אריק ג'ונסטון
 | |
| אריק ג'ונסטון (משמאל) עם שמחה בלאס על רקע בקעת הירדן | |
| לידה | 21 בדצמבר 1896 וושינגטון די. סי., ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה | 22 באוגוסט 1963 (בגיל 66) |
| שם לידה | Eric Allen Johnson |
| מדינה | ארצות הברית |
| השכלה | אוניברסיטת וושינגטון |
| מעסיק | איגוד סרטי הקולנוע האמריקאי |
  | |
אריק ג'ונסטון (באנגלית: Eric Johnston; 21 בדצמבר 1895 – 23 באוגוסט 1963) היה איש עסקים, נשיא איגוד הקולנוע בארצות הברית, "שגריר המים" (נציג מיוחד של נשיא ארצות הברית) של הנשיא אייזנהאור למזרח התיכון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בוושינגטון די. סי. בשם אריק ג'ונסון. בילדותו עברה המשפחה למונטנה ומשם בעיר ספוקיין שבמדינת וושינגטון, שם התגורר רוב ימיו. אביו היה רוקח והוריו נפרדו בנערותו. בעקבות הפרידה אמו החליפה את שמה (ושם בנה) לג'ונסטון. ג'ונסטון התגורר רוב ימיו שבארצות הברית. הוא למד באוניברסיטת וושינגטון ושירת בחיל הנחתים במלחמת העולם הראשונה והגיע לדרגת סרן. השתתף בחיל המשלוח האמריקאי לסיביר, שלחם בבולשביקים במסגרת מלחמת האזרחים ברוסיה. הוצב כנספח בצירות האמריקאית בבייג'ינג, סין.
לאחר שחרורו מהשרות הצבאי ניהל מספר עסקים בעירו, ספוקיין, והיה פעיל גם בתחומים ציבוריים. בשנת 1931 נבחר לכהן כנשיא לשכת המסחר של ספוקיין ובשנת 1941 נבחר לתפקיד ראש לשכת המסחר של ארצות הברית. למרות הנטייה השמרנית המובהקת (הפרו-רפובליקנית) של לשכת המסחר (וגם של ג'ונסטון עצמו) הצליח לקיים קשרים טובים עם הנשיא הדמוקרטי ומנהיג הניו דיל רוזוולט.
בשנת 1945 נבחר על ידי ראשי האולפנים הגדולים של הקולנוע בארצות הברית להיות נשיא איגוד הקולנוע של אמריקה (MPAA), תפקיד בו נשא עד מותו[1]. בחודש נובמבר 1947 השתתף בפגישה עם 47 ראשי חברות סרטים שנערכה בדלתיים סגורות במלון וולדורף-אסטוריה בניו יורק. בעקבות הפגישה, הוציא ג'ונסטון ב-25 בנובמבר 1947 הודעה לעיתונות שנודעה בשם "הצהרת ולדורף" שסימנה את תחילת מדיניות הרשימה השחורה של הוליווד שהיוותה אחד הנושאים המרכזיים בחקירותיה של "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית.
ג'ונסטון מונה לתפקידים ציבוריים בממשלים של הנשיאים טרומן ואייזנהאואר. באפריל 1953 הגיע ג'ונסטון לישראל במסגרת תפקידו כיועץ לענייני סיוע טכני[2].
לקראת סוף 1953 מונה על ידי הנשיא אייזנהאואר כנציגו המיוחד, בדרגת שגריר, לשם הפגת המתיחות בין ישראל לשכנותיה (סוריה, ירדן ולבנון). במיוחד התרכזה שליחותו של ג'ונסטון בהשגת הסכם בנושא חלוקת מי הירדן[3] ובדיקת מצב הפליטים הפלסטינים[4]. ג'ונסטון הביא איתו למזרח התיכון תוכנית לפיתוח משותף של מקורות המים באזור הכנרת. תוכנית ג'ונסטון שהוגשה על ידיו באוקטובר 1955 התקבלה על ידי ישראל וירדן, אך נידחתה על ידי מדינות ערב[5] שאף אילצו את ירדן לחזור בה רשמית מהסכמתה (על אף שבפועל נקטה ירדן במעשים ליישום התכנית), אולם בתחילת שנות ה-60 שימשה את ישראל כצידוק לכך שמפעלי המים שלה תואמים את החוק הבינלאומי[6][7]. לטענת ישראל, תוכנית ג'ונסטון נתקבלה על ידי הערבים מבחינה טכנית ונדחתה אך ורק מטעמים מדיניים[8]. כן טענה ישראל שמכיוון שירדן שואבת מים מהירמוך בהתאם לתוכנית ג'ונסטון, גם לישראל מותר לשאוב מים מהירדן בהתאם לתוכנית[9].
ג'ונסטון נפטר בשנת 1963, בגיל 66, מגידול במוח[10][11].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Eric Johnston Story
אריק ג'ונסטון (1895-1963), דף שער בספרייה הלאומית
אריק ג'ונסטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זוטות, מעריב, 19 במאי 1960
- ^ הפתוחה ישראל לחברות פרטיות, מעריב, 13 באפריל 1953
- ^ ג'נסטון לא ידחה ביקורו במזרח התיכון, הצופה, 22 באוקטובר 1953
- ^ ג'ונסטון ושליחותו, חרות, 25 באוקטובר 1953
- ^ לבנון סירבה לקבל תכניות ג'ונסטון, על המשמר, 1 בנובמבר 1953
- ^ צפויה העלאה במחיר המים, הצופה, 5 ביוני 1963
- ^ ד.בן־גוריון: ישראל תשלים את מפעל הירדן ואם הערבים יכריזו על כך מלחמה-נילחם, דבר, 13 בספטמבר 1962
- ^ אשכול מוסיף לתמוך, על המשמר, 11 ביולי 1963
- ^ תכנון משק המים הכרחי לנוכח המחסור המחריף והולך, דבר, 6 ביוני 1963
- ^ החמיר מצבו של א. ג'ונסטון, הצופה, 28 ביולי 1963
- ^ מת אריק ג'ונסטון, דבר, 25 באוגוסט 1963