משמעות השם "אצבע אמה" הוא על פי הנאמר בהתלמוד במסכת מנחות ”זו זרת, זו קמיצה, זו אמה, זו אצבע, זו גודל” (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף י"א, עמוד א'). כוונת התלמוד הוא שלצורך מדידת שיעור אמה המקראי, יש לשער ממרפק כף היד ועד לסוף אצבע האמה. בעקבות דברי התלמוד, נקרא שמה של האצבע.
לתנוחות ותנועות שונות של האצבע 'אמה' עשויות להיות משמעויות נוספות:
נוהגים לכרוך את רצועת התפילין על האצבע 'אמה'.החזקת אצבעות – שילוב האמה על הקמיצה נחשב בתרבויות אירופאיות כמחווה המביאה מזל. מקור המנהג אינו ידוע בוודאות. יש הרואים בו מחווה נוצרית (יצירת צורה דמוית צלב). ייתכן שמקור האמונה הזו במחווה שנועדה להרחיק מכשפות ויצורים אחרים הנשלטים על ידי רוחות רעות[1]. יש המשייכים את החזקת האצבעות לתקופה הקודמת לנצרות, אז נהוגה הייתה מחווה של הצלבת אצבעות כברכת "מזל טוב": המברך היה מניח את אצבעו מעל לאצבעו של מקבל הברכה ויוצר צורת X. יש המשייכים את מקור המחווה לקשתים האנגלים במלחמת מאה השנים, שסיגלו לעצמם מנהג לשלב את האצבע והאמה לפני שהשתמשו באותן שתי אצבעות למתוח את מיתר הקשת[2].
סימן V – מחווה שנעשית על מנת לסמל ניצחון. המחווה נעשית באמצעות כף יד המופנית קדימה, שבה האצבע המורה ואצבע האמה מתוחות ומופרדות אחת מהשנייה, בעוד האצבעות האחרות קמוצות, באופן המדמה האות הלטינית V קיצור של המילה Victory (=ניצחון, בשפות רבות).
אצבע צרדה – מחווה אנושית הנוצרת על פי רוב על ידי הקשה של האמה או הקמיצה – בזרת. את האצבעות המכות מותחים על האגודל לפני השחרור אל האצבעות הצמודות לכף היד. המכה יוצרת את הצליל.
אצבע משולשת – מחווה גסה להבעת זילזול ובוז, באמצעות האצבע האמצעית (אמה). זקירת האמה משמשת להעברת מסר של זלזול כלפי אדם או נושא מסוים. בעיתונות העברית נהוג לכנות אחת מצורות זקירה זו בשם "תנועה מגונה", "אצבע משולשת" או "תנועה מזרחית מגונה" (הביטוי האחרון הפך לנפוץ פחות עם הזמן).
הנחת תפילין - נוהגים לכרוך את רצועת התפילין על אצבע ה'אמה'.
_-_%22Slichot%22.jpg)
