אלקנה

ערך זה עוסק בהתנחלות בשומרון, ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלקנה (פירושונים).

אלקנה

הכניסה למבנה המועצה באלקנה אשר שימש עד לשנת 1967 כמוצב צבאי ירדני, 11/06
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אסף מינצר
גובה ממוצע[1]	‎228 מטר
תאריך ייסוד	1977
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
- אוכלוסייה	4,433 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2]	233
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.8% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	3,889 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי[2]	57
תחום שיפוט[3]	1,140 דונם
- דירוג ארצי[2]	245
(למפת גוש דן מוגדלת)   אלקנה (למפת גוש דן רגילה)   אלקנה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אלקנה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אלקנה 32°06′30″N 35°02′10″E / 32.1082744202844°N 35.036086373543°E / 32.1082744202844; 35.036086373543
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4]	8 מתוך 10
- דירוג ארצי[2]	47
מדד ג'יני לשנת 2019[3]	0.4581
- דירוג ארצי[2]	39
לאום ודת[3]   יהודים: 99.8%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 12.1% גילאי 5 - 9 10.8% גילאי 10 - 14 9.8% גילאי 15 - 19 7.7% גילאי 20 - 29 14.0% גילאי 30 - 44 17.5% גילאי 45 - 59 11.1% גילאי 60 - 64 3.6% גילאי 65 ומעלה 13.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3] סה"כ בתי ספר 5 –  יסודיים 1 –  על-יסודיים 7 תלמידים 1,701  –  יסודי 470  –  על-יסודי 1,231 מספר כיתות 63 ממוצע תלמידים לכיתה 27.6 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל אלקנה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית אלקנה

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

תצלום אוויר, פברואר 2014

אֶלְקָנָה היא התנחלות ויישוב קהילתי בשומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981.

אלקנה ממוקמת צפונית לכביש 5 בין שערי תקוה (ממזרח) לעץ אפרים (מדרום מערב), שאוחדו ליישוב שער השומרון. אלקנה נמצאת בין שני נחלים – נחל קנה מצפון ונחל רבה מדרום – המתנקזים בהמשך דרכם לנחל הירקון. נחל קנה היווה בעבר גבול בין נחלות השבטים, נחלת שבט מנשה שכנה מצפון לו ונחלת שבט אפרים שכנה מדרום לו. אלקנה נמצאת בתחומי נחלת שבט אפרים. בקרבת היישוב נמצאת מערת נטיפים גדולה, וכקילומטר ממערב לו נמצאת ח'רבת סריסיה, חורבת יישוב מהתקופה הרומית.

אלקנה הוקמה על ידי חברי גרעין "מערב שומרון", שהתארגן החל מאביב 1973, ביוזמתו של הלל ויס, במטרה להקים יישוב באזור מערב השומרון סמוך לגוש דן^[5]. חברי הגרעין כללו בעיקר תושבי אזור המרכז וקבוצה של צעירי המפד"ל. הגרעין ביקש להתיישב בגבעה סמוך לכפר מסחה בה היה מחנה צבא ירדני ותחנת משטרה, שהוגדרו כרכוש ממשלתי נטוש ועברו לרשות צה"ל^[6]. ניסיון ההתנחלות הראשון במקום בוצע ב-5 באוקטובר 1974, שיירה של 30 כלי רכב בה כ-200 איש נעצרה בדרכה למקום על ידי כוחות צה"ל^[7].

חברי הגרעין פנו לממשלה, ומצאו אוזן קשבת אצל השר ישראל גלילי, יושב ראש ועדת השרים להתיישבות. בנוסף פנו ליחיאל אדמוני, מנהל המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית בבקשת סיוע. גלילי ואדמוני שכנעו את ראש הממשלה יצחק רבין לתמוך ברעיון להקמת יישוב במערב השומרון, מאחר שיש חשיבות מדינית בהזזת "הקו הירוק" כמה קילומטרים מזרחה עד הקו המכונה "אין כפרים", והוסכם כי על מיקום היישוב למנוע מהכרח לצרף כפרים פלסטיניים לשטחה של מדינת ישראל. נימוק נוסף היה חשיבותה של השליטה הישראלית על מאגר המים התת-קרקעי של אקוויפר ההר באזור זה^[8]. בדצמבר 1974, החלה ועדה ממשלתית באיתור שטח ותכנון היישוב^[9].

בשנת 1975 ביקשו חברי הגרעין להקים יישוב בג'בל מוקטם, שליד העיירה בית ליקיא, החולש על דרך בית חורון, במסגרת תוכנית לעיבוי ירושלים והדרכים המובילות אליה מגוש דן^[10]. ההתנחלות לבסוף לא הוקמה, מאחר שרוב הקרקעות באזור היו בבעלות פרטית של תושבי הכפר והיו רשומות בטאבו^[11].

בין מקימי הגרעין היה אליקים רובינשטיין מי שעתיד היה להיות היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון. רובינשטיין היה חבר מזכירות הגרעין וניסח תזכיר ב-1975 בו נקבע מפורשות כי: "יודגש כי בכל פעולותיו עמד הגרעין עד כה על תיאום עם הממשלה, ולא עסק בהתנחלות בלתי חוקית שאינה מאושרת...כל השרים והמשרדים עמהם באה המזכירות במגע הביעו למעשה אהדה לרעיון הגרעין ומיקומו"^[12]. כך שהגרעין ביקש להתנחל רק באישור הממשלה וב-29 ביוני 1976 הגיש עצומה לוועדת השרים לענייני התיישבות לאשר את ההתיישבות במסחה^[13]. ב-4 בפברואר 1977, חברי הגרעין חיברו עצומה נוספת והחתימו 64 חברי כנסת על בקשת מתן אישור לעלייה חוקית לקרקע^[14].

במהלך 1976 הצטרף לגרעין "מערב שומרון" גרעין של עולים חדשים מברית המועצות, "מעוז עלייה", שכלל אסירי ציון ואקדמיים^[15].

ב-26 בפברואר 1977, נכנסו שוב אנשי הגרעין לבניין משטרת מסחה, אך התפנו מהמקום תוך מספר שעות, לאחר שהשר ישראל גלילי הבטיח להם שהקמת התנחלות במקום תעלה לאישור בוועדת השרים להתיישבות בהקדם^[16]. אישור ועדת השרים התקבל כעבור יומיים, ב-1 במרץ 1977^[17]. לשם הקמת היישוב נתפסו כ-116 דונם של אדמות בבעלות פרטית של תושבי מסחה, בצו תפיסה לצרכים צבאיים. לכן תחילה עלו לשטח קבוצה של חיילי נח"ל, שעסקה בהכשרת השטח לקראת הקמת ההתנחלות^[18][19]. ב-10 במאי עלו 15 המשפחות הראשונות להתנחלות, הם נכנסו לבתים טרומיים שנבנו סביב תחנת המשטרה בקצה המערבי של הכפר מסחה^[20]. המתיישבים הראשונים ביישוב היו 15 משפחות בני "גרעין מסחה" שהתגוררו במבני אשקוביות שהובאו לגבעה. אליהן הצטרפו עוד 2 משפחות, ביניהן משפחתו של שאול מופז, לימים רמטכ"ל ושר, ומשפחת שפורן שאול ומירי, אשר התגוררו בתוך מבנה המשטרה הירדנית. המבנה חולק בעזרת מחיצות וקירות ושימש באותם חודשים ראשונים כמקום מגורים, בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מכולת, מקום כינוס ועוד. לאחר מכן הכריזה מדינת ישראל על 1,300 דונם סביב אלקנה כ"אדמות מדינה" והן סופחו לשטח היישוב^[21].

היישוב זכה לכינויים ולמספר שמות בטרם נקבע שמו הנוכחי. בתחילה נקרא בפי התושבים "פארים"^[22], כשם יישוב קדמון המוזכר בחרסי השומרון, אך ועדת השמות הממשלתית לא אישרה שם זה, שכן היישוב העתיק שכן מזרחה משם. שמות אחרים שהוצעו היו: "מסך", "קרנות ישועה", "אלעדה" ואף "שומרונה". לבסוף, כחודשיים אחרי העלייה לקרקע, הוכרז היישוב בשמו "אלקנה", על שם קרבתו לנחל קנה ועל שם אביו של שמואל הנביא – אלקנה בן ירוחם אשר התגורר בהר אפרים^[23].

בשנת 1979 כבר מנה היישוב כ-100 משפחות שהתגוררו כולן במבני אשקוביות, אך פרץ סכסוך בין חברי גרעין "מעוז עלייה" "הרוסי" לחברי גרעין "מערב השומרון", ושתי הקבוצות התגוררו בשכונות נפרדות ביישוב^[24].

שכונת הקבע הראשונה באלקנה נבנתה בשנת 1983 מעברו הדרומי של כביש 5 (לימים כביש 505) "כביש חוצה שומרון". השכונה קרויה על פי מספר הבתים המצויים בה: "שכונת ה-220", ובהתאם לכך נקראו גם שתי השכונות שהוקמו בשנים הבאות: "שכונת ה-165" ו"שכונת ה-80". בהמשך נוספו גם שכונת "בני אלקנה" ("שכונת ה-34"), השכונה הצפונית, שבה יש כ-130 משפחות ושכונת משה"ב (10 יח"ד).

באוגוסט 2002 אישרה ממשלת ישראל את הקמתה של גדר ההפרדה סמוך לאלקנה^[25]. הגדר חוצצת בין אלקנה לכפר מסחה וחסמה את המעבר על כביש 505 בין שני היישובים. באוגוסט 2003 החלה בניית גדר בפועל. בית אחד שהיה הקרוב ביותר לאלקנה, ביתו של האני עמאר המכונה "הבית של האני", הופרד מכפרו מסחה על ידי חומה, הוא כלוא בין מכשול ההפרדה לבין גדר ההתנחלות, ואנשי הכפר מנועים מלבקר אותו^[26].

בשנת 2012 אוכלסה אף שכונת דונה המכילה כ-42 יח"ד ("שכונת המדורגים"). ב-2007 אישר מינהל מקרקעי ישראל הקמת שכונה נוספת של מעל 300 יחידות-דיור. כיום משמשות האשקוביות הראשונות כמבני מגורים לתושבים בשכונת הארעי. אלקנה מונה כיום מעל 800 משפחות וכ-4,000 תושבים. רבים מצעירי אלקנה חוזרים כדי להקים את הדור השני ביישוב.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באלקנה 4,433 תושבים (מקום 233 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 86.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,300 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[27]

ביישוב מתגוררים רבנים ואישי ציבור, ביניהם ניתן למנות את הרב יהודה פליקס, הרב הושע רבינוביץ, ניסן סלומינסקי, שאול יהלום, חגי הוברמן, שמואל חיימוביץ', הלל וייס ואלעזר טויטו.

בין מסגרות החינוך ביישוב: מעונות, גנים, סניף של תנועת הנוער בני עקיבא, מועדון נוער בשם 'פרהסיה', בית ספר אזורי, אולפנת השומרון לבנות, וישיבה תיכונית לבנים הנקראת 'ישיבת מערב השומרון' (בראשי התיבות 'ימ"ה') שבראשה עומד הרב אהוד סט. בעבר גם האולפנה וגם הישיבה היו שייכים לרשת בני עקיבא אך ב-2020 עברו לרשת אורט.

ביישוב אלקנה נמצאת מכללת אורות ישראל המכשירה לתואר בהוראה. מכללה זו מעניקה תארים בחינוך – תואר ראשון ותואר שני – במגוון רחב של התמחויות. קמפוס המכללה משתרע על עשרות דונמים, לומדות בו נשים לתואר ראשון, ונשים וגברים (בכיתות נפרדות) לתואר שני. כמו כן קיימים מעונות לסטודנטים, בריכת שחייה ומתקנים נוספים.

באלקנה שירותי דת, מחלקה לשירותים חברתיים ושירותי חינוך מגיל שלושה חודשים ועד 18 שנים. כמו כן קיימים ספרייה, בריכה מקורה (שעות שחיה נפרדות לגברים ולנשים), מתנ"ס, שני מקוואות – לגברים ולנשים, שירותי רפואה וקופות חולים, חוגים תורניים, מסגרות ללימוד תורני והרצאות ובית חב"ד.

מקומות התעסוקה ביישוב מצויים במוסדות החינוך, במרכז המסחרי בו מספר עסקים כלכליים, באזור התעשייה הכולל מוסך, נגרייה ומפעלים שונים, במסגרת החוגים ופעילויות המתנ"ס ובמשרדי המועצה. בנוסף קיים באלקנה מוקד קשרי לקוחות של קופת חולים כללית של מחוז דן-פתח תקווה. במקום מועסקים כ-20 עובדים. המוקד מהווה מקור תעסוקה לסטודנטים הגרים באלקנה וביישובים הסמוכים לה.

לאלקנה קבוצת כדורסל בשם אליצור "רלף קליין" אלקנה, שבשיאה (בעונת 2011) שיחקה בליגה הארצית. חתן פרס ישראל רלף קליין אימן אותה עד לפטירתו בשנת 2008, ומאז הקבוצה נקראה על שמו.

באלקנה פועל מועדון שחמט מצליח ובו תשע קבוצות ייצוגיות הפועלות בשם "אליצור אלקנה". הקבוצה הראשונה נקראת על-שם הרב הלל שחור והיא העפילה מליגה ד' (1990) ועד הליגה הארצית שם היא משחקת בשנה זו (2011). המועדון התפרסם כאשר זכה שש פעמים באליפות ישראל לבתי ספר. גדול הישגיו הוא הזכייה באליפות העולם לבתי ספר יסודיים בשנת 2000.

ביישוב הוקמה עמותת גיל הזהב בשנת 2011 בשם 'מועדון 50 פלוס', העוסקת בהצלחה בשעות הפנאי של הציבור המבוגר ביישוב.

מבנה המשטרה הירדני עבר שימור ושיפוץ ומשמש כיום כמבנה המועצה המקומית אלקנה.

סמל היישוב עוצב על ידי מרדכי צונץ, אחד מראשוני המתיישבים, ובו נראה מבנה המשטרה בראש הגבעה כשבחזיתו ניצב עץ זית. הסמל מסמל את המלחמה והשלום, את ההווה והעתיד, את הישן והחדש, את הקשר של היישוב לטבע הסובב אותו ואת המראה שנשקף לעיניהם של ראשוני המתיישבים: מבנה אבן מרשים ועצי זית.

שמות הרחובות קרויים על פי רעיון שהגה פרופסור הלל וייס, תושב אלקנה, על פי מוטיבים וביטויים הלקוחים מתוך שיר השירים. הרחובות מסודרים על פי א' – ב' ושם הרחוב המקיף את כל שכונות הקבע המרכזיות (ה-"220", ה-"165", ה-"80" וה-"34") הוא – "שיר השירים".

עם התווספותן של שתי שכונות קבע חדשות: "הצפונית" וה-"מדורגים", הוקמה מחדש ועדת השמות הרשותית והיא החליטה להמשיך את קריאת שמות הרחובות משיר השירים.

• מגן דן - מאחז הנמצא בתחומי אלקנה

מדיה וקבצים בנושא אלקנה בוויקישיתוף

• אתר המועצה המקומית אלקנה

• פרופיל אלקנה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: אלקנה ועין גנים, גלי צה"ל, 8.10.2024
• אלקנה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

מחוז יהודה ושומרון
נפות	נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
ערים	אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים
מועצות מקומיות	אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • היישוב היהודי בחברון • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קדומים • קריית ארבע • קרני שומרון • שער השומרון
מועצות אזוריות	גוש עציון • הר חברון • מגילות • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון