אמת המים ברניקי

אמת המים ברניקי

הר ברניקי שעל מורדותיו עברה אמת המים ברניקי
מידע כללי
סוג	אמת מים
שימוש	אמת מים
כתובת	מנחל יבנאל לטבריה
מיקום	מחוז הצפון
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	32°41′38″N 35°32′04″E / 32.69383622263082°N 35.534482524750196°E / 32.69383622263082; 35.534482524750196
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   אמת המים ברניקי (למפת עמק בית שאן רגילה)   אמת המים ברניקי (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אמת המים ברניקי (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אמת המים ברניקי

אמת המים ברניקי (מכונה גם: אמת ברניקי או תעלת ברניקי) היא אמת מים עתיקה שמתוארכת לתקופה הרומית בארץ ישראל ושימשה להובלת מים ממעיינות בנחל יבנאל לבריכות אגירה בטבריה העתיקה על מנת להבטיח מי שתייה נקיים לתושבי העיר כמו גם לגנים ולמוסדות הציבור בעיר המתפתחת. שלוחות של האמה סיפקו מים לאתרים שונים לאורך הדרך.

שרידי התעלה התגלו על ידי חוקרי ארץ ישראל כבר במאה ה-19 ומספר מחקרים נערכו מאז לגביה. במסמכים משלהי המאה ה-19 (למשל מפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפרסמה הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1880) סומנו חלקים גדולים מהאמה (תחת השם Aquaduct) אולם מכיוון שזו ולא הוגדרה כאתר מורשת לשימור נהרסו חלקים גדולים ממנה במהלך השנים עקב עבודות לפיתוח יישובים, שטחים חקלאיים ודרכים כך שרק שרידים מהאמה נותרו.

טבריה נבנתה על שפת הכנרת וידוע מהכתובים^[1] שתושביה שאבו מים מהאגם. יחד עם זאת שאפו מנהיגי העיר להזרים מים למוסדות ציבור כמו בתי מרחץ, סבילים, מזרקות, גנים ציבוריים וכו' ואת זאת ניתן היה להשיג רק על ידי הזרמת מים ממקור גבוה יותר.

המלכה ברניקי הייתה מלכה יהודייה מבית הורדוס, בתו של אגריפס הראשון מלך יהודה, ונצר לשושלת בית חשמונאי. על פי המסורת, ברניקי בנתה את אחד מארמנותיה על הר ברניקי שמעל לטבריה. קריאת אמת המים על שמה של בריניקי החלה רק עם תחילת המחקרים במאה ה-19. אין הוכחה שהאמה אכן נקראה כך בעבר אך משערים שהשם ניתן לה על שם הארמון שעל הר ברניקי.

אין אחידות דעים על התקופה בה נבנתה האמה אך ההערכה היא שנבנתה בשלהי התקופה הרומית בארץ ישראל (המאה השלישית לספירה) ובנייתה קשורה להתחזקותה של טבריה, ועליית קרנו של הגליל, לאחר מרד בר כוכבא. כמו כן ההערכה היא שהשימוש באמה המשיך עד לתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל וכנראה שאנשי בית אומיה השתמשו במי האמה בארמון שהקימו בתל בית ירח^[2].

האמה,שאורכה היה כ-11 ק"מ (כ-16 ק"מ כולל הפיתולים), הוליכה מים, בגרוויטציה, ממעיינות בנחל יבנאל (שנקרא במקור "נחל פיג'אס" שמקורו במילה היוונית "פגאי" שפירושה "מעיינות"), נמשכה על צידו הצפוני של הנחל וירדה במתינות לכוון אזור בית ירח. משם המשיכה על שיפוליה המזרחיים של רמת פוריה עד מבואות טבריה שם נאספו המים במערכת בריכות אחסון ושיקוע (קסטיליום) שבתחומי העיר העתיקה של טבריה. נקודת המוצא של האמה נמצאת בערך בגובה פני הים ונקודת הסיום במפלס של קרוב ל 200- מטר כך שהשיפוע של האמה היה כ-2 מטר ל-100 מטר.

חלקה הראשון של האמה (כ-3 ק"מ), בערוץ נחל יבנאל, נבנה בכיוון מזרח-צפון-מזרח. לאחר היציאה מחלקו התלול של הנחל עושה האמה פניה לכוון צפון עד הגיעה לטבריה.

ראשוני חוקרי האמה זיהו את מקור המים של האמה ב"עין פטל" (מופיע במפות המנדטוריות כ"עין פיג'אס") אולם חוקרים מאוחרים יותר הבחינו ששרידי האמה, שהתגלו על גדתו הצפונית של הנחל, גבוהים ממפלס מעיין זה ולכן הצביעו החוקרים על מעיין נוסף, גבוה יותר כמקור המים (מופיע במפות המנדטוריות כ"עין רן" וכנראה הכוונה ל"עין יעלה"). מכיוון שמעיין זה נבע מגדתו הדרומית של הנחל מעריכים החוקרים שבוני האמה בנו מוביל מים מעל הנחל כדי לעבור לגדתו הצפונית. ייתכן שמים מ"עין פטל" ומ"עין כוש" (במורד הנחל) זרמו גם הם לאמה זו אם כי במפות הישנות מוזכרות אמות נוספות באזור כך שייתכן שמימי "עין פטל" ו"עין כוש" שימשו את האמות האחרות.

נתוני נביעה של מעיינות נחל יבנאל, בתקופת המנדט, מצביעים על ספיקה של כ-2-2.5 מיליון ממ"ק מים לשנה שזה כ-260 ממ"ק בשעה. ספיקה זו גבוהה משמעותית מהספיקה הקיימת במאה ה-21 לכן ההשערה היא שקידוחים ושאיבה הקטינו את הנביעה במעיינות.

האמה עקבה אחר קווי הגובה של המדרוונות המזרחיים של רמת פוריה ולכן היא התפתלה בהתאם לטופוגרפיה ולריבוי הנחלים היורדים לכנרת. במקרים רבים נדרשו בוני האמה לחצות אפיקי נחלים ולכן הקימו גשרים מעל ערוצי הנחלים. החוקרים זיהו 11 גשרים שחצו את נחלים כשהשמור ביניהם היה הגשר שנבנה לחציית נחל שלם.

היעד העיקרי של אמת המים הייתה העיר העתיקה של טבריה והחוקרים מעריכים שהאמה הסתיימה בבריכת אגירה בשם "בריכת דונה גרציה" בחלקה הצפוני של טבריה העתיקה. הבריכה שימשה לאגירת המים, שיקוע מוצקים שנסחפו בתעלה ופיזור המים, בעזרת תעלות, לרחבי העיר. אורך הבריכה היה כ-32 מטר, רוחבה כ-10 מטר ועומקה כ-6 מטר (מתוכם 3 מטר קבורים בסחופת) והחוקרים מעריכים שהיא הכילה כ-2,000 מ"ק מים.

הממצאים על האמה, שנתגלו במחקרים עליה, הצביעו על כך שהמיים שהוזרמו בה נוצלו גם למטרות אחרות (בנוסף לאספקת מים לטבריה העתיקה). לשם כך נבנו מהאמה שלוחות שונות:

בנקודה שהאמה עברה מול תל בית ירח נבנתה שלוחה של האמה לכוון מערב, לבית מרחץ שנבנה ביישוב הקדום בבית ירח^[3]. בגלל השיפוע החד (כ-40 מטר) הוזרמו המים בצינור תת-קרקעי שהורכב מחוליות עשויות מבזלת. בין האמה הראשית לבין בית ירח עבר ערוצו הישן של נהר הירדן שהיה נמוך בכ-30 מטר מבית המרחץ לכן נאלצו מתכנני הצינור לבנות סיפון שעבר דרך הערוץ הישן. שרידי הצינור התגלו בחפירות שבצעה "רשות העתיקות" ב-2012.

• 
  שריד מצינור המים מתעלת ברניקי לתל בית ירח - מוצג בקבוצת כנרת
• 
  שריד מצינור המים מתעלת ברניקי לתל בית ירח - מוצג בקבוצת כנרת
• 
  שריד מצינור המים מתעלת ברניקי לתל בית ירח - מוצג בחפירות תל בית ירח
• 
  שריד מצינור המים מתעלת ברניקי לתל בית ירח - מוצג בחפירות תל בית ירח

בסביבות הכנרת גידלו התושבים קנה סוכר להפקת סוכר. מצפון למושבה כנרת הוקמה טחנה להפקת סוכר שהופעל על ידי מים שהגיעו מהאמה דרך צינור שאורכו כ-18 מטר. במהלך הרחבת שטחי החקלאות של המושבה נהרסו שרידי הטחנה.

הארכאולוג פסח בר אדון חשף לחוף הכנרת, בקרבת חוף צינברי, שרידים של מפעל עתיק שלהערכתו שימש לייצור צבע אינדיגו וצביעת בדים ושניזון מהאמה הראשית.

על מורדותיו של נחל יבנאל התגלו שרידים של מספר טחנות קמח עתיקות ומשערים שהן הוזנו מהסתעפויות של אמת ברניקי. יחד עם זאת יש לציין שבערוץ הנחל היו עוד תעלות שהוזנו ממעיינות הנחל כך שייתכן שאמת ברניקי הזינה רק חלק מהטחנות. נמצאו בשטח תעלות שירדו מהאמה והזינו, בגרוויטציה, את הטחנות.

במספר נקודות בקרבת התעלה התגלו בריכות אגירה משניות שההנחה היא ששימשו את החקלאים באזור להשקיית שדותיהם.

בדרומה של העיר העתיקה עברה האמה בקרבתה של מרחצאות חמת טבריה ושלוחה של האמה המשיכה לתוך המרחצאות. מספר חוליות מצינור זה נמצאו באתר.

האמה נבנתה מ-2 חלקים:

• הבסיס: יסודות האמה שנועדו לפלס את האמה ולהתגבר על השיפוע של המדרון. הרוחב הממוצע של היסודות היה כ-3 מטר והגובה הבנוי של החלק המוגבה היה כ-2 מטר (בהתאם לשיפוה המדרון). הבסיס נבנה מאבני גוויל (אבנים שאינן מסותתות) שהובאו מהסביבה (לרוב היו אלו אבני בזלת) וחוזקו במלט.
• תעלת המים: מעל הבסיס נבנתה התעלה באותו אופן שנבנה הבסיס. יחד עם זאת תחתית התעלה רוצפה הלבנים מסותתות וחלקה הפנימי טוייח במספר שכבות של טיח הידראולי כדי למנוע דליפת מים. עומק התעלה השתנה בין 80 ס"מ (המעיינות) ל-60 ס"מ (בריכות האגירה). רוחבה השתנה בין 110 ס"מ (מעיינות) ל-60 ס"מ (בריכות האגירה). הקטנת חתך התעלה מצביע על צמצום בזרימת המים בתעלה שנבעה מהפניית מים להסתעפיויות של התעלה^[4]. התעלה כוסתה באבנים שטוחות כדי למנוע כניסת לכלוך למים.

כאמור, אזכורים לאמת ברניקי קיימים כבר במחקריהם של חוקרי ארץ ישראל במאה ה-19. בין השאר הזכירו את האמה החוקרים צ'ארלס וילסון, צ'ארלס וורן, הוריישו קיצ'נר, קלוד קונדר ואחרים. תוצאות של חלק ממחקרים אלו התפרסמו בספרים כמו גם במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפרסמה הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1880.

במהלך המאה ה-20 נערכו מחקרים נוספים כמו מחקרו של אאפלי סאריסלו הפיני (פי') ב-1927, מחקרו של מיכאל אבי-יונה ב-1951, מחקרו של זלמן וינוגרדוב ב-1988 ומחקרו של יוסף סטפנסקי בשנות ה-90.

במאה ה-21 נערכו מחקרים בעיקר על ידי רשות העתיקות כשבחלק מהמקרים היו אלו חפירות הצלה באתרים בהם תוכננו הרחבת יישובים. בתקופה זו (2012) נחקרה גם השלוחה לבית ירח.

נכון ל-2021 נשתמרו מהאמה הקטעים הבאים:

• מקטעי אמה במורד נחל יבנאל.
• 2 מקטעי אמה ממערב לקבוצת כנרת (נחפר ונחקר על ידי עבד אלגני אבראהים מרשות העתיקות).
• אומנות גשר בנחל שלם.
• קיר תמך בואדי ג'רדון.
• קטעי אמה במתחם גני מנורה, ליד מלון רויאל-פלזה.
• מקטע של האמה באזור חמת טבריה, ממערב למלון הולידיי אין.
• מקטע של האמה בתחומי טבריה הקדומה.
• מקטע של האמה באזור המחצבה הנטושה (קרוב למבנה התיאטרון שלמרגלות מצוקי הר ברניקי).
• מקטע של האמה בתחום בית העלמין המוסלמי שממערב ל"בריכת דונה גרציה".

• 
  שריד של התעלה על 2 דפנותיה
• 
  שריד של התעלה על 2 דפנותיה. ניתן לראות את הטיח שציפה את פנים האמה
• 
  בסיס האמה וחלקו הצפוני של דופן האמה
• 
  בסיס האמה כשבחלקו עדיין רואים את הטייח
• 
  אומנה של אחד הגשרים שהוקמו כדי לחצות ערוץ נחל הנשפך לנחל יבנאל

• 
  שריד של התעלה בקבוצת כנרת
• 
  שריד של התעלה בקבוצת כנרת
• 
  שריד של התעלה בקבוצת כנרת

• זלמן וינוגרדוב, אמת המים הקדומה של טבריה - אמת ברניקי (מתוך טבריה - מייסודה עד הכיבוש המוסלמי), הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1988
• דוד עמית, יזהר הירשפלד, יוסף פטריך, אמות המים הקדומות בארץ ישראל, הוצאת יד בן צבי, 1989
• מיכאל אבי-יונה, גאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק, 1951

מדיה וקבצים בנושא אמת המים ברניקי בוויקישיתוף

• זלמן וינוגרדוב, אמת המים הקדומה של טבריה - 'אמת ברניקי', 1988
• יוסף סטפנסקי, מפת טבריה, סקר, באתר רשות העתיקות, 14 בספטמבר 2005
• ירדנה אלכסנדר, כנרת, תעלת ברניקי לטבריה, באתר רשות העתיקות, 10 בספטמבר 2008
• עבדאללה מוקארי, טבריה, תעלת ברניקי, באתר רשות העתיקות, 29 בדצמבר 2011
• ירדנה אלכסנדר, חפירות הסיפון בבית ירח, באתר רשות העתיקות, 18 בספטמבר 2013
• אמת ברניקי, באתר "התאחדות המלונות בטבריה" (אורכב)
• חיים ממליה ועבד אלגני אבראהים, אמת המים לטבריה הרומית-ביזנטית (אמת ברניקי), באתר "איגוד ערים כנרת" (אורכב)
• מפת PEF מ-1880 בה מצוין האקוודוקט, מתוך מפת הקרן לחקר ארץ ישראל
• מאגר תמונות של זלמן וינוגרדוב, באתר "ישראל נגלית לעין"
• תעלת ברניקי, באתר פייסבוק של "ארכאולוגיה תלמודית"
• איתן רומם ואורי רמון, סקר מורדות כנרת - יבנאל, דצמבר 2012