אריה ליב קפלן

הרב אריה ליב קפלן (מכונה: לייבל; י"ט בתשרי תש"ח, 3 באוקטובר 1947–ט"ז באייר תשנ"ח, 12 במאי 1998) היה שליח חב"ד הראשי בצפת, מייסד ומנהל מוסדות וקריית חב"ד בצפת, ראש כולל אברכים בבית הכנסת צמח צדק בצפת ויו"ר ארגון הגג של מוסדות חב"ד בישראל.

נולד בפריז שבצרפת לרב משה בנימין ולשרה קפלן. בשנת תשי"ז עברה המשפחה לניו יורק. בין השנים תשכ"ב-תשכ"ה למד בסניפי ישיבת תומכי תמימים בניוארק ובמונטריאול ושימש כ"חוזר" - חבר בקבוצת התלמידים שהייתה חוזרת על דברי תורתו של הרבי מליובאוויטש ומכינה אותם לדפוס.

באדר תשכ"ז נשלח על ידי רבי מנחם מנדל שניאורסון יחד עם שבעה בחורים נוספים לשמש כ"תלמידים השלוחים" בישיבת חב"ד במלבורן, שנפתחה זמן קצר קודם לכן. בניסן תשכ"ט חזר לניו יורק ולמד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי – 770.

בטבת תשל"א נישא לשרה הינדא בת הרב דוד משה ליברמן, למד בכולל אברכים בשכונת קראון הייטס, הוסמך לרבנות על ידי הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק ועשה שימוש אצל הרב זלמן שמעון דבורקין.

בקיץ תשל"ג קיבל הרב קפלן את הצעת הרבי מלובביץ' לשמש שליח חב"ד בעיר צפת ולחדש את היישוב הישן של חב"ד במקום^[1], עלה לישראל והחל לשקם את בית הכנסת "צמח צדק" בצפת. באותה שנה פתח את כולל "צמח צדק" בעיר, עמד בראשו ומסר בו שיעורים, תפקידים בהם שימש כל ימי חייו.

מאז הגעתו לצפת עמד בקשר עם הרבי ודאג להחלפת המצבה של אחיו^[2]. באלול תשל"ו הציעה הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל לרב קפלן לפתוח ישיבה חדשה בצפת. באייר תשל"ז, לאחר הסכמה מהרבי מלובביץ', פתח את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש עם קבוצת בחורים מישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. כיום היא נחשבת לישיבת חב"ד הגדולה בישראל.

בשנת תשל"ד, החל בפרויקט הבנייה להקמת שכונת חב"ד בפאתי הר-כנען בצפת. בהוראת הרבי נקראת השכונה "קריית חב"ד". בי"ח באלול תשל"ח נחנך השלב הראשון הכולל 109 דירות ומקומות לגני ילדים, חנויות ומקלטים. כשנה לאחר מכן הסתיים השלב השני. בהמשך הוקמה גם שכונת "גבעת שושנה" על שם אמו של יוסף יצחק גוטניק. כיום מתגוררים במקום מאות משפחות חב"ד, בהנהגת רב הקהילה הרב מרדכי ביסטריצקי.

בשנת תשל"ה הקים את "בית לובא" המציג תערוכות קבועות, ספרייה תורנית גדולה תוכניות אור-קוליות על צפת והקבלה, ערבי מוזיקה ועוד.

במשך השנים הקים הרב קפלן בקריית חב"ד מוסדות חינוך רבים: תלמוד תורה "אור מנחם" לבנים, רשת של כ-15 מעונות יום וגני-ילדים, "בית חנה" - קמפוס לבנות הכולל חטיבת-ביניים, חטיבה גבוהה במגמות עיוניות ומקצועיות, סמינר למורות ולגננות, "מכון אלטה" - מוסד ללימודים גבוהים לנערות מישראל ומרחבי העולם, "מכון אסנט" - מכון ללימודי יהדות עבור עולים חדשים, בעיקר סטודנטים מארצות הברית ומברית-המועצות ובית הכנסת חב"ד המרכזי "היכל לוי יצחק".

בשנת ה'תשמ"ה (1985) עמד מאחורי אירוע סיום המחזור הראשון בלימוד הרמב"ם היומי, בו אברהם פריד הופיע לראשונה בישראל^[3].

בשנת תשנ"ז פתח את ישיבת "צעירי השלוחים" בצפת עבור בני שלוחי חב"ד מרחבי העולם.

בשנת תשמ"ד התמודד הרב קפלן לראשות העיר מטעם סיעת אגודת ישראל^[4] והוא נבחר לחבר עיריית צפת עד שנת תשנ"ד ומילא בה שורת תפקידים. בין השאר פעל לבחירת הרב לוי ביסטריצקי לרב העיר. כן כיהן כיו"ר "ארגון הגג למוסדות חב"ד" בישראל וחבר ב"אגודת חסידי חב"ד בישראל" וב"ועד להפצת שיחות" בעריכת ובהדפסת שיחותיו המוגהות של הרבי מלובביץ'.

בליל ט"ז באייר תשנ"ח נפטר בתאונת דרכים בדרכו לאירוע חנוכת בית חב"ד במינסק והוא בגיל 50, ארונו הובא ארצה והוא נקבר בליל ל"ג בעומר בבית הקברות היהודי העתיק בצפת.

• בנו הרב מנחם מנדל, ההדיר את ספרי אביו^[5][6] וממהדירי תורת מנחם - התוועדויות^[7]
• בנו הרב חיים, ממשיך אביו בניהול מוסדות חב"ד בצפת^[8]
• בנו הרב שניאור זלמן, ראש הישיבה שהקים אביו^[9] "צעירי השלוחים" בצפת^[10] וכן ראש ישיבת 'אהל מנחם מנדל' שהקים אחיו הרב חיים.
• בנו הרב מאיר שליח חב"ד בויקטוריה
• בנו הרבי לוי, משגיח בישיבת תומכי תמימים חב"ד בדטריוט^[11]
• בנו הרב יצחק, משליחי חב"ד באשדוד ומרצה באתר חב"ד אורג בעברית^[12]
• חתנו הרב שלום דובער הרצל, שליח חב"ד בחד נס^[13] ומרצה במכללת בית רבקה בצפת^[9], (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים^[9])
• חתנו הרב מנחם מנדל וולף, רב בית כנסת חב"ד בשכונת נווה אילן ומשליחי חב"ד באשקלון.

• "קרן אריה ליב" לפיתוח ולביסוס מוסדות חב"ד בצפת הוקמה לעילוי נשמתו. ביום השלשים לפטירתו התקיים על ידי הקרן טקס שבירת הקרקע להרחבת בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה.
• בשנת תשס"ח, 2008 נחנך^[14] לזכרו מרכז "קריית הסופרים – אותיות של חוויה^[15]", מרכז עולמי לכתיבה, ייצור והפצה של מוצרי סת"ם ומרכז מולטימדיה למבקרים. בשנת תשע"ג חנך המרכז את "גן האותיות"^[16].
• על שמו נקרא רחוב בצפת.

• קובץ הערות על אבי עזרי ח"א - בספר הוא חולק על חידושי הרב שך בספרו "אבי עזרי", יצא תחת שם העט "ראובן בנימינסון", תשמ"ב
• פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר, חלק א', תשנ"ו, בשנת תשס"ח יצא חלקים א-ב בכרך אחד ומתוקנת, בעריכת בנו הרב מנחם מנדל, בהוצאת קה"ת^[6]
• משולחן הארי עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., תשע"ג^[5]
• ביאורים לפירוש רש"י על התורה, 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף)
• ביאורים לפרקי אבות, 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף)

כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

• קריית חב"ד בצפת - תולדות חייו, ההוראות והמכתבים של הרבי להקמת השכונה, בעריכת הרב זושא וולף.

• אתר האינטרנט הרשמי של אגודת קריית חב"ד צפת
• השליח ש"הפך" את צפת - סרט דוקומנטרי על הרב קפלן, באתר col
• הגאון, החסיד. באתר שטורעם, אייר תשס"ו
• שיעורים מפי הרב קפלן