אריאנה מלמד
 | |
| לידה | 16 במרץ 1958 (בת 66) בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תאריך עלייה | 1960 |
| מקום לימודים | מקיף א' אשדוד |
  | |
אריאנה מלמד (נולדה ב-16 במרץ 1958) היא עיתונאית, סופרת, בעלת טור, עורכת, מבקרת ספרות ומבקרת טלוויזיה ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלמד נולדה בבוקרשט שברומניה להורים ניצולי השואה. משפחתה עלתה עמה לישראל בשנת 1960 והשתקעה באשדוד, שם גדלה והתחנכה. כשהייתה בת שמונה נפגעה בתאונת דרכים והייתה מרותקת למיטתה לתקופה ממושכת[1]. בתקופת נעוריה בלטה בכישורי כתיבתה, ואף הועסקה למשך מספר שנים באגף הדוברות של משרד ראש הממשלה במהלך תקופת כהונתו הראשונה של יצחק רבין[2]. את שירותה בצה"ל עשתה בגלי צה"ל, ומאוחר יותר הועברה לבסיס תחזוקה בשל בעיות בריאות.
בשנת 1984 החלה לעבוד בעיתון "חדשות" כמבקרת הספרות שלו, וכתבה בו עד לסגירתו ב-1993. מלמד כתבה אחר־כך במקומונים "כל העיר" ו"העיר" וב"מעריב" ומאוחר יותר ב"ידיעות אחרונות" ובאתר האינטרנט ynet. כתבה גם טורי אוכל תחת שם העט "אנה וגנר" (שהוא למעשה שמה מנישואים[3]). בדצמבר 2014 פרשה מהעיתון "ידיעות אחרונות". מלמד גרסה כי פרישתה נבעה מכך שלא פורסם מאמרה המבקר את ציפי לבני בזמן הבחירות לכנסת העשרים[4]. דעותיה הנחרצות, בייחוד כמבקרת ספרות וכמבקרת טלוויזיה, זכו לעיתים לתגובות חריפות ממבוקריה, כשלעיתים קרובות התמקדה התגובה במבנה הגוף שלה ובאופייה.
החל מ-2015 מלמד משמשת כמבקרת טלוויזיה וספרות בעיתון "הארץ" וכן כבעלת טור במוסף סוף השבוע.
בשנת 2015 השתתפה בעונת ה-VIP השנייה של תוכנית המציאות "האח הגדול" והייתה המודחת הראשונה מן התוכנית.
בשנת 2020 השתתפה בהפגנות המחאה בבלפור[5].
ב-27 באפריל 2021 הודיעה על פרישה מ"הארץ" בגלל מצבה הבריאותי[6]. בפברואר 2024 ניתן נגד מלמד פסק דין בתביעת דיבה שהגישה חברת הכנסת לשעבר אסנת מארק. אריאנה מלמד לא הופיעה לדיון ואחריו לא הצליחו למוצאה בביתה[7].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלמד נשואה לרוברט וגנר והיא אם לשני ילדים מאומצים[8]. החוק בישראל אוסר על זוגות מעורבים לאמץ, ועקב כך התגרשה מלמד מבן זוגה ואימצה כאם יחידנית[9].
כתבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים פרי עטה:
- בית-ספר לבאלט, תל אביב: זמורה ביתן, תשנ"ב-1992
- חלודה ואבק כוכבים: רשימות קטנות על ספרים גדולים, תל אביב: ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 2001
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאנה מלמד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אריאנה מלמד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של אריאנה מלמד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמרי אריאנה מלמד, באתר "הארץ"
- הטורים של אריאנה מלמד באתר "ynet"
- "רק ספרים טובים" - כל הטורים
- נעמה תורן, "אני לא נבהלת בקלות; אני מסחטת טוקבקים, עברתי הכל, כולל איומים ברצח", באתר אייס, 21 ביוני 2013
- דוד אברהם, אני, קרניבורית, באתר וואלה, 8 ביולי 2013
- נטע חוטר, "התפקיד שלי בעולם הזה הוא לא להאהיב את עצמי על שיר אלמליח, עם כל הכבוד", באתר מאקו, 21 במאי 2015
אריאנה מלמד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טורים אישיים:
- אריאנה מלמד, אני, אנה וגנר (באמת), באתר ynet, 11 בנובמבר 2002
אריאנה מלמד, מיוחד ל"גלריה שישי": אריאנה מלמד חושפת איך עובדת דיקטטורת "האח הגדול", באתר הארץ, 28 במאי 2015- אריאנה מלמד, הוא חושב שהוא מאיים עליי, אבל אני הפסקתי לפחד, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעל ביר-כץ, קפה עם אריאנה מלמד, באתר onlife, 19 בינואר 2012
- ^ ציוץ של אריאנה מלמד, באתר twitter, 15 יוני 2020
- ^ אריאנה מלמד, אני, אנה וגנר (באמת), באתר ynet, 11 בנובמבר 2002
- ^ למה עזבתי את ידיעות אחרונות?, באתר ערוץ 7, 21 במרץ 2015
- ^ רוית הכט, למרות אווירת הנכאים בקרב מתנגדי נתניהו, מחאת בלפור לא נכשלה, באתר הארץ, 21 במרץ 2021
- ^ איתי שטרן, אריאנה מלמד פורשת מ"הארץ": בגלל מצבי הבריאותי אני לא יכולה לכתוב, באתר הארץ, 27 באפריל 2021
- ^ אורן פרסיקו, הזרקת מצפון, באתר העין השביעית, 17 בפברואר 2024
- ^ אריאנה מלמד, מיוחד ל"גלריה שישי": אריאנה מלמד חושפת איך עובדת דיקטטורת "האח הגדול", באתר הארץ, 28 במאי 2015
- ^ אריאנה מלמד, אסי עזר, הראל סקעת - יש עוד עשרות אלפי אנשים שאוסרים עליהם לאמץ בישראל, באתר הארץ, 19 ביולי 2017
| בקרת זהויות |
|
|---|