מוקדסי
| לידה | 945 ירושלים, התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל  |
|---|---|
| פטירה | 1000 (בגיל 55 בערך) קהיר, השושלת הפאטמית |
| שם לידה | مُحمَّد بن أحمد بن أبي بكر المَقْدِسِيّ |
| ענף מדעי | גאוגרפיה |
| מקום מגורים | ארץ ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| ספר על גאוגרפיה וכלכלת א-שאם | |
  | |
מוחמד בן אחמד שמס א-דין אל-מוקדסי (תעתיק מדויק: אלמֻקדסי, בערבית: محمد بن أحمد شمس الدين المقدسي, ירושלים, כנראה 945–1000), גאוגרף מוסלמי. השם "אל-מקדסי" מרמז על היותו ירושלמי (כלומר, מ"בית אלמקדס", שמה של ירושלים בערבית).
בשנת 966, בהיותו בן 20, עזב מוקדסי את עיר הולדתו ירושלים, והחל לצאת במסעות מחוץ לארץ ישראל.[1]
ספר הגאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוקדסי נדד רבות כסוחר ברחבי "א-שאם" (שם כולל לסוריה, לבנון, ארץ ישראל ועבר הירדן של ימינו), חצי האי ערב ומצרים. ספרו, "אחסן אלתקאסים פי מערפת אלאקאלים" (ניתן לתרגם כ"החלוקות הטובות ביותר להכרת האזורים"), הוא מקור היסטורי חשוב לחקר תולדות האזור במאה ה-10, ובפרט - המקור העיקרי והחשוב ביותר להכרת החקלאות והכלכלה של ארץ ישראל במאה העשירית. הספר ראה אור ככל הנראה בשנת 985.
הספר מתאר את אזורי נדודיו ומחולק לערכים לפי האתרים השונים. סגנון הכתיבה הוא ענייני, קצר ושיטתי ומשולבים בו מסורות קדושות ודברי נפלאות. כבספרי גאוגרפים רבים בני התקופה, מקורות המידע הם פרי ליקוט ועריכה. אולם, ובכך החשיבות הגדולה והייחודית של ספר זה, מרובות בו העדויות מכלי ראשון של סוחר-נודד הרושם בפנקסו. בכל עיר מפרט הספר על ההרכב הדמוגרפי, היקף המסחר והסחורות והגידולים החקלאיים באזור. כמו כן הוא מפרט בדקדקנות לגבי מבנים שונים, חומות, מסגדים ושווקים ומזכיר מונומנטים ומקומות קדושים לאסלאם. הספר נושא אופי של ספר הדרכה לסוחרים, ובשל כך מרובות בו הרשימות, ביניהן רשימות מיסוי על גידולים חקלאיים, טבלאות המרה של מטבעות, מידות ומשקלות, תקנות מסחר שונות, מחירים, מרחקים בין נקודות ציון וכדומה. לחוקר המודרני מהוות רשימות אלה מקור ראשוני חשוב ביותר להיסטוריה החומרית של האזור.
מוקדסי מתעכב במקרים מסוימים על סכסוכים דתיים ופוליטיים ופורש בפני הקורא תמונת מצב עדכנית לתקופתו בכל היבטי החיים. הוא אף מתעד את המאפיינים הלשוניים הייחודיים למחוזות בהם ביקר.[2]
מקום חשוב ביותר בספר תופס תיאור האקלים, במיוחד באזורים הקרים, והקורא מוזהר כיצד להתנהג בכל עונה.
אף שמוקדסי נוטה לתיאור יבש ועובדתי, הוא שוזר את דבריו בתיאור ססגוני של מנהגים ומסורות וסיפורי מעשיות שונים, שבדרך כלל פותחים בנוסח "שמעתי מדודי" או "שמעתי משכני".
דוגמה לסגנון הכתיבה ניתן למצוא בקטע הבא, המתאר את המסגד בעיר רמלה:
בכל האסלאם לא נמצא מחראב [גומחת תפילה] יפה מזה הנמצא פה, והבימה הניצבת בו נהדרת ביותר... ויש לו צריח יפה שנבנה בידי הישאם בן עבד-אל מלך... שמעתי אחד מדודי שסיפר: ברצות ח'ליף זה לבנות את הצריח, נודע לו שלנוצרים יש עמודי שיש חבויים בחולות, שבהם התכוונו להשתמש לבניין כנסייה... הישאם דרש מהנוצרים שיראו לו את מקום העמודים, ואם לא יעשו זאת – יחריב את כנסייתם בלוד וישתמש בעמודיה לבנין המסגד. הנוצרים הראו לו את המקום שבו היו העמודים מונחים, והם היו עבים, גבוהים ויפים. המסגד מכוסה אבנים אחרות, מרוצפות באמנות רבה. הדלתות של הבניין העיקרי עשויות עצי ברושים וארזים והן חטובות מבפנים ומרהיבות עין
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Al-Muqaddasi, Ahsan Al-Taqasim Fi Ma'rifat Al-Aqalim, UK, 2000 ISBN 1-85964-136-9
- Basil Anthony Collins, Al-Muqaddasi: the man and his work. With selected passages translated from the Arabic, Ann Arbor, Dept. of Geography, University of Michigan, 1974
- אורי טל (עורך ומתרגם), ארץ-ישראל במקורות ערביים מימי הביניים (1517-634), הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2014.(הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך אנציקלופדי מאתר מורשת איסלאמית
- תקציר ביוגרפי, מהוצאת הספרים גרנט
- דן בהט, שערי ירושלים לפי אלמֻקדסי והגניזה הקאהירית, קתדרה 110, טבת תשס"ד
- מוקדסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ירושלים לדורותיה, יחידה 5 (כתבו: יורם ארדר, אביבה חלמיש, דפנה אפרת), האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ז–2016, עמ' 83.
- ^ Versteegh Kees, The Arabic Language, 130-131.
- ^ מתוך חוברת הדרכה למורי דרך של ביה"ס לתיירות בישראל – תל אביב.