יואל סירקיש

המונח "ב"ח" מפנה לכאן. לערך העוסק בבסיס חיפה של חיל הים, ראו בסיס חיפה.

רבי יואל סירקיש

המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
לידה	1561 לובלין, ממלכת פולין השווה
פטירה	1640 (בגיל 79 בערך) קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
תקופת הפעילות	?–1640

רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640)^[1] מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל הב"ח על שם ספרו. חתנו היה הט"ז, מגדולי נושאי הכלים של השולחן ערוך.

נולד בלובלין שבפולין לשמואל סירקיש ושרה יפה.^[2] היה בן דוד שני של הרב מרדכי יפה, רבה של פראג ובעל ספרי ה'לבוש'. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב צבי הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש (אנ') שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב.^[3][4]

שימש רב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת שע"ה, 1615, נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת שע"ט, 1619, עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת' (1640). במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

לב"ח היו שני בנים רבנים מאשתו ביילא:

• הרב יהודה לייב שהיה דיין בקרקוב ואב בית דין בחנטשין
• הרב שמואל צבי הירש אב בית דין בפינטשוב ואביו של רבי אריה יהודה לייב סירקיש, אשר חיבר שו"ת בשם "שאגת אריה"^[5]

חתניו היו:

• הרב דוד הלוי סגל (הט"ז)
• הרב יהודה זעלקי מזייא אשכנזי - דיין בקרקוב

נשיא מדינת ישראל זלמן שזר היה הדור החמישה-עשר של סירקיש (לא ידוע מאיזה צד)^[6]

בין תלמידיו היו:

• רבי מנחם מנדל קרוכמל בעל שו"ת צמח צדק (אין להחליפו עם שו"ת צמח צדק לאדמו"ר מחב"ד)
• רבי צבי הירש קלויזנר שהיה אב בית דין בלבוב ולובלין
• רבי גרשון אשכנזי מחבר ספר "עבודת הגרשוני" (שנשא בזיווג ראשון את נכדתו)
• רבי צבי כץ, מחבר ספר "עטרת צבי" על אורח חיים ו"נחלת צבי" על אבן העזר

ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעיתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות, וביישוב דברי הטור.

הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעיתים גם פירושים.

בין הסימונים המקובלים בהגהות:

• הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס.
• הס"ד - הוא סוף דיבור = שני דיבורי המתחיל בדברי רש"י שאוחדו בטעות על ידי המדפיס.
• צ"ל - צריך להיות = פירושו הצעת הגרסה הנכונה לדעת הב"ח.
• נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה.
• ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א.
• נ"ב - נכתב בצידו = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח.

כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף.

ההגהות הועתקו מתוך הש"ס של בית הכנסת בבעלז עליו רשם הב"ח את הגהותיו בתקופת כהונתו כרב העיר. הש"ס היה קיים עד השואה, ותשעה כרכים ממנו שרדו ונמצאים היום בספריה הלאומית.^[7] בהזדמנות מסוימת הוא נכרך וקוצצו שולי הדפים ונחסרו קטעים קטנים מכתב היד. במצב זה הוא עמד לפני המעתיקים, והושלם בהשערה, ולכן לפעמים ישנן טעויות מוכחות בלשונו.

להרחבה ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341–370.

בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:

• שו"ת הב"ח - שו"ת הכולל שני חלקים:
  • שו"ת הב"ח - הישנות - הלכות תערובות וממונות.
  • שו"ת הב"ח - החדשות - תשובות בנושאים שונים.
• משיב נפש - פירוש על מגילת רות. לבוב תרל"ו, יצא מחדש בהוצאת מוסד הרב קוק תשפ"ב.
• ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.
• חידושי הב"ח על הש"ס, ב' כרכים, הוצ' עוז והדר, תשס"ז.

הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו.^[8] הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו.

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו^[9]: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכולה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להפך. "אין עוברין על דין התלמוד מפני שהוא כך על פי הקבלה",^[10] ו"אין לנו לנהוג מנהגינו על דרך הקבלה כל שהוא נגד מסקנת התלמוד",^[11] ו"אין אנו נוהגים על פי הקבלה כל שהוא נגד הדין".^[12]

על שמו רחוב בתל אביב יפו בשם "רחוב בית חדש" ולעיתים נקרא "רחוב הרב יואל סירקיש".

• רב צעיר, תולדות הפוסקים, נ"י תש"ח, כרך ג' עמ' 122–126.
• הרב שמואל קלמן מירסקי, בין שקיעה לזריחה, ירושלים-ניו יורק, תשי"א, עמ' 139–162.
• פנחס סירקיס, ספר הב"ח, ת"א תשמ"ד.
• איסר קליגר, משלחנם של אחרונים, תשמ"ה, עמ' מ"ה

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יואל ב"ר שמואל יפה סירקיס", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 719-716, באתר היברובוקס
• "סִירְקִישׂ, יואל ב"ר שמואל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 198–200, באתר היברובוקס
• דוד הלחמי, רבי יואל סירקיש (הב"ח), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• בן-ציון כ"ץ, ר' יואל סירקיש בעל בית חדש, רבנות חסידות השכלה, ת"א תשט"ז, כרך א' עמ' 84-90.
• יואל סירקיש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• משה דוד צ'צ'יק, ‏מיהו ר' ליבא רבה של לובלין?, המעין ניסן תשס"ח
• עוד בעניין חידת ר' ליבא מלובלין ומסביב לה, המעין תמוז תשס"ח
• שלמה הכהן דייטש, שיבושים נפוצים ברשימות לתולדות הב"ח וייחוסו, חלק א', חלק ב', אור ישראל, ז' - ח', אדר ב'-סיון, תשנ"ז
• נוסח מצבתו של הב"ח, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט כא, באתר היברובוקס
• שו"ת הב"ח – הישנות, שנת ה'תנ"ז, פרנקפורט, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית
• ריח ניחוח, פיורדא, ה'תפ"ד, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
• יואל בן שמואל סירקיש (1561-1640), דף שער בספרייה הלאומית

תקופת חייו של הרב יואל סירקיש על ציר הזמן