אמא אווזה
אמא אווזה היא דמות מפורסמת בספרות האגדות ושירי הילדים. היא תופסת מקום חשוב ב"סיפורי אמא אווזה", המוכרים יותר כשירי ילדים או סיפורים מחורזים לפעוטות.[1] בבריטניה של היום מוכרת אמא אווזה בעיקר ככותרת לפנטומימה לחג המולד. מלבד הפנטומימה הקרויה "אמא אווזה", הפזמונים מהווים בסיס למספר רב של מחזות פנטומימה קלאסיים.
מי הייתה אמא אווזה?
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמא אווזה הוא השם שניתן לאישה כפרית טיפוסית,[2] שהיא המקור המשוער לסיפורי אמא אווזה ופזמוניה. עם זאת, שום כותבת מוגדרת לא זוהתה מעולם עם שם זה, שהאזכור הראשון שלו מופיע בשיח מוסגר ברשומות מחורזות של אירועי השבוע, שהופיעו בקביעות במשך שנים אחדות, "המוזה ההיסטורית" של ז'אן לורט, שקובצו בשנת 1650.[3] הערתו, "...comme un conte de la Mere Oye ("...כמו בסיפור של אמא אווזה") מלמדת, שהביטוי היה מוכר כבר.
על אף עובדות חוזרות ונשנות[4] קיימים דיווחים ספקניים, המוכרים לתיירים בבוסטון, מסצ'וסטס, לפיהם "אמא אווזה" המקורית הייתה רעייתו הבוסטונית של איזאק גוז, ששמה היה או אליזבת פוסטר גוז (1665–1758) או מרי גוז (נפטרה ב-1690 בגיל 42), הקבורה בבית הקברות גראנארי ברחוב טרמונט.[5]לדברי אלינור ארלי, סופרת מסעות והיסטוריה בוסטונית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, "אמא אווזה" המקורית הייתה אישה אמיתית, שחיה בבוסטון בשנות ה-60' של המאה ה-17.[6]על פי הידוע, הייתה אשתו השנייה של איזאק גוז (לחלופין ורגוז או ורטיגוז), שהביאה לנישואים שישה ילדים משלה, תוספת לעשרת ילדיו של איזאק.[7] אחרי מותו של איזאק, עברה אליזבת לחיות אצל בתה הבכירה, שנישאה לתומאס פליט, מוציא לאור. לדברי ארלי, "אמא אווזה" נהגה לשיר שירים וחמשירים לנכדיה במשך כל היום, וילדים אחרים התקהלו לשמוע אותם. לבסוף קיבץ חתנה את הפזמונים והוציא אותם לאור בדפוס.[8]
בספר "האישויות האמיתיות של אמא אווזה" (1930) מעלה קתרין אלווס תומאס את האפשרות, כי הדמות והשם "Mother Goose", או "Mère l'Oye" מבוססים על אגדות עתיקות על רעיית רובר השני מלך צרפת, Berthe la fileuse ("ברתה הטווה") או Berthe pied d'oie ("ברתה רגל-אווזה"), שנקראה בדרום צרפת reine Pedauque ומוזכרת לעיתים קרובות, לדברי תומאס, באגדות צרפתיות כמי שטוותה מעשיות מופלאות שריתקו את הילדים. הסמכות בנושא מסורת "אמא אווזה", איונה אופי, אינה נותנת אמון לא בתומאס ולא בהנחות הבוסטוניות.
ראשון הכותבים בסוגת סיפורי המעשיות, שארל פרו, פרסם בשנת 1695 בשם בנו קובץ מעשיות בשם "Histoires ou contes du temps passés,avec des moralités'" ("סיפורים או מעשיות מימים עברו, עם מוסר השכל"), שנודעו יותר בשם המשני Contes de ma mère l'Oye ("סיפורי אמא אווזה"). ספרו של פרו מציין את ראשיתם המאומתת של סיפורי אמא אווזה.
בשנת 1729 הופיע תרגום אנגלי לקובץ של פרו, Histories or Tales of Past Times, Told by Mother Goose ("סיפורים ומעשיות מימים עברו, מפי אמא אווזה"), שהביא לראשונה את היפהפייה הנרדמת, כיפה אדומה, החתול במגפיים, סינדרלה ועוד מסיפורי פרו לקהל קורא האנגלית. אלה היו מעשיות. ג'ון ניוברי הוציא לאור אוסף של פזמוני ילדים באנגלית, Mother Goose's Melody, or, Sonnets for the Cradle ("נעימה או שירי ערש של אמא אווזה") (לונדון, ללא תאריך, בסביבות 1765),[9] שהסיט את נקודת הכובד מסיפורי מעשיות לשירי ילדים מחורזים, ובאנגלית היה זה הקישור העיקרי ל"אמא אווזה" עד לזמן האחרון.
הופעתם הראשונה בפומבי של סיפורי אמא אווזה בעולם החדש הייתה בווסטר, מסצ'וסטס, שם הדפיס מחדש בעל בית הדפוס איזאיה תומאס את Samber's volume באותו שם, בשנת 1786.
ספר של שירים לילדים בשם "Mother Goose's Melody" יצא לאור באנגליה בשנת 1781, ומאז נקשר השם "אמא אווזה" בשירה לילדים.
בשנת 1837 הוציא ג'ון בלנדן קר גואלר ספר (עם המשך של שני כרכים ב-1840), שדלה את המקור לשירי "אמא אווה" ממשחקי מילים בפלמית ("הולנדית מדוברת").[10]
המלחין מוריס ראוול כתב את "אמא אווזה", סוויטה לפסנתר, שאותה תזמר בהמשך לבלט. יש גם שיר הקרוי "אמא אווזה" של להקת הרוק המתקדם ג'תרו טאל, מתוך אלבום "אקוואלונג" שלהם משנת 1971. לא נראה שיש קשר בין השיר לדמותה של אמא אווזה, בהיותה רק הראשונה לשורה של דימויים סוריאליסטיים שהמספר פוגש ומתאר לאורך השיר.
אמא אווזה זקנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסף להיותה המחברת המשוערת של שירי ילדים, "אמא אווזה" מופיעה בעצמה כדמות שעליה נסב שיר כזה:
Old Mother Goose,
When she wanted to wander,
Would ride through the air
On a very fine gander.
Jack's mother came in,
And caught the goose soon,
And mounting its back,
Flew up to the moon.
בתרגום חופשי:
- כשאמא אווזה זקנה
- הרחק רצתה לעוף,
- מעל משכה לה עננה
- עלי גבה לצוף.
- אל תוך החדר אז נכנס
- לו איש אחד, אורח.
- את הענן חיש קל תפס,
- המריא אל הירח.
המעבר מדמות גנרית מעורפלת לדמות שפעולותיה ממשיות כל כך התרחש בפנטומימה "הארלקין ואמא אווזה: או ביצת הזהב" ב-;[11] 1806-07 הפנטומימה הוצגה לראשונה בתיאטרון דרורי ליין בלונדון ב-29 בדצמבר ועוד פעמים רבות בשנה החדשה. את "הארלקין ואמא אווזה, או ביצת הזהב", בכיכוב הליצן המפורסם ג'וזף גרימאלדי, כתב תומאס דיבדין, שהמציא את הפעולות המתאימות לדמותה של "אמא אווזה" כפי שתוצג על הבמה ויצר אותה מחדש כדמות של מכשפה. בתמונה הראשונה מלמדות הוראות הבמה שהיא מחוללת סערה ומתעופפת, בפעם הראשונה, על גבי אווז. אמא אווזה הקסומה שינתה את הקמצן הזקן לפנטלון מן הקומדיה דל'ארטה ומסורת הפנטומימה הבריטית, ואת הנאהבים הצעירים קולין וקולינט ל"קולומבינה" ו"ליצן". משוחקת בהיפוך תלבושות על ידי סמיואל סימונס,[12]- מסורת פנטומימה הקיימת עד היום- היא מעלה גם רוח רפאים מקברו בתמונה מקברית בחצר כנסייה.
ביצועים לשירי אמא אווזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלהקה הישראלית DXM ביצעה בקלטת השלישית שלה "Faceless" את שירה של אמא אווזה "I Saw A Ship" ("ראיתי ספינה").
- השיר "שמתי לי פודרה" בביצוע אביתר בנאי ואפרת בן צור (הופיע באלבום אביתר בנאי ב-1997) הוא תרגום של אורי סלע לאחד השירים של אמא אווזה.
תרגומים לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ספר שירי אמא אווזה", איורים: ארנולד לובל, נוסח עברי: אורי סלע, הוצאת מודן, 1986
- "שירי אמא אווזה", נוסח עברי: צבי אבן פז, איורים: נעמי גייגר, הוצאה עצמית, 2009
- שארל פרו, אגדות פרו: סיפורי אמא אווזה, תרגום מצרפתית: אביבה ברק, הוצאת שוקן, 1991
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמא אווזה, ברשת החברתית Goodreads- יוסף חנני, שירי ״אמא אווזה״, ספרות ילדים ונוער 1, מאי 1974, עמ' 11–17
- יהודה אטלס, המקור של שירי אמא אווזה, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
- עדי מרקוזה-הס, התדעו מי אני? | "משירי אמא אווזה", באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
- יותם שווימר, בעל מעוף: צבי אבן-פז מחזיר את "אמא אווזה", באתר nrg, 30 באוגוסט 2009
- אמא אווזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- 1904 Facsimile of earliest American compilation, John Newberry's Mother Goose's Melody, 1791 edition
- "Who was Mother goose?"
- The Real Mother Goose
- Baby's Mother Goose from Golden Books Publishing
- At Project Gutenberg:
- The Tales of Mother Goose by Charles Perrault translated by Charles Welsh
- The Real Mother Goose illustrated by Blanche Fisher Wright
- The Only True Mother Goose Melodies (Anonymous)
- Mother Goose in Prose by L. Frank Baum
- Mother Goose Clip Art Public domain illustrations of Mother Goose rhymes
- Collection of Mother Goose verses
- Verses with artwork and audio recordings
- Play and education with Mother Goose nursery rhymes
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Margaret Lima Norgaard, "Mother Goose", Encyclopedia Americana 1987; see, for instance, Peter and Iona Opie, The Oxford Dictionary of Nursery Rhymes (1951) 1989.
- ^ English readers were familiar with Old Mother Hubbard, already a stock figure when Edmund Spenser published his satire "Mother Hubbard's tale", 1590; with "Mother Bunch" and her superstitious advice on getting a husband or a wife and was credited with the fairy stories of Madame d'Aulnoy|Mme D'Aulnoy when the first appeared in English. Ryoji Tsurumi, "The Development of Mother Goose in Britain in the Nineteenth Century" Folklore 101.1 (1990:28-35) p. 330 instances these, as well as the "Mother Carey" of sailor lore and the Tudor period prophetess "Mother Shipton".
- ^ Collected editions were published in 1650, 1660 and 1665; the 1650 reference to "ma mère l"Oye" was noted by William Bracy in Encyclopedia Americana, s.v. "Mother Goose" 1965:512), according to Syed Mohammed Sahed, "a Common nomenclature for traditional rhymes", Asian Folklore Studies, 54 (1995:307-14).
- ^ "Mother Goose; Longevity of the Boston Myth— The Facts of History in this Matter, The New York Times, 4 February 1899 (on-line text).
- ^ Listed as "Elizabeth" but the grave marker is distinctly inscribed "Mary Goose"
- ^ Eleanor Early's material was drawn from The New York Times "Mother Goose", 20 October 1886 (on-line): compare gravestone date.
- ^ Wilson, Susan. Literary Trail of Greater Boston. Boston: Houghton Mifflin Company, 2000: 23. ISBN 0-618-05013-2
- ^ Reader's Digest April 1939:28.
- ^ A.H. Bullen's 1904 facsimile of Newbery's 1791 edition of Mother Goose's Melody(on-line)
- ^ http://www.timesonline.co.uk/tol/life_and_style/article524173.ece?token=null&offset=12&page=2
- ^ 1990:28-35.
- ^ Tsurumi (1990:30) notes that Simmon's "Mother Goose" was memorialised at the time in a popular engraving.
