אנריקה פניה נייטו

אנריקה פניה נייטו
Enrique Peña Nieto
	פניה נייטו, 2010
לידה	20 ביולי 1966 (בן 58); אטלקומולקו דה פבלה, המדינות המקסיקניות המאוחדות
שם לידה	Enrique Peña Nieto
מדינה	מקסיקו
השכלה	Panamerican University; מכון מונטריי לטכנולוגיה והשכלה גבוהה ;
מפלגה	המפלגה המוסדית המהפכנית
בת זוג	אנחליקה ריוורה
	www.enriquepenanieto.com
	1 בדצמבר 2012 – 1 בדצמבר 2018; (6 שנים)
	→ פליפה קלדרון אנדרס מנואל לופס אוברדור ←
פרסים והוקרה
	קולר מסדר איזבלה הקתולית (6 ביוני 2014, חואן קרלוס הראשון); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (23 במאי 2015); מדליית הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (9 בפברואר 2018); הצלב הגדול של מסדר האמבט (3 במרץ 2015, אליזבת השנייה); צווארון מסדר הצלב הדרומי (26 במאי 2015, דילמה רוסף); מסדר קצאל (13 במרץ 2015, אוטו פרס מולינה); מסדר מובארכ הגדול (20 בינואר 2016, סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח); צווארון מסדר הנסיך אנריקה (2 ביוני 2014); מסדר הפיל (13 באפריל 2016, מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק); הצלב הגדול עם יהלומים של מסדר השמש של פרו (9 ביולי 2014); אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (21 ביולי 2016); צווארון של מסדר קרלוס השלישי (20 ביוני 2015, פליפה השישי, מלך ספרד); מסדר אבן סעוד (17 בינואר 2016, סלמאן); המסדר הלאומי של חואן מורה פרננדז (19 בפברואר 2013, לאורה צ'ינצ'ייה); Global Citizen Awards (2014) ;
חתימה

אנריקה פניה נייטו (בספרדית: Enrique Peña Nieto; נולד ב-20 ביולי 1966) הוא מדינאי מקסיקני, חבר המפלגה המהפכנית-המוסדית (PRI). כיהן כנשיא מקסיקו ה-57 בין השנים 2012 ל-2018 וכמושל מדינת מקסיקו, המאוכלסת שבמדינות מקסיקו, בין 2005 ל-2011.

חייו

ראשית חייו

פניה נייטו נולד בעיר אטלקומולקו שבמדינת מקסיקו למשפחה מהמעמד הבינוני. אביו היה מהנדס חשמל ואמו מורה, והוא היה הבכור מבין ארבעה אחים. כשהיה בן 11, עברה המשפחה להתגורר בטולוקה. פניה נייטו נחשף לפוליטיקה בגיל צעיר, שכן מושל מדינת מקסיקו בין 1975 ל-1981, חורחה חימנס קנטו, היה מיודד עם אביו, והוא לקח אותו עמו לעצרות הבחירות שלו. המושל הבא, אלפרדו דל מאסו גונסאלס, היה בן דודו של אביו.

ב-1984 הצטרף פניה נייטו למפלגה המהפכנית-המוסדית (PRI), המפלגה ששלטה במקסיקו מאז 1929. באותה שנה החל ללמוד משפטים באוניברסיטה הפאנאמריקאית במקסיקו סיטי, ובהמשך השלים לימודי תואר שני במינהל עסקים במכון מונטריי לטכנולוגיה והשכלה גבוהה. עם סיום לימודיו עסק בעבודות שונות: הוא שימש כנוטריון, עבד בחברה לייצור חלקי חילוף לכלי רכב ובמשרד עורכי דין.

במהלך שנות ה-90 הגביר את פעילותו הפוליטית ב-PRI, ובין 1993 ל-1998 מונה לראש הסגל של השר לפיתוח כלכלי בממשלת מדינת מקסיקו, מונטיאל רוחאס. בשנת 2001 מונה לסגן שר הפנים של מדינת מקסיקו, ולאחר מכן מילא תפקידים נוספים במדינת מקסיקו: נשיא מועצת המנהלים של הביטוח הלאומי, נשיא המועצה לבריאות וסגן נשיא המערכת הלאומית לפיתוח המשפחה.

מושל מדינת מקסיקו

בשנת 2005 נבחר פניה נייטו למושל מדינת מקסיקו, המאוכלסת שבמדינות המרכיבות את מקסיקו. במהלך קמפיין הבחירות שלו חתם פניה נייטו אצל נוטריון על מסמך בשם "608 ההתחייבויות", שכלל 608 תוכניות אותן התחייב ליישם במהלך כהונתו. בין היתר, התחייב לסלול כבישים מהירים חדשים, להקים בתי חולים ולהקים מערכות חדשות להובלת מי שתייה. עם סיום כהונתו, ועל רקע התמודדותו בבחירות לנשיאות מקסיקו בשנת 2012, הפכה שאלת מידת עמידתו בהתחייבויותיו אלו לסוגיה מרכזית בבחירות. מפלגת PRI טענה כי פניה נייטו עמד בכל התחייבויותיו, ופרסמה נתונים על כך. יריבתה הפוליטית, מפלגת הפעולה הלאומית (PAN) טענה כי הנתונים הוצגו באופן מגמתי וחלקי.

בין אם מילא אחר כל התחייבויותיו ובין אם לא, בתקופת כהונתו של פניה נייטו ניכרה השקעה רבה בתשתיות במדינת מקסיקו. לצד הקמת כבישים מהירים חדשים, נחנכו גם מערכת אוטובוסים מהירה ורכבת פרוורית המקשרות בין ערי המדינה לבין מקסיקו סיטי, ומשרתות כ-300,000 נוסעים מדי יום. 196 בתי חולים ומרכזים רפואיים הוקמו ברחבי המדינה בתקופת כהונתו, ומספר הרופאים במדינה הגיע לראשונה לשיעור העונה על דרישות ארגון הבריאות העולמי - רופא ל-1,000 תושבים. שיעורי התמותה במדינה ירדו משמעותית: מספר מקרי המוות כתוצאה ממחלות במערכת הנשימה ירד ב-55%, מקרי המוות מדיזנטריה ירדו ב-68% ושיעור התמותה כתוצאה מסרטן צוואר הרחם ירד ב-25%.

ב-2006 פרצו מהומות בעיירה סן סלוודור אטנקו, על רקע כוונת הממשלה הפדרלית לפנות תושבים מבתיהם לשם הקמת נמל תעופה. המהומות דוכאו ביד קשה. שניים מהמפגינים נהרגו, חלק מהמפגינים ספגו אלימות קשה, וכמה מהעצורות אף הותקפו מינית בידי שוטרים. ארגונים חברתיים וארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על פניה נייטו ועל השימוש המופרז בכוח נגד המפגינים. פניה נייטו אמר כי אינו מצדיק את התנהגות השוטרים שחרגו מסמכותם, וכי כל התלונות יחקרו בשקיפות מלאה, אך גיבה את המשטרה, וציין כי לא התקבלה בפרחים כי אם בבקבוקי תבערה, ופעולותיה נדרשו לשם השבת הסדר על כנו.

הבחירות לנשיאות מקסיקו (2012)

ב-27 בנובמבר 2011 הכריז פניה נייטו על כוונתו להתמודד על תפקיד נשיא מקסיקו מטעם מפלגת PRI. ימים ספורים קודם לכן הסיר הסנאטור מנילו פביו בלטרונס את מועמדותו, ובכך נסללה דרכו של פניה נייטו לקבל את המועמדות מטעם מפלגתו. במהלך מערכת הבחירות נקשר שמו של פניה נייטו במספר אירועים מביכים: הוא לא הצליח לנקוב בשמותיהם של 3 ספרים שהשפיעו עליו, וספג ביקורת מהאינטלקטואליה המקסיקנית, בריאיון לעיתון הספרדי אל פאיס הודה כי אינו יודע מה מחירה של טורטייה, ובראיונות נוספים הודה כי בגד באשתו המנוחה, וכי נולדו לו שני ילדים מחוץ לנישואין, מנשים שונות.

במהלך מערכת הבחירות פעלה נגד מועמדותו של פניה נייטו תנועת המחאה יו סוי 132 (Yo Soy 132). חברי התנועה הביעו את התנגדותם למועמדותו בשל אירועי סן סלבדור אטנקו ב-2006. כן טענו חברי התנועה כי הסיקור התקשורתי במדינה במהלך הבחירות מוטה לטובתו של פניה נייטו.

בבחירות שנערכו ב-1 ביולי 2012 זכה פניה נייטו ב-38.2% מקולות הבוחרים, וגבר על יריביו אנדרס מנואל לופס אוברדור ממפלגת המהפכה הדמוקרטית הסוציאל-דמוקרטית (31.6%), חוספינה ואסקס מוטה ממפלגת הפעולה הלאומית הימנית (25.4%) וגבריאל קאדרי דה לה טורה ממפלגת הברית החדשה הליברלית (2.3%). בהתאם לחוקת מקסיקו, די היה בכך כדי להכריז על פניה נייטו כנשיא, ולא נדרש סיבוב בחירות נוסף. עם ניצחונו של פניה נייטו, שבה מפלגת ה-PRI לשלטון, לאחר 12 שנים באופוזיציה, ולאחר שהנהיגה את המדינה במשך 71 שנים ברציפות, בין 1929 ל-2000. המפלגה גם התחזקה בקונגרס: היא זכתה ב-241 מתוך 500 המושבים בבית הנבחרים (לעומת 106 בבחירות הקודמות) וב-52 מתוך 128 המושבים בסנאט.

לופס אוברדור טען לאי סדרים במהלך הבחירות, ודרש לספור מחדש את הקולות. ועדת הבחירות הורתה על ספירה מחדש של למעלה ממחצית מהקלפיות, ואף שנמצאו אי התאמות מסוימות, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה הסופית, וב-6 ביולי הוכרז פניה נייטו כמנצח. ב-12 ביולי עתר לופס אוברדור לטריבונל הבחירות הפדרלי, בטענה כי הופר סעיף 41 לחוקה המקסיקנית, הקובע כי הבחירות צריכות להיות חופשיות ושוויוניות. לופס אוברדור טען כי התקשורת לא סיקרה את המועמדים השונים באופן הוגן, כי מפלגת PRI קנתה קולות והעבירה למצביעים פתקי הצבעה מסומנים מראש, וכן כי חרגה ב-1000% מתקציב הבחירות המותר. כן האשים לופס אוברדור את פניה נייטו בהלבנת הון באמצעות קרנות שונות כדי לממן את קמפיין הבחירות שלו. ב-30 באוגוסט דחה הטריבונל את העתירה, מחוסר ראיות מספיקות. לופס אוברדור הודיע כי לא יכיר בניצחונו של פניה נייטו.

בסקרי דעת קהל שנערכו זמן קצר אחרי תחילת כהונתו נרשמה חוסר שביעות רצון כללית מהתנהלותו של נייטו, והחלה מחאה נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. המחאות התגברו לאחר חטיפת הסטודנטים באיגואלה ב-2014.

חייו האישיים

פניה נייטו נישא ב-1993 למוניקה פרטליני, ולזוג נולדו שלושה ילדים. פרטליני מתה בשנת 2007 מהתקף אפילפטי. ב-2008 החל פניה נייטו במערכת יחסים עם השחקנית אנחליקה ריוורה. השניים נישאו ב-2011. במהלך נישואיו הראשונים ניהל פניה נייטו מערכות יחסים עם לפחות שתי נשים. כתוצאה ממערכות יחסים אלה נולדו לו שני ילדים נוספים. אחד הילדים מת, וזהות אמו אינה ידועה. פניה נייטו תומך כלכלית בילד השני, שנולד בשנת 2005, אך אינו בקשר עמו.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אנריקה פניה נייטו (בספרדית)

אנריקה פניה נייטו, ברשת החברתית פייסבוק
אנריקה פניה נייטו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנריקה פניה נייטו, ברשת החברתית אינסטגרם
אנריקה פניה נייטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
צוות חשאי ברשת טלוויזיה מקסיקאית סייע לניצחון פניה נייטה, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2012
סיון פינגולד, התקווה של מקסיקו: "נער הטלפרומפטר" שאמור להושיע את המדינה, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2012

הקודם: פליפה קלדרון	נשיא מקסיקו 2012–2018	הבא: אנדרס מנואל לופס אוברדור