אל מלא רחמים
אל מלא רחמים |
|---|
| אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, |
"אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז המזרחי[1][דרוש מקור][מפני ש...], שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים[2], בעת הלוויה[3], בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון[4] ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר. תפילה זו נהוגה היום גם במעמד של ימי זיכרון לאומיים, ובפרט ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי צה"ל.
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שמנהג של הזכרת נשמות בתפילה מוזכר כבר אצל הגאונים, תפילה הנקראת "אל מלא רחמים" אינה נמצאת אצל הראשונים. הראשון להזכיר תפילה בשם "אל מלא רחמים" הוא בספר מעבר יבוק שיצא לאור בשנת 1626[5].
נוסחי התפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתפילה יש תבנית קבועה, המורכבת מטקסט קבוע שבו משולב שמו של הנפטר (במקרה של אזכרה ליחיד), או תיאורם של הנפטרים (במקרה של אזכרה קבוצתית). כבר לאחר גזירות ת"ח–ת"ט נקבעו נוסחים מיוחדים לזכר הנרצחים במאורעות אלו[6] ונוהג זה של קביעת נוסח לתפילה לזכר קורבנות של אסון בהיקף גדול נמשך במשך השנים. כך למשל, נכתבו נוסחים של התפילה עבור מעפילים שמתו בדרכם למולדת[7] ועבור הרוגי מטוס "אל-על" אשר הופל בשמי בולגריה[8].
נהוג לשיר את התפילה בסולם פריגיש.
גרסה לנפטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (במקרה של נפטרת, הנוסח משונה בהתאם)
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן:
גרסה לזכר חללי מערכות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים. לְנִשְׁמוֹת הַחַיָּלִים וְהַחַיָּלוֹת שֶׁל צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל בִּפְעֻלּוֹת הֲגַנָּה, תַּגְמוּל וּבִטָּחוֹן וּבְעֵת מִלּוּי תַּפְקִידָם וּבְעֵת שֵׁרוּתָם וּלְנִשְׁמוֹת כָּל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם וְלִקְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן וְהַמִּשְׁטָרָה שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם וּבְעֶזְרַת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלֹהִים וּלְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי הַמְּרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.
בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּעַד אַזְכָּרוֹת נִשְׁמוֹתֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.
לוחמי המחתרות נוספו לתפילה בשנת 1969[9].
גרסה לזכר חללי פעולות האיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים. לַנְּשָׁמוֹת חַלְלֵי פְּעֻלּוֹת הָאֵיבָה, שְׁלִיחֵי הַמְּדִינָה בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, יְלָדִים וִילָדוֹת שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי הַמְּרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר. בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. ה' הוּא נַחֲלָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָם, וַיַּעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֶאֱמַר אָמָּן.
לזכר קורבנות השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר במהלך השואה חיברה הרבנות הראשית נוסח אל מלא רחמים לזכר קורבנות היטלר[10]. נוסחים שונים לזכר קרבנות השואה נכתבו במהלך השנים. אחד ההבדלים, שעורר דיון ציבורי נרחב, נגע לציון זהות הרוצחים. בין הנוסחים שהיו בשימוש היו שהתייחסו אל המרצחים כ"הנאצים ועוזריהם", "המרצחים הגרמנים" או "הצוררים הגרמנים" והיו שכלל לא ציינו את זהות המרצחים. בשנת 1960, הנשיא, יצחק בן-צבי, ביקש לתקן את הנוסח של הרבנות הראשית לישראל ולכלול בו אזכור מפורש שהרוצחים היו "הנאצים הגרמנים, בני בריתם וגרוריהם"[11]. בטקס שנערך אותה שנה ביום השואה צוין שהקרבנות הומתו בידי "רשעי העולם"[12] דבר שהביא למחאות חריפות ולהאשמות בטיהור המרצחים וסילוף ההיסטוריה שהופנו כלפי יד ושם, בין השאר בידי הרב מרדכי נורוק[13][14]. יד ושם טען להגנתו שלא הוא קבע את הנוסח, אלא השתמש בנוסחים שונים שהובאו על ידי החזנים[15]. לקראת יום הקדיש הכללי שלאחר מכן ביקשה מועצת הרבנות הראשית לקבוע נוסח אחיד לתפילת אל מלא רחמים לקורבנות השואה[16]. ב-1962, השתמש יד ושם בנוסח "הנאצים ועוזריהם", שהיה הביטוי ששימש את הכנסת בחוקים שונים, לטענתו בהיעדר נוסח של הרבנות[17]. מהרבנות טענו לעומת זאת שהם העבירו נוסח שציין מפורשות את ארצות ההשמדה וכללו במפורש את גרמניה, פולין והונגריה[18].
עניין נוסח אחר בתפילה על קרבנות השואה נוגע לאזכור דרכי ההמתה. היו שהשתמשו בפועל "שנשרפו"[19] או בציון "שנרצחו במיתות משונות"[20], אך ברוב הנוסחים הופיע פירוט רב יותר, למשל: "שנשרפו, שנהרגו ונשמדו"[21] או "שנהרגו, שנחנקו, שהוטבעו, שנשרפו, ושנקברו חיים"[22]. הנשיא ציין נוסח שכלל "שנהרגו, שנשחטו, שנשרפו, שנטבחו, שנחנקו, ושנקברו חיים" וביקש להוסיף "ושנחטפו והובלו למוות"[11].
ענייני נוסח אחרים שהופיעו בחלק מהגרסאות כללו את מספר הקורבנות (מאות אלפים, אלפים רבים, מיליונים, שישה מיליון), ציון שהקרבנות כללו "אנשים ונשים ילדים וילדות", ציון ארצות המוצא של הנרצחים וציון מחנות ההשמדה העיקריים. כן נוסף בחלק מהנוסחאות "ארץ אל תכסי דמם"[22].
הנוסח מיום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ח:[23]
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים. דַּיַּן אַלְמָנוֹת וַאֲבִי יְתוֹמִים. הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים. לְנִשְׁמוֹת שֵׁשֶׁת הַמִּלְיוֹנִים אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים, נָשִׁים, וָטָף. שֶׁנֶּהֶרְגוּ, שֶׁנִּשְׁחֲטוּ, שֶׁנִּשְׂרְפוּ, שֶׁנֶּחְנְקוּ, שֶׁנִּקְבְּרוּ חַיִּים וְשֶׁהוּמְתוּ בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיוֹת בִּידֵי הַגֶּרְמָנִים הַנָּאצִים וְעוֹזְרֵיהֶם, וְשֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם. בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם. ה' הוּא נַחֲלָתָם. וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְנֹאמַר אָמֵן.
אזכורים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפילה זו מלווה גם את סצנת הסיום של סרט הקולנוע "הגן של פינצי קונטיני" העוסק בשואת יהודי איטליה.
בעקבות תפילה זו כתב המשורר יהודה עמיחי את שירו "אל מלא רחמים", המתחיל במילים ”אלמלא האל מלא רחמים / היו הרחמים בעולם, ולא רק בו”. השיר הוא מעין התרסה נגד התפילה והאל. הדובר בשיר טוען כי העולם ריק מרחמים[24].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט אל מלא רחמים לזכר קדושי השואה, באתר הפיוט והתפילה- אל מלא רחמים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אל מלא רחמים – תפילה לזיכרון חיילי צה"ל ולעילוי נשמתם מפי החזן הרב זכריה זרמתי בניגון משולב (ספרדי\אשכנזי).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התפילה לא מוכרת בקרב קהילות אשכנז המערבי.
- ^ יחיאל מיכל טוקצינסקי, גשר החיים – חלק א', עמוד רפ"ח, באתר היברובוקס
- ^ ראו למשל: אברהם ברץ ז"ל הובא לקבורות, חרות, 30 בדצמבר 1952
- ^ נפתחה תערוכת ז'אבוטינסקי, הצופה, 15 ביולי 1942, על קברו של ח. אורלוזורוב, דבר, 9 ביוני 1942
- ^ יקותיאל יהודה גרינוואלד, כל בו על אבלות, עמוד 211, באתר היברובוקס
- ^ מ.ש.גשורי, צלילי יזכור, הצופה, 7 באוקטובר 1955
- ^ נוסח האזכרה למעפילים, הצופה, 14 בדצמבר 1949
- ^ בהלויה ממלכתית מובאים למנוחות 58 חללי מטוס אל על, מעריב, 4 באוגוסט 1955
- ^ חללי המחתרות נכללים ביזכור, מעריב, 21 באפריל 1969
- ^ שועת ציון מעומק יגונה, דבר, 23 בפברואר 1943
- ^ 1 2 הנשיא מסביר הצעתו לתיקון נוסח יזכור לקדושי השואה, דבר, 11 במרץ 1960; המשך
נוסח לתפילת אל מלא רחמים לקדושי השואה, דבר, 11 במרץ 1960 - ^ מחאות בעניין נוסח יזכור, מעריב, 26 באפריל 1960
- ^ מרדכי נורוק, טיהור המרצחים, מעריב, 27 באפריל 1960
- ^ וראו גם: במרתף השואה ובהיכל הזכרון, חרות, 9 באפריל 1964
- ^ יד ושם מסביר נוסח, דבר, 27 באפריל 1960
לייב גלנץ, מכתב לד"ר קובובי, דבר, 8 במאי 1960
הגרמנים הצוררים באל מלא רחמים, מעריב, 27 במאי 1960 - ^ תכונס מועצת הרבנות המורחבת, דבר, 8 בדצמבר 1960
- ^ עשרות עצרות ייערכו בארץ, דבר, 29 באפריל 1962
יום הזיכרון לשואה ולגבורה יצויין בעצרות עם, תפילות ונטיעת עצים, חרות, 29 באפריל 1962 - ^ יהושע ביצור, שוב מחלוקת על הנוסח בעצרות הזכרון, מעריב, 30 באפריל 1962
- ^ חיפה מתייחדת עם הגולה השרופה באש, הצופה, 10 בספטמבר 1946
- ^ המונים נכחו באזכרות לקדושי השואה ביום הקדיש הכללי, הצופה, 17 בדצמבר 1953
- ^ המונים נתייחדו בתל אביב, חרות, 11 באפריל 1956
- ^ 1 2 יגאל לב, גבורה בתוך שואה, מעריב, 24 באפריל 1960
- ^ תפילת אל מלא רחמים, נוסח מעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ו בניסן תשע"ח
- ^ הטקסט המלא של השיר, באתר חופש
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.