אצטדיון רמת גן

אצטדיון רמת גן

כינוי	האצטדיון הלאומי (1954–2014)
כתובת	רחוב אבא הלל 299
מיקום	ישראל רמת גן, ישראל
קואורדינטות	32°06′01″N 34°49′27″E / 32.100278°N 34.824167°E / 32.100278; 34.824167
תקופת הפעילות	1950–הווה (כ־74 שנים)
שופץ	1984[1], 1993
הורחב	1982
עלות הבנייה	400,000 ל"י
בעלים	ההתאחדות לכדורגל בישראל עיריית רמת גן
משטח	דשא
קבוצות	נבחרת ישראל בכדורגל (2013-1954) מכבי תל אביב (1986/1985, 1995-1987, 2000-1996) הפועל רמת גן גבעתיים (2015-היום)
מושבים	41,583 13,370 (מאושרים לישיבה)
ממדי משטח	105 על 68 מטר
אצטדיון רמת גן אצטדיון רמת גן מפת  __ רמת גן  __ גבעתיים [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון כדורגל הממוקם ברמת גן, אשר מונה 41,583 מקומות ישיבה. האצטדיון נחנך בשנת 1950, כאשר היציע המערבי, המונה 13,370 מקומות ישיבה, הוקם מחדש ונחנך בשנת 1984. באצטדיון, הממוקם בצמוד לקניון איילון, נמצאים משרדיה של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

היציע המזרחי הוכרז כמסוכן לאכלוס הציבור ולכן האצטדיון מאושר לארח אך ורק ביציע המערבי^[2]. עד שנת 2014 היה אצטדיון רמת גן האצטדיון הלאומי של ישראל בו נערכו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורגל (כ-137 משחקים בסה"כ), משחקי חצאי וגמר גביע המדינה בכדורגל, וכן אירועי ספורט גדולים, דוגמת המכביה.

הצורך לבניית אצטדיון לאומי גדול הגיע לקראת המכביה השלישית. באותה התקופה משחקי המכביה נפתחו באצטדיון המכביה הקטן יחסית והוחלט לבנות אצטדיון לאומי חדיש וגדול אשר יחליפו. בניית אצטדיון רמת גן החלה באפריל 1950 ונמשכה חודשים אחדים^[3]. האירוע הראשון שנערך בו היה ב-27 בספטמבר באותה השנה, אז נערך באצטדיון טקס הפתיחה של המכביה השלישית וכן חלק מתחרויות הספורט. עת פתיחתו מנה האצטדיון 16,000 מקומות ישיבה ו-35,000 מקומות עמידה^[4].

משחק הכדורגל הראשון שנערך באצטדיון היה ב-30 במאי 1951 בין מכבי תל אביב לדנדי יונייטד הסקוטית. המשחק נערך לעיני מעל ל-40 אלף צופים ונגמר בתוצאה 0–2 לדנדי^[5][6].

ב-31 ביולי 1956 נערך באצטדיון אחד המשחקים המפורסמים בתולדותיו, אשר הפגיש את נבחרות ישראל וברית המועצות, אשר נחשבה באותה תקופה לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות בעולם. במשחק הפסידה ישראל בתוצאה 2:1. לישראל כבש נחום סטלמך, ושערו היה הראשון שהבקיעה הנבחרת באצטדיון.

לקראת המכביה השביעית ב-1965 שופץ האצטדיון והורחב ל-53,000 מקומות ישיבה והוכשרו בו מסלולי ריצה לתחרויות האתלטיקה במכביה. ב-1968 אירח את תחרויות האתלטיקה של המשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968) ועבור כך מסלולי הריצה בו שהיו עד אז מעפר כבוש נסללו באספלט.

ב-1972 פורסמה תוכנית לשדרוג האצטדיון והרחבתו ל-60,000 מקומות בתרומת משפחת ריקליס מארצות הברית, לצד הקמת קריית ספורט שלמה הכוללת בריכה אולימפית, מרכז טניס, אולם רב תכליתי ל-4000 צופים ומתקנים נוספים.

ב-16 ביוני 1976, נערך גמר גביע המדינה באצטדיון במשחק של בית"ר ירושלים נגד מכבי תל אביב. זהו המשחק עם מספר הצופים הגבוה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי עם 55,000 צופים^[7].

בשנת 1982 נבנה מחדש היציע המערבי של האצטדיון לקראת המכביה של 1985. היציע, אשר מכיל 13,370 מקומות ישיבה (הכיל כ-17,000 בלי הכיסאות), נבנה בזווית צפייה טובה יותר משאר יציעי האצטדיון. ביציע זה ממוקם יציע הכבוד של האצטדיון^[8].

בשנת 1983 ערכה באצטדיון נבחרת ישראל משחק ראווה נגד ליברפול, בני טבק הבקיע את כל ארבעת השערים של הנבחרת (תוצאות הסיום הייתה 3:4 לטובת ישראל). זה היה משחק הנבחרת הראשון בו הופיעו שני שחקנים ערבים ישראלים, רפעת טורק וזאהי ארמלי^[9].

במאי 1986 הובסה נבחרת ישראל במשחק ידידות מול נבחרת ארגנטינה בתוצאה 2–7, הפסד אשר נחשב לגבוה ביותר שנחלה הנבחרת במשחק ידידות באצטדיון.

בשנת 1993 עברו משרדי ההתאחדות לאצטדיון, נוספו אולמות קבלת פנים, יציע תקשורת ואולם למסיבות עיתונאים, תשתית הדשא שונתה לחלוטין ובכל היציעים הותקנו מושבי פלסטיק^[3].

ב-6 ביוני 1999 התקיים באצטדיון אחד ממשחקיה הגדולים ביותר של נבחרת ישראל, אשר גברה בתוצאה 0–5 על נבחרת אוסטריה במסגרת מוקדמות יורו 2000. בהמשך טורניר המוקדמות, גברה נבחרת ישראל בתוצאה 0–8 על סן מרינו ורשמה את ניצחון השיא שלה באצטדיון. בשלב הפלייאוף של טורניר המוקדמות הוגרלה נבחרת ישראל מול דנמרק. במשחק הראשון הובסה נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן בתוצאה 0–5.

מלבד משחקי הנבחרת, אצטדיון רמת גן אירח מספר משחקים במסגרת ליגת האלופות כאשר מכבי תל אביב ומכבי חיפה אירחו בו את משחקי הבית שלהם בתחרות בעונות 2004/2005 ו-2009/2010. האצטדיון היה אחד מארבעת המועמדים הסופיים לארח את גמר גביע אופ"א בשנת 2008, יחד עם אצטדיונים מהערים המבורג, איסטנבול ומנצ'סטר, והיה אחד מארבעת המועמדים הסופיים לארח את גמר גביע אופ"א בשנת 2009, יחד עם אצטדיונים מהערים בוקרשט והמבורג ואיסטנבול.

הקמפיין האחרון של נבחרות ישראליות באצטדיון היה אירוח משחקי הבית של נבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2014 והמשחק האחרון היה ב-15 באוקטובר 2013 מול נבחרת צפון אירלנד בכדורגל שהסתיים בתיקו 1:1. משנת 2014 משחקיה של נבחרת ישראל בכדורגל אינם מתקיימים בו. משחקי הכדורגל האחרונים שבהם הייתה כמות קהל משמעותית שאירח האצטדיון היו משחקי חצי הגמר של גביע המדינה בכדורגל 2013/2014 שנערכו ב-16 אפריל 2014, ומשחק הגמר שנערך ב-7 במאי 2014. אך עם זאת האצטדיון המשיך לארח לעיתים משחקים של נבחרת הנשים ומשחקים של הנבחרת הצעירה.

החל מעונת 2015/2016 אושר האצטדיון למשחקי הפועל רמת גן בליגה הלאומית, שבמשחקיה הוגבלה הישיבה ליציע המערבי התחתון.

בעונת 2018/2019 אושר האצטדיון זמנית למשחקי הפועל רעננה בליגת העל.

בעונת 2019/2020 לקראת חזרת משחקי הליגה שהופסקו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל עברו משחקי הפועל רעננה וסקציה נס ציונה לאצטדיון רמת גן עד לתום העונה^[10].

בעקבות הסכמים קואליציוניים עם הסיעות הדתיות לא הופעל האצטדיון בימי שבת במשך שנים רבות. למעשה למעט אירועי ספורט גדולים, מדי כמה שנים, ומשחקי נבחרת, הפעילות בו הייתה מעטה^[11]. ב-1985, לאחר שנבנה מחדש היציע המערבי, והיה צורך להגדיל את הפעילות כדי לכסות את ההשקעה בבניית היציע, עברה קבוצת מכבי תל אביב לשחק את משחקיה הביתיים באצטדיון^[12]. מיד החל מאבק של תושבים חרדים מבני ברק הסמוכה נגד קיים משחקי כדורגל בשבת במקום (אז היה נהוג שכל משחקי הליגה משוחקים בימי שבת בשעות אחר הצהריים)^[13]. לאחר מספר שבועות של הפגנות הפעיל שר הפנים מטעם מפלגת ש"ס, יצחק חיים פרץ, לחץ על ראש הממשלה שמעון פרס ואיים לפרוש מהקואליציה. פרס הסכים שהמשחקים בשבת פוגעים בסטטוס קוו ויש להפסיקם^[14][15]. לאחר פנייה לבית המשפט, נקבע שאין לממשלה סמכות לקבוע אם מתקיים משחקים בשבת, מפני שהוא בבעלות פרטית של עיריית רמת גן^[16]. מאז המשיכה מכבי תל אביב לשחק באצטדיון עד שנת 2000 (למעט עונת 1986/1987 ו-1995/1996 בהן אירחה באצטדיון בלומפילד).

האצטדיון הוא בבעלות עיריית רמת גן ומופעל בחכירה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל מאז 1969^[17]. משרדי ההתאחדות ממוקמים ביציע המערבי של האצטדיון.

מאז המכביה השלישית ומדי ארבע שנים, נערכו באצטדיון טקס הפתיחה וטקס הנעילה של משחקי המכביה, כמו גם חלק מהתחרויות באירוע כולל מספר מתחרויות האתלטיקה. בסה"כ אירח האצטדיון 15 פעמים את טקסי פתיחת המכביה.

ביולי 1997 בטקס פתיחת המכביה ה-15, התמוטט גשר מעל נחל הירקון עליו צעדו המשלחות בדרכן אל האצטדיון. אסון זה גבה את חייהם של ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית ולפציעתם של 69. טקסי המכביה הבאה (ה-16) אשר נערכה בשנת 2001, הועברו לאצטדיון טדי. טקסי פתיחת המכביה האחרונים שהתקיימו באצטדיון רמת גן היו של המכביה ה-17 (ב-2005) וה-18 (ב-2009).

משנת 2013, טקסי הפתיחה והנעילה של המכביה החל מהמכביה ה-19 לא התקיימו ברמת גן, אלא באצטדיון טדי בירושלים שאף הורחב לקראתה. כך היה עם המכביה ה-20 שהתקיימה ב-2017 בירושלים והמכביה ה-21 שהתקיימה ב-2022.

בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט ואתלטיקה, האצטדיון משמש גם להופעות תרבות שונות של אמנים מהארץ ומחו"ל. כבר בשנות ה-60 נערכו באצטדיון מופעי מוזיקה וריקוד. בשנות ה-60 הופיעו בין היתר באצטדיון להקת הבלט המלכותי^[18] והלן שפירו. בעשורים שלאחר מכן הופיעו הטרמלוס, רוד סטיוארט, סיימון וגרפונקל, דפש מוד, לאונרד כהן, אלטון ג'ון, מטאליקה, בוב דילן, פול סיימון, קניה וסט, 50 סנט, סטינג ומדונה.

ככל שעברו השנים זכה אצטדיון רמת גן לביקורות על חוסר האקוסטיקה באצטדיון, על תנאי הצפייה הירודים במיוחד ביציעים המזרחיים והדרומיים, אך גם לאור כך שגם היציע המערבי משנות השמונים לא עומד בסטנדרטים של המאה ה-21. הגדלת תכולתו של אצטדיון טדי שהושלמה ב-2013 ופתיחת אצטדיון סמי עופר בשנת 2014 וכן הרחבת בלומפילד שעיקרה הושלם ב-2019 (על אף עבודות על החיפוי החיצוני וכדומה שנמשכו לאחר מכן), בהם תנאי צפייה עדיפים משמעותית מאצטדיון רמת גן, הביאו לכך למשחקי נבחרת ישראל וגביע המדינה עברו לאצטדיונים האלו.

בשל כך תוכניות רבות לשיפוצו, או להריסתו ובניית אצטדיון לאומי חלופי, עלו וירדו מסדר היום הציבורי. כך ב-2006 הוצעה לאצטדיון תוכנית שיפוץ שנועדה לשמר את היציע המערבי אך לבנות סביבו את שאר היציעים מחדש לצד קירוי מלא. בהמשך על פי הצהרותיו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל אבי לוזון משנת 2010, לאחר סיום בניית אצטדיון סמי עופר בחיפה, נועד להיהרס אצטדיון רמת גן לטובת בנייתו של אצטדיון חדש עם 60,000 מקומות ישיבה^[19]. במסגרת זאת אף יצאו ב-2012 מטעם ראש העיר דאז צבי בר, למכרז תכנון סגור בשילוב משרדי אדריכלים מקומיים ובינלאומיים המתמחים בתכנון אצטדיונים והוגשו ארבעה עיצובים שונים לפיתוח האצטדיון וסביבתו. עם זאת, תוכנית זו לא זכתה לאישור באופן רשמי ונבחנו גם תוכניות חלופיות.

בנובמבר 2014 פורסם כי עיריית רמת גן, בראשותו של ישראל זינגר, ויתרה על תוכנית האצטדיון הלאומי החדש שנועד להכיל לפחות 55,000 מקומות, למרות התקציבים שהוקדשו לקידום התוכנית והמכרז להקמתו. במקומו מתכננת עיריית רמת גן אצטדיון קטן יותר, שיכיל כ-40,000 צופים, וישמש גם למופעים, מלבד משחקי כדורגל ובלבד שיימצאו מקורות מימון פרטיים^[20]. אפשרות אחרת שבחנה העירייה היא לוותר על הקמת אצטדיון חלופי לטובת הקמת פארק על גדות הירקון לצד רובע עירוני עם מגדלי מגורים, מרכז מסחרי, משרדים ומלונאות ואף קמפוס אקדמי (מכללת רמת גן) ואודיטוריום גדול. כמו כן על פי חלק מההצעות גם הוצע להקים היכל ספורט עירוני גדול על חלק מהשטח כחלק מהמתחמים הציבוריים שבו.

למרות התוכניות להרוס את האצטדיון, ב-12 בנובמבר 2015 הוחלט כי הפועל רמת גן תערוך את משחקיה באצטדיון. חלק מהאופציות שהוצגו לתוכניות הפיתוח למתחם אף כללו אפשרות לשלב בפיתוח מחדש אצטדיון קטן שנועד להתאים לצורכי הפועל רמת גן.

בתחילת 2016 פורסם כי ההתאחדות לכדורגל תחת היו"ר עופר עיני שבה לדון בתוכנית למתחם הכוללת בנייה מחדש של האצטדיון תוך שימור היציע המערבי הקיים, מה שיוזיל עלויות, לצד יצירת שטחי מסחר תחת היציעים וכן בניית מגדלי מגורים ומשרדים סמוך לאצטדיון.

באפריל 2017 הוחלט בעיריית רמת גן להרוס את האצטדיון שעליו ייבנו מגדלי משרדים^[21]. עם זאת, בדצמבר 2018 הצהיר ראש העיר החדש כרמל שאמה הכהן כי ברצונו לקדם תוכניות לשיפוץ האצטדיון ההיסטורי, במקום לקדם את התוכנית שאושרה בעירייה להרוס אותו לחלוטין. ביוני 2019 שוב התקבלה בעירייה ההחלטה כי יש להרוס את האצטדיון בשנים הקרובות, אך טרם נקבע מה יוקם בשטח שיתפנה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אצטדיון רמת גן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אצטדיון רמת גן

• דף האצטדיון, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• סיפור הקמת האצטדיון, אתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• משחק הכדורגל הראשון באצטדיון, אתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• מידע על אצטדיון רמת גן בקטלוג הספרייה הלאומית
• ליאור רדושיצקי‏, עדיין חסרי בית, באתר וואלה, 13 בנובמבר 2006
• אשר גולדברג, משדה הקרב לאצטדיון לאומי - סיפורו של אצטדיון ר"ג, 28 בדצמבר 2010
• נעמה ריבה, לולא העסקנות הישראלית, זה היה יכול להיות האיצטדיון הלאומי החדש של ישראל, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2018
• איך קרה שאצטדיון מתפורר ברמת גן נחשב לאצטדיון הלאומי שלנו?, סרטון של תאגיד השידור הישראלי. 17 בנובמבר 2022
• האצטדיון הלאומי, באתר www.v5arch.com