ארכיפלג קומורו

ארכיפלג קומורו
Archipel des Comores
מפת ארכיפלג קומורו
מפת ארכיפלג קומורו
נתונים גאוגרפיים
מיקום מצר מוזמביק (האוקיינוס ההודי)
קואורדינטות 12°08′S 44°15′E / 12.14°S 44.25°E / -12.14; 44.25
סוג ארכיפלג וולקני
שטח 2,612 קמ"ר
גובה מרבי 2,360 (קרתאלה) מטר
נתונים מדיניים
מדינה קומורוקומורו קומורו
מיוטמיוט מיוט
אוכלוסייה 1,071,229 (2017)
אזור זמן UTC+3
(למפת קומורו רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארכיפלג קומורו צרפתיתArchipel des Comores) הוא קבוצת איים הממוקמת בין דרום-מזרח אפריקה, ממזרח למוזמביק, לצפון-צפון-מערב מדגסקר. האיים מחולקים מנהלית בין שתי מדינות, קומורו במערב, והרפובליקה הצרפתית, אם המחוז מעבר לים מיוט במזרח הארכיפלג. הנוכחות הצרפתית בארכיפלג קומורו הוא נושא במחלוקת בין צרפת לקומורו. עם זאת, שתי המדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים תקינים. בנוסף האיים באן דו ז'זר ואיי גלורייז הם חלק מהארכיפלג.

ארכיפלג קומורו ממוקם בחלקו הצפוני של מצר מוזמביק, בין החלק הצפוני של מדגסקר וצפון מוזמביק. ארבעה האיים הוולקניים, אשר מכסים שטח של 2,236 קמ"ר, הם, מצפון לדרום:

הארכיפלג של איי קומורו מורכב מאיים געשים. האיים הגעשיים האלה כמו גם חלק מההרים בצפון מדגסקר, נוצרו בשלישון וברביעון. האי של מיוט הוא הקדום ביותר ועבר שלושה שלבים של פעילות געשית בין 15 ל-0.5 למ"ש. גיל האיים נהיה צעיר יותר ככל שפונים מערבה. האי החדש ביותר הוא גרנד-קומור, כאשר הר הגעש קרתאלה עדיין פעיל.

מקור הפעילות הגעשית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת הנחה שיש נקודה חמה בארכיפלג שנמצא במרכז הלוח הסומלי ולכן לא ניתן להסביר את הפעילות הגעשית לפי טקטוניקת הלוחות.

סימני ההתיישבות האנושית הראשונים מתוארכים למאה השמינית ושייכים לאפריקאים ממוצא אנטלוט (Antalotes מכונים בושמנים על ידי האירופים). מאז אנשים ממוצאים אתניים רבים נפגשו והתערבבו באיים. הראשונים היו האינדונזים, והמלגשית, במיוחד במיוט. במאה ה-13 הגיעה אוכלוסייה פרסית משיראז. הם הביאו את דת האסלאם לארכיפלג. הם נעו לאורך חופי אפריקה המזרחית, ויישבו את האיים שנמצאו על נתיבי הסחר. כמו אונגוג'ה (ארכיפלג זנזיבר), פמבה, ארכיפלג לאמו, ערי החוף של קניה וטנזניה. הם מפיצים תרבות משגשגת ואת השפה סוואהילי (שבהם הניב הקומורי). הם חיים מסחר עבדים, שנהב ומוצרים אחרים שמקורם באפריקה ומיועדים לשוקי המזרח. במהלך הזמן הזה, הכוח נמצא בידיו של סולטאנים רבים ושל משפחות האצולה מקומיים, שנקראים קאליבה (Qabilas). משפחות אלו מתמקמות בערי חוף מבוצרים. מוטסמודו ודומוני (Domoni) באנג'ואן, פומבוני במוהלי, מורוני, איטסאנדרה (Itsandra) ואיקוני (Iconi) בגרנד קומור.

על ידי חקר האזור כולו, הפורטוגלים מוצאים את איי הירח (Qamar בערבית מציין ירח) ב־1505. בין 1841 ל־1946, צרפת שולטת על האיים בתחילה על ידי השלטון הצרפתי בראוניון ולאחר מכן קולוניית מיוט וקולוניית מדגסקר. רק ב-1946 האיים מקבלים לראשונה מעמד מאוחד ומוכר, הטריטוריה של קומורו (ללא האיים גלורייז ובאן דה ז'זר שנמצאים תחת המשטר של מדגסקר). ב-1974 נערך בקומורו משאל עם, שבו הצביע הרוב בעד עצמאות מצרפת. בבדיקת ההצבעות בין האיים השונים נמצא שרוב תושבי האי מיוט העדיפו להישאר תחת שלטון צרפת בניגוד לשלושת האיים האחרים. לאור זאת החליטה צרפת לארגן משאל עם חדש בכל אי בנפרד. במשאל העם השני הצביעו רוב תושבי מיוט בעד השארות תחת שלטון צרפתי. בעקבות זאת קיבל הפרלמנט הצרפתי החלטה שמשאירה את מיוט בשלטון צרפתי ב-1975 הכריזה קומורו על עצמאותה.[1] צרפת הכירה בעצמאותה של קומורו בשלושת האיים גראנד קומור, אנג'ואן ומוהלי, אך בעקבות תוצאות משאל העם החוזר במיוט היא לא הכירה באי מיוט כחלק מהמדינה החדשה. השלטון החדש של קומורו לא קיבל את ההחלטה הצרפתית ועד היום תובעת את האי מיוט מצרפת, לפי תוצאות משאל העם הראשון משנת 1974. החלטה 376 של מועצת הביטחון של האו"ם מה-17 באוקטובר 1975 הכירה במדינה החדשה כחברה באו"ם ברוב של 14 מול 0 מתנגדים, צרפת לא השתתפה בהצבעה. ב-31 בדצמבר הטריטוריה של קומורו חדלה רשמית מלהתקיים כאשר מיוט נשארת תחת שלטון צרפתי בשם הטריטוריה של מיוט. 

בארכיפלג של איי קומורו קיים אקלים טרופי ימי. אקלים זה מאופיין בשינוי קטן בטמפרטורות היומיות במשך כל השנה. הטמפרטורה נעה סביב 26 מעלות צלזיוס בגובה פני הים ובמשקעים רבים 2,679 מ"מ בשנה. הטמפרטורה הממוצעת של מי הים היא 26 מעלות צלזיוס.

בארכיפלג יש שתי עונות העונה החמה והלחה מנובמבר עד אפריל והעונה היבשה בין מאי לאוקטובר. האקלים במיוט באופן משמעותי חם ויבש יותר מהאיים האחרים. האקלים וכמות המשקעים מושפע בהגובה ובפני הקרקע. כך שכמות המשקעים במקום מסוים נע בין 1,000 ל-6,000 מ"מ בשנה והטמפרטורה המינימלית יכולה להגיע בפסגת הר קרתאלה ל-0 מעלות.

העונה החמה והלחה נגרמת על ידי אזור נרחב של לחץ נמוך המשתרע על חלק גדול של האוקיינוס ההודי ומרכז אפריקה. לחץ נמוך זה יכול לגרום למזג אוויר סוער ולסופות ציקלון. הציקלון האחרון שהיה בארכיפלג היה "Gafilo" שעבר קרוב לאיי קומורו ב-5 במרץ 2004 וגרם לנזק רב לציוד. במהלך העונה החמה ולחה, יכול לרדת עד 200 מ"מ משקעים ב־24 שעות.

העונה היבשה, רגועה יותר. אזור הלחץ הנמוך נע לכיוון יבשת אסיה (ויוצר מונסון, בהם הרוח מגיע מדרום מזרח) ואנטי-ציקלון נוצר מעל ארכיפלג קומורו. תופעה זו לא מונעת משבי הרוח, אבל העוצמה שלהם פחותה בהרבה מהרוחות בעונה החמה.

הפאונה והפלורה של ארכיפלג קומורו דומה לזו של מדגסקר, אבל בגלל הבידוד היחסי שלהם, הם מציגים כמה מינים ייחודיים. בנוסף, חלק המינים הפכו נדירים מאוד כמו למשל תחש המשכן במיוט. בגלל זה הרשויות המקומיות יצרו אזורים מוגנים כמו הפארק הימי של סאזילאי (Parc marin de Saziley) שנוצר ב-1991 והפארק הימי של מוהלי.

החי והצומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר יונקים הם אנדמיים לאיים. הלמור החום של מיוט הוא למור שניתן למצוא רק באי מיוט. הוא מוגן על ידי החוק הצרפתי והאי מבוזי משמש במרכז השבה לטבע שלו. מין של עטלף התגלה על ידי דייוויד ליווינגסטון בשנת 1863, בעבר היה נפוץ אך אוכלוסייתו קטנה ונשארו ממנו רק כ-120 פרטים באיים מוהלי ואנג'ואן. קבוצה לשימור בריטית שלחה משלחת לאיי קומורו ב-1992 במטרה להביא פריטים לבריטניה ולהקים להם בית גידול.

למור חום של מיוט

האיים האלה, כמו האיים האחרים באזור, כוללים הרבה מינים אנדמיים. כך למשל יש 22 מינים של ציפורים אנדמיים.

בארכיפלג לא נמצא אף בעל חיים גדול של אפריקה (פיל אפריקניג'ירפה, אריה, זברהאנטילופה וכדומה).

בארכיפלג קומורו קיימות הרבה מערכות אקולוגיות טרופיות, בעיקר תלוי בגובה. יש הרבה צמחים טרופיים, רבים מהם אנדמיים. כמו רוב האיים, המגוון של הצמחייה המקומית סובל שני לחצים, מצד אחד צמצום מקומות בשל התפשטות בני אדם לאזורים שהיו פעם פראיים, ומצד שני, חדירתם של צמחים אקזוטיים פולשניים כגון גויאבה. פלורה לא נחקר הרבה בעבר בשל המשיכה החזקה של האי הגדול מדגסקר על בוטנאים. עם זאת, מאז 1996, זה השתנה ונעשים מחקרים רבים על המגוון הבוטני באיים השונים. 

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארכיפלג קומורו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]