אסתר קמרון

	ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אסתר קמרון
Esther Cameron

לידה	ספטמבר 1941 (בת 83) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ישראל, ארצות הברית
שם עט	E. Kam-Ron, George Richter
מקום לימודים	אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
שפות היצירה	אנגלית

אסתר קמרון (באנגלית: Esther Cameron; נולדה בספטמבר 1941) היא משוררת, סופרת, מתרגמת אמריקאית-ישראלית. עורכת כתב העת The Deronda Review.

קמרון נולדה ב-1941 בניו יורק, וגדלה במדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית. למדה בלשנות באוניברסיטת ויסקונסין, וגרמניסטיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בברקלי היא הושפעה מתרבות שנות השישים, והתחילה לכתוב דיסרטציה על המשורר היהודי כותב הגרמנית פאול צלאן. בעת עבודתה על צלאן התוודעה לכתביהם של מרטין בובר וגרשם שלום על החסידות והקבלה והתרשמה עמוקות משני ענקי הרוח הללו.

בשנים 1968 ו-1969 למדה בגרמניה, ובדרכה חזרה לארצות הברית ראיינה במהלך נדיר את פאול צלאן בביתו בפריז באוגוסט 1969. בשנים 1969 ו-1971 לימדה קמרון בעיר בפאלו בניו יורק שם מצאה אותה הידיעה על התאבדותו של צלאן בנהר הסן. קמרון הזדעזעה ממעשה ההתאבדות ופרשה מהוראה באוניברסיטה. היא החלה לפתח חיים המושתתים על חזון של תיקון העולם באמצעות השירה והקשרים שבין המשוררים. כמה שנים התגוררה בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון ושבה למדיסון. בשנת 1972 החלה בלימודי עברית והתקרבה אל היהדות.

בשנת 1979 התגיירה קמרון ועלתה לישראל. בבואה לארץ למדה באולפנה וכתבה ספר זיכרונות בשם צ: ניתוח עצמי של גולם. "צ" הוא כינוי קבוע בכתיבתה למשורר פאול צלאן, שרוחו משפיעה עליה לדבריה כל השנים. לפרנסתה עבדה בתרגומים ועבודות מזכירות. היא חברה בארץ לחבורות של משוררות כותבות אנגלית, ופרסמה אחדים משיריה גם בתרגום עברי. וכן היא שותפה לאגודות רוחניות הפועלות ברוחו של פאול צלאן.

ספר שיריה של קמרון, אור מודרג, ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981. השירים תורגמו מאנגלית על ידי שמעון הלקין, פרט לשיר אחד, "הזמנה", שתורגם בידי חמוטל בר-יוסף. באותה העת החלה קמרון בכתיבת פואמה אפית גדולה, בשם תודעת האדמה, על המשבר האקולוגי העולמי.

קמרון נאלצה לשוב לארצות הברית בעקבות קשיי פרנסה. 1990. היא שבה לגור עם הוריה. היא הוסמכה בעריכת-דין אך לא התבססה במקצוע. בביקוריה בארץ היא מביאה לדפוס שירים וקטעי פרוזה שלה בכתבי-העת הספרותיים. דבריה נדפסו בין השאר באפיריון, שבו, ונוספים. מאז שנת 2007 עורכת קמרון את כתב העת The Deronda Review לשירה ולספרות.^[1]

• אור מודרג, שירים, 1981.
• צ: ניתוח עצמי של גולם, תרגמה לעברית רות בלומרט, 1987.
• לקראת הארץ: שירי זרות והתערות. ראובן מס, 2020
• חַבלי אור: כולל "האִם", "חבלי אור", ו"מזבחות שבריריים", ראובן מס, 2020
• פעמוני זהב: סונטות על פרשת השבוע, ראובן מס, 2020
• מ"ט תפרים: שירי התבוננות לספירת העומר, ראובן מס, 2020
• הרהורי תיקון: פרוזה מסביב לשירה, ראובן מס, 2021.

• השושנה - האתר של אסתר קמרון
• רשימת הפרסומים של אסתר קמרון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אסתר קמרון, קטעים מהפואמה סיפור נסתר, באתר הארץ, 5 במרץ 2020
• רות נצר, ספרות אוטוביוגרפית כמיתוס. ב: נפש הספרות - מסות על ספרות ושירה במבט יונגיאני. כרמל. 2021.
• ד"ר אסתר קמרון בתוכנית "זה הזמן" - 1989 ביוטיוב.
• אסתר קמרון, דף שער בספרייה הלאומית