אנטוניו חוסה דה סוקרה
 | |||||||||
| לידה | 3 בפברואר 1795 קומאנה, ונצואלה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 4 ביוני 1830 (בגיל 35) רפובליקת קולומביה הגדולה | ||||||||
| מדינה | האימפריה הספרדית, רפובליקת קולומביה הגדולה | ||||||||
| מקום קבורה | Cathedral of Quito | ||||||||
| בן או בת זוג | Mariana Carcelén | ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| אביר הצלב הגדול של השמש של פרו | |||||||||
| חתימה |  | ||||||||
  | |||||||||
אנטוניו חוסה דה סוקרה (בספרדית: Antonio José de Sucre; 3 בפברואר 1795 - 4 ביוני 1830) היה ממנהיגי המאבק לעצמאות באמריקה הדרומית. הוא כיהן הן כנשיא פרו (לתקופה קצרה) והן כנשיא בוליביה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוקרה נולד למשפחה מבוססת בקומאנה שבוונצואלה. היסטוריונים חלוקים באשר למוצאה של משפחתו. יש הסבורים כי הוא מצאצאיו של מושל קובה הצרפתי-פלמי שארל דה סוקרה, ויש הטוענים כי הוא צאצא למשפחת צוקר היהודית.[דרוש מקור]
בגיל 16 הצטרף סוקרה למאבק לעצמאות מדינות אמריקה הדרומית. הוא הוכיח כישורים צבאיים גבוהים, ומונה לקולונל בשנת 1817 ולבריגדיר גנרל בשנת 1819, והוא בן 24 בלבד.
ב-1821 עמד סוקרה בראש הכוחות ששחררו את קיטו, וב-6 באוגוסט 1824 שוחררה גם חונין. ניצחונו של סוקרה בקרב אייקוצ'ו ב-9 בדצמבר אותה שנה הבטיח למעשה את שחרורן של פרו ושל אלטו פרו, שהפכה עם שחרורה לבוליביה, והיה אקורד הסיום במאבק העצמאות. כהוקרה, ניתן לו העיטור הגבוה ביותר האפשרי - "המרשל הגדול של אייקוצ'ו". ביטוי נוסף להערכה הגבוהה לה זכה, ניכר בכך שסימון בוליבר בעצמו התפנה לכתוב עבורו ביוגרפיה קצרה ומחמיאה.
ב-1826 נבחר סוקרה לנשיא בוליביה, אך התפטר כעבור שנתיים, כאשר החלה להתפתח תנועת מחאה נגד בוליבר ואנשיו ונגד החוקה שהוא עצמו ניסח.
הוא עזב לקיטו, ובעידודו של בוליבר נבחר לנשיא הקונגרס של רפובליקת קולומביה הגדולה. ב-1829 הצטרף למשלחת שנועדה לסכל את השאיפות הבדלניות של ונצואלה, שהייתה אז חלק מקולומביה הגדולה. כישלון המשלחת הגדיל את אכזבתו מהפוליטיקה. לאחר התפטרותו של בוליבר ב-1830 החליט לפרוש באופן סופי מהחיים הפוליטיים. בדרכו מבוגוטה לקיטו נורה ממארב ומת.
פרטי ההתנקשות שנויים במחלוקת, ויש תאוריות שונות לגבי נסיבותיה והעומדים מאחוריה, על אף שנאשמים בפרשה נשפטו והוצאו להורג. יש הסבורים כי ההתנקשות נועדה להותיר את בוליבר ללא יורש ברור.
על שמו של סוקרה נקראו בין היתר הבירה החוקתית של בוליביה, מחוז סוקרה בקולומביה, מדינת סוקרה בוונצואלה, וכן המטבע ששימש את אקוודור עד שנת 2000.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטוניו חוסה דה סוקרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
