט על ידי בית המחוקקים של ג'ורג'יה מטעם הדמוקרטים לכהן בסנאט של ארצות הברית מטעמה. ב-1888 הוא נבחר לתקופה כהונה שנייה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו של קולקוויט, קולונל פייטון ה. קולקוויט (אנ') נהרג בגיל 31 בקרב צ'יקמוגה במלחמת האזרחים.
קולקוויט היה נשוי פעמיים. נישואיו הראשונים היו לדורותי אליזבת טרוור, ולאחר מותה הוא נישא לאלמנתו של אחיה, שרה באן טרוור. הוא היה אביהם של שלושה ילדים מאשתו הראשונה ושל שבעה מאשתו השנייה.
ב-1892 לקה קולקוויט בשבץ מוחי ונעשה משותק חלקית. הוא החלים במידה מספקת כדי לחדש את פעילותו בסנאט, אך במרץ 1894 הוא לקה בשבץ נוסף שהותיר אותו מחוסר יכולת כמעט לחלוטין.
אלפרד קולקוויט נפטר ב-26 במרץ 1894 בוושינגטון הבירה. ארונו הושב לג'ורג'יה, שם הוא נטמן בבית הקברות רוז היל שבמייקון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 303-304
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלפרד קולקוויט באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- אלפרד קולקוויט, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אלפרד קולקוויט באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
- אלפרד קולקוויט באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- אלפרד קולקוויט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|
ֿֿ