אדישות

ערך זה עוסק במצב רגשי של חוסר אכפתיות. אם התכוונתם לתכונתו של חומר שכמעט ולא משתתף בתגובות כימיות, ראו אדישות כימית.

אֲדִישׁוּת או אִדָּשׁוֹן (בלעז: אַפַּתְיָה) היא מצב רגשי של חוסר אכפתיות ואי הבעת עניין במתרחש סביב האדם. המונח יכול לבטא רגש חולף, ומשמש גם לתיאור פסיכולוגי למצב פתולוגי שבו הפרט אינו מגיב לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייו. אדישות קלינית היא דרגה גבוהה של אפתיה. דרגה בינונית של אדישות עשויה להיות התגלמות של דיכאון, דרגה קיצונית של אדישות עשויה להיות מאובחנת כמוגבלות דיסוציאטיבית. ההיבט הפיזי של האדישות, אשר כרוך בהתדרדרות פיזית, אובדן מסת שריר וחוסר אנרגיה, מכונה עייפות.

אדישות עשויה להיות מכוונת אדם, פעילות או סביבה. לעיתים היא מלווה בעוינות. היא מהווה תגובה שכיחה לדחק פסיכולוגי ובמקרה זה היא מגולמת כ"חוסר אונים נרכש" אשר קשור לרוב בדיכאון קליני.

האדישות עשויה לשקף חוסר עניין, שאינו פתולוגי, בעניינים בהם הפרט אינו מוצא חשיבות.

אטימולוגית המילה אפתיה מקורה ביוונית (απάθεια (apatheia, מושג ששימש את הסטואים להגדיר את חוסר העניין בדברים שלפרט אין שליטה עליהם (דברים אלו, על פי הפילוסופיה שלהם, הם כל אותם דברים חיצוניים. הפרט יכול להיות אחראי רק לשיקוליו ולמעשיו). מושג האפתיה קיבל תפנית על ידי הנצרות, אשר השתמשה במושג על מנת להביע חוסר שביעות רצון בשל כל הדאגות הארציות. קלמנס אלכסנדריוס, הפך את המושג לשגור על מנת למשוך את הפילוסופים לנצרות.

מושג האדישות הפך למקובל בתרבות הפופולרית במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז התנאים המזוויעים בחזית המערבית הובילו לאדישות ולהלם קרב בקרב מיליוני חיילים.

בהשאלה, המושג משמש כאשר מתכוונים לחומר כימי שבקושי או אינו מגיב לחומרים אחרים, למשל זהב, או גזים אצילים.

• אבוליה
• נונשלנטיות

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אדישות
ציטוטים בוויקיציטוט: אדישות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדישות

• תולדות המדע והטכנולוגיה (באנגלית)
• שורשי האפתיה (באנגלית)