אמיליו דה בונו

אמיליו דה בונו
Emilio De Bono
לידה 19 במרץ 1866
קאסאנו ד'אדה, ממלכת איטליה ממלכת איטליהממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 11 בינואר 1944 (בגיל 77)
ורונה, הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חיל האוויר המלכותי האיטלקי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1884 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
מסדר הבשורה הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיליו דה בונואיטלקית: Emilio De Bono;‏ 19 במרץ 186611 בינואר 1944), איש צבא ופוליטיקאי איטלקי הידוע כאחד הבכירים במשטרו של בניטו מוסוליני. דה בונו סייע בהקמת המפלגה הפשיסטית באיטליה, פיקד על הצבא המלכותי האיטלקי במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, אך בשל חלקו בהדחת מוסוליני, הוצא להורג על ידי מוסוליני בשנת 1944.

דה בונו נולד בעיירה קאסאנו ד'אדה, ליד מילאנו. הוא התגייס לצבא האיטלקי בשנת 1884 כקצין זוטר, ועלה בסולם הדרגות. במהלך המלחמה האיטלקית-עות'מאנית בשנת 1911 שירת במטה הכללי. לאחר מכן לחם במלחמת העולם הראשונה, בה הצטיין בקרבות כנגד האימפריה האוסטרו הונגרית. בשנת 1920 השתחרר בדרגת גנרל.

בתחילת שנות העשרים סייע דה בונו לארגן את המפלגה הפשיסטית, ובשנת 1922 היה בין ארבעת מארגני המצעד על רומא, שסימן את תחילת המשטר הפשיסטי באיטליה. בתקופה שלאחר מכן שירת כמפקד המשטרה, מפקד המיליציה הפשיסטית, ומושל טריפוליטניה. ב-1925 נשפט על חלקו ברצח הסוציאליסט ג'אקומו מאטיאוטי (רצח שאף מוסוליני היה מעורב בו כנראה, ושכמעט הביא לקץ שלטונו), אך נמצא זכאי.

ב-1929 מונה לשר המושבות. הוא המשיך למלא תפקיד חשוב בצבא, ובשנת 1935 כאשר פרצה המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, מונה למפקד הצבא. לאחר מספר חודשים הוחלף על ידי פייטרו באדוליו, שכן מוסוליני סבר שהתקדמותו איטית וכי הוא זהיר מדי. כפיצוי קיבל את התואר "מרשל איטליה" ב-16 בנובמבר 1935.

דה בונו התנגד לכניסתה של איטליה למלחמת העולם השנייה. ב-1942 מונה לשר הפנים. ב-24 ביולי 1943 השתתף בישיבת המועצה הפשיסטית העליונה בה הוחלט על הדחתו של מוסוליני, והיה אחד מאלו שהצביעו בעד ההצעה להדחתו. לאחר שמוסוליני שוחרר משביו על ידי הגרמנים והקים ממשלת בובות בשם "הרפובליקה של סאלו", נתפס דה בונו. יחד עם אחרים שהיו מעורבים בהחלטה על הדחת מוסוליני, וביניהם גליאצו צ'אנו, חתנו של מוסוליני, הועמד למשפט ראווה בעיר ורונה. ב-11 בינואר 1944 הוצא להורג ביריה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיליו דה בונו בוויקישיתוף