אפנדי

ערך זה עוסק בתואר. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אפנדי (פירושונים).

אפנדי (בטורקית: Efendi מיוונית: αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה", ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני. המילה חדרה למספר שפות נוספות, ובהן ערבית וסוואהילי. אפנדי היה הרביעי בחשיבותו בין התארים האזרחיים באימפריה העות'מאנית אחרי פאשה, ביי ואע'א. כמו שאר התארים הטורקיים, מקומו של התואר לאחר השם.

לפי המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה ולפי אנציקלופדיה אוניברסליס, מקורה של המילה "אפנדי" בשיבושה של המילה יוונית "אפת'נטיס" - "αυθεντης" (הגייה ביוונית עתיקה: אָוּתֶנטֶס; כיום "αυεντης" - "אפנדיס"), שמשמעותה הייתה "אדון"^[1]. מקור המילה מן הבסיסים autos ("של עצמו") ו-hentes ("עושה" או "מבצע"), כלומר "אדם העומד ברשות עצמו"; מאוחר יותר חדרה המילה ללשונות אירופה, דרך הלטינית, כמילה הנפוצה "אותנטי". מילה זו חדרה לאסיה הקטנה בתקופת הסלג'וקים. לפי גישה אחרת, מקורה של "אפנדי" ב"Apandi", ששימש כתואר אצולה בשפה האויגורית העתיקה^[2]. בתקופת האימפריה העות'מאנית רווח השימוש בתואר זה לצדו של אע'א והוא הוצמד כשם תואר לשמו הפרטי של אדם, או לבדו כדרך של פנייה. "אפנדי" הוצמד לשמותיהם של משכילים, אך גם לשמותיהם של נכבדים ובעלי מעמד ושררה אחרים.

בספרות הציונית כוון המושג "אפנדי" לבעלי האדמות העשירים.^[3]

מאז שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הצטמצם השימוש במושג "אפנדי" בחברה הערבית, וכמעט נעלם משימוש יומיומי. הסיבות לכך: ממדיה של שכבה זו התרחבו מאד בעקבות התפתחות מערכת החינוך במדינות ערב, וכך הפכה אבחנה זו ללא רלוונטית; שכבת האפנדיה הפכה לשכבה פסיבית מבחינה פוליטית, ללא יכולת להשתתף בפוליטיקה באופן אקטיבי, ונעשתה משרתם של משטרי הקצונה במדינות ערב. בטורקיה לעומת זאת, נשאר המושג "אפנדי" בשימוש, אך כפנייה מנומסת במשמעות "אדוני", "מר".^[4]

התואר "אפנדי" ("אדון" או "גברת") או "אפנדים" (Efendim - "אדוני" או "גבירתי") רווח מאוד בטורקית מודרנית כדרך פנייה רשמית לגברים ולנשים כאחד. לעיתים הוא מוצמד ל"ביי" (Bey) או ל"האנם" (Hanım) - "אדון" או "גברת" בהתאמה, ויוצר את המצרפים "בייאפנדי/ם" (Beyefendi/m) ו"האנֵמאפנדי/ם" (Hanımefendi/m). ממשמעות בסיסית זו נוצרו שלל ביטויים העושים שימוש במילה "אפנדי":

• על מנת לבקש את השומע לחזור על דבריו (בדומה ל"סליחה?" בעברית).
• על מנת לבקש את תשומת לבו של השומע ("תסלח/י לי...").
• כדי להצביע על כך שהדובר מעניק את תשומת לבו לשומע ("כן, בבקשה"), ומכאן - גם במענה לשיחת טלפון ("הלו?").
• על מנת להשתהות לשם מחשבה בעת שטף הדיבור ("ובכן..").
• המילה משמשת גם ככינוי למי שנוהג בנימוס או כשורה ("בן-אדם", "Gentleman" באנגלית או "מענטש" ביידיש).

המילה חדרה מטורקית לערבית, ובה משמעה "אדם בעל מעמד חברתי גבוה או משכיל", וממנה לסוואהילי (Afendi), שם היא שמורה לשוטרים ולחיילים בלבד. בגדודים הקולוניאליים הבריטיים במזרח אפריקה (King's African Rifles), הייתה זו הדרגה הגבוהה ביותר אליה יכלו להגיע חיילים שחורים (דרגת נגד). בנוסף, נמצאת המילה בשימוש באינדונזית ובמלאית, שם היא עשויה להחליף את שמו של אדם.

• פאשה
• ביי
• אע'א
• האנם

מדיה וקבצים בנושא אפנדי בוויקישיתוף